בית ספר לדיירקשיונרס! פרק 1: חלק א'

"עאעאעאעאע לקום לקום!"אני ומאיה צעקנו בחדר פתאום הרגשנו כריות פוגעות בנו כמו בכל בוקר ביום רביעי כן לי ולמאיה יש מסורת כול יום רביעי(היום הכי אהוב אלינו כי יש לנו אומנות בבית ספר וזה גם יום בו מקדישים רק לבנים המסוקסים האלו) אז בכל בוקר רביעי אנחנו מעירות אותם בדרך "נחמדה+" וכמו כל יום רביעי אנחנו מקבלות כריות לראש זה כואב אבל שווה לראות את הפרצוף שלהן זה כלכך מצחיק!
"אוי סתמו! למה בימי רביעי למה?!! אוח סעמק חאלס!"טליה צעקה בקול החמוד שלה! לפעמים אנחנו קוראות לה טוויטי או אפרוחית כי יש לה קול כזה חמוד חח אוי אנחנו מוזרות
"מה קרה טוויטי קמת על רגל שמאל?!"שאלתי מצחקקת
"לעע אני סתם ככה בגלל שאתן מעירות אותנו בדרכים מוזרות שבוע שעבר סמתן לנו דג לא מבושל בפה! זה היה דוחה ועוד לחשוב שליאת עוד שנייה אנסה את הדג כי היא חלמה חלום כחול אליה ועל זאין"טליה אמרה מזכירה לנו מה קרה והתפקענו מצחוק מאיה הסתכלה על ליאת בפרצוף מוטרד לא הבנו למה הסתכלנו וקלטנו את ליאת מנסה לאנוס את לולה(הכלבה שלי הבאנו אותה מישראל היא פינצ'רית חומה על הבטן יש לה פרווה לבנה ויש לה סימן מיוחד על הצוואר יש לה נקודה לבנה מה שאין לכלבים אחרים היא נולדה קטנה וזה מה שגרם לנו לאמץ אותה היא מאוד חכמה) ליאת ישנה בטח שוב חלמה על זאין אוי ווי הילדה נהרסה
"בוקר טובב! ולמה אתן עם הפרצוף המוטרד הזה על הבוקר?"שלי שאלה היא בדיוק קמה
"תסתכלי על ליאת ותביני"טליה ציצה היא הסתכלה עליה ואזז דפקה צרחה
"עאעאעאע ליאת תזהרי לא להתפשט פה טוויטי מספיק מוטרדת!"שאלי צעקה נותנת לליאת כאפות אין אנחנו מיוחדות++