קאיה – פרק שלישי ומותח

טיפטוף הנוזלים השאיר אווירה מתוחה.
ישבנו במערה. לא בדיוק ישבנו בנחת.
יותר ישבנו בכוח.
לא ראיתי את קאיה במשך די הרבה זמן. זה קצת הדאיג אותי. טוב, יותר מקצת.
היינו שמונה בחבורה, לא כולל קאיה.
אני, ליזה, דניאל, סאלי, בת', אודי, ביל וג'ון.
ג'ון, הצלע השמינית בחבורה, הוחזק ביחד איתנו. איך הם תפסו את העקשן הזה אני לא יודעת.
היה לו שיער בצבע בלונדיני כהה עם שורשים חומים, עיניו הכחלחלות הביטו בי מאוכזבות ומותשות, בעיניו היו שקיי שינה והוא נראה ממש עייף. הוא לבש חולצת טריקו קצרה בצבע כחול שכרגע הייתה מוכתמת בלכלוך רב ומכנסיי פוטר שחורים ובלויים.
"כמה זמן לא ישנת?" שאלתי אותו לנוכח מראהו.
"הרבה זמן. מאז שנהרסו לי החיים." אמר בציניות מרה ועוקצנית.
"נו, די, ברצינות." הערתי לו כשאני משגיחה שהשומרים, או מי שאלו לא היו, לא מסתכלים.
"יומיים," אמר והביט בי במבט ספקני.
"איך הם תפסו אותך?" שאלתי מהורהרת וכעוסה.
"באתי בדיוק לאחי דיק, שבדיוק בצבא ואז הם תפסו אותי ו…" הוא אמר ולא סיים את המשפט.
"הם מדברים," אחד השומרים קרא "תשתקו, שני מפגרים."
"למה מי אתה?" ג'ון שאל בכעס ורציתי להבהיר לו שלא כדאי לו להתעסק איתם אבל הוא לא יכל להקשיב לי ולא רציתי לזרוע מלח על הפצעים, כלומר, לא רציתי שגם הם יכעסו עליו וגם עליי שדיברתי איתו ואולי יהיה עונש יותר גרוע… עד כמה שזה מפחיד ומרתיע.
השומר התעלם מג'ון ודיבר עם השוטר השני, הוא הסתכל בטלפון שלו.
"אין פה קליטה." השומר קרא בזעם ובעט באחד האבנים שם.
האבן עפה לרגלו של השומר השני שילל מתוך כאב וממש היה לו חשק לפגוע במישהו.
הוא משך את ליזה המסכנה ומלמל משהו לשומר שהעיר לג'ון, המרושע יותר.
למשמע דברי השומר השני הוא חייך חיוך מרושע ושלף את אקדחו.
"תראו, תראו תראו," קרא וצחק "מה זה?" שאל.
ליזה רעדה במקומה והתחננה לרחמים. "מה זה?" חזר על עצמו.
"זאת ילדה קטנטנה, שמתחננת לרחמים, ורוב הסיכויים שלא תקבל אותם. אז אם אתם רוצים להציל את הילדה פה ממוות – תסתמו ותהיו יפים. רגע, יפים אל תהיו, אתם ממש מכוערים. אז, רק תסתמו" הוא צחק צחוק שהעיד על כך שמה שהולך לקרות עכשיו לא יהיה בדרך טובה ונחמדה, אלא תוך כדי סיכון של המון דברים.
בת' רעדה ואני חושבת שהתעלפה לכמה דקות. כמה אופיניי לה.
בזמן אחר ג'ון היה קם ומפר את הדממה המעיקה. עכשיו הוא לא יכל. חייה של חברתו היו טמונים בידיו של כל אחד.
סאלי קמה בכעס ודרשה שישחררו אותם. מפגרת. זה כל מה שיש לי לומר.
השומר ההוא, הרע חייך חיוך שטני, דומה לחיוך הקודם שלו.
"לילה טוב, ילדים" אמר.
נשמעו כמה יריות. אני הייתי מבין אלו שראו רק שחור.