גורל לא צפוי – פרק 10 חלק א׳ (קצר…)

נקודת מבט לואי:
נכנסתי למסיבה הזאת בעצבים, מחפש את זאיין. ראיתי אותו יושב בבר מביט באנשים שעוברים ורוקדים… ״איפה הוא?״ שאלתי עצבני רצח. אם אני תופס אותו הוא מקבל תמכות של החיים שלו. ״אמ… נראלי זה הוא..״ מלמל והצביע לכיוון בחור גבוהה שרקד עם 10 בנות סביבו, התקדמתי לכיוונו. היה לו שיער חום פרוע ועיניים ירוקות כהות. פתאום הוא נישק מישהי, הפרדתי אותם בכח ודחפתי אותו חזק לכיוון הקיר. חנקתי אותו, והכוס וודקה שהייתה בידו נפלה והתנפצה. ״מה עשית לה?!״ צעקתי עליו, אבל הוא רק חייך חיוך מטומטם. ״מה. עשית. לה?!״ הפעם כבר צרחתי עליו. ״למי?״ שאל בתמימות ״לזאתי שהייתה כאן, שהבאת לה לשתות ולקחת אותה ל.. שירותים״ היה לי קשה לחשוב על מה שהוא עשה לה למרות שהיא אמרה שהיא ברחה… הוא עדיין לא הבין. ״זאת עם השיער השחור והעיניים כחולות אפורות, רזה, גבוהה, מפורסמת, חברה של לואי טומלינסון״ אמרתי בעצבים, כאשר אני חושק את שיניי. ״הא.. זאת, וואלה תאמין לי לא זורמת זאת, כשמביאים לה נשיקה מחזירה סטירה, כשמנסים להנות איתה – בורחת, כמו כולם כונפה״ אמר מסוחרר. הוא הסריח מאלכוהול, וגם כשהוא דיבר, מפיו יצא ריח יותר חזק של אלכוהול. ״אחותך כונפה״ סיננתי בין שיניי ״אם עוד פעם אחת אתה תתקרב אליה זה יהיה הסוף שלך מובן?!״ צרחתי עליו. רציתי לפוצץ אותו מכות, אבל התאפקתי. רק חיזקתי מעט את אחיזתי בצווארו. זאיין שקלט את זה שאני עומד לפוצץ אותו, ניסה להרגיע אותי. ״לואי תשחרר אותו!״ צעק עליי. ״הא… אתה לואי טופלינסיון״ אמר כמו מטומטם. ״טומלינסון״ אמרתי עצבני. הבאתי לו בוקס לפרצוף ובעטתי לו בבטן והוא התקפל על הרצפה. באתי להביא לו עוד בוקס אבל זאיין תפס את ידי. ״בוא נלך מכאן״ אמר וניסה למשוך אותי. ״אם זו הייתה ג׳ניפר היית הורג אותו! אז תגיד תודה שאני מרחם עליו״ סיננתי בין שיניי. ״צודק…״ מלמל זאיין. הבאתי לאיש הזה בעיטה אחרונה לפרצוף והלכנו משם. נראלי נשבר לו האף. ״איפה פול?״ שאלתי מעט עצבני. ״עזוב אותו, נלך ברגל, תוריד קצת פיוזים״ מלמל וגיחך. ״מה עם ג׳ניפר?״ שאל. ״היא אצל הרופא…״ אמרתי מבולבל. ״מההה?! היא בסדר?״ שאל בדאגה ועינייו נפקחו לרווחה ״כן… אבל הם הלכו בשביל ליאן…״ מלמלתי עדיין לא מבין. ״ליאן?!״ והפרצוף שלו היה ככה O_O ״כן״ אמרתי והמשכנו ללכת לבית…