מכת נינג'ה-פרולוג

"ניה! בואי כבר!" קרא אביה של ניה.
"אבל אבא! אני צובעת עכשיו!" צעקה לו ניה בחזרה. ניה אהבה לצבוע את שיערה ולשים עדשות, במקור שיערה אמור להיות חום ועייניה אמורות להיות חומות, אבל ניה לא אהבה את זה.
והינה היא עומדת מולו, שיער קצר צבוע לירוק טורקיז ועדשות כחולות.
"ניה, מתי תביני שאת יפה גם בלי לצבוע את השיער או לשים עדשות?" נאנחה אימה של ניה, אביה של ניה לקח חתיכת לחם ואכל אותה.
"זהו, אני יפה ככה" אמרה ניה והתיישבה. היום זה היום הראשון בבית ספרה החדש של ניה. ניה אכלה בשקט.
"ניה, את מאחרת!" קראה אחותה של ניה, ניו. ניה הביטה בשעון והבינה שהיא אכן מאחרת.
"אני מאחרת!" צרחה ניה ואכלה במהירות את האוכל, לא במהירות, במהירות האור, היא אכלה ורצה החוצה, להתחיל דף חדש.