לגור עם מפורסם-פרק 5

~מנקודת המבט של ליאם
'סתמו..בואי ג'יין.' אמרתי ועזרתי לה לקום
נכנסנו לשירותים וסגרנו לנו תאור ותדלת,בהתחלה היתה שתיקה
נו באמת…עשר דקות של שקט?! אני ארדם!!
פתאום הרגשתי משיכה מהחולצה
ואז שפתיים טורפות את השפתיים שלי..
'אנג'ל אסור לנו'
שיט.פאק.שיט.שיט.שיט!!!
דביל!!
'מ…מה?' ג'יין שאלה מבולבלת
'כלום כלום..בואי הנה' אמרתי ומשכתי אותה,מנשק אותה..אסור שהיא תדע..
הנחתי אותה על השיש מרים קצת את חולצתה,מלטף את הגב שלה ומרגיש את עמוד השידרה שלה מצטמרר.
ליקקתי את שפתיה,רוצה להרגיש אותן יותר..כמובן שהיא נתנה ללשון שלי כניסה.
הלשונות שלנו החלו לרקוד…דוחפות אחת את השנייה מהר ולא נחות לרגע.
השפתיים שלה מדהימות..אבל הן לא משתוות לשל אנג'ל….
כל הנשיקה חשבתי על אנג'ל,
ליטפתי את שיערה של ג'יין וחשבתי על אנג'ל.
ליטפתי את גבה וחשבתי על אנג'ל
מחצתי את מותנייה וחשבתי על אנג'ל.
אוחח תוציאו לי אותה מהראש!!
אני לא מסוגל!!
כשהרגשתי את האור נדלק התנתקתי מהר וישבתי ליד ג'יין על השיש
הדלת נפתחה וכולם היו עם פה פעור
'מה?!' אני והיא צעקנו ביחד
'מה עשיתם כל הזמן הזה?' שאל דניאל
'ישבנו ודיברנו'
'טוב חמוד.קודם תנגב תליפסטיק.' אנג'ל אמרה וג'יין הסמיקה
'אוווווווווו חמודיםםםם' היא אמרה וכולם צחקו
קרצתי לג'יין והיא צחקה.
החזקתי בידה ויצאנו להמשיך לשחק
~נקודת המבט של אנג'ל
כלכך קינאתי בג'יין..רציתי להרגיש את השפתיים שלו..
אסור לנו..למה זה ככה :\
כנראה אני פשוט צריכה לפרגן להם..
המשכנו לשחק עד חמש בבוקר,צחקנו המון ובסוף נרדמנו
יותר נכון..הם נרדמו
נשארתי ערה ואז הרגשתי ליטופים בשיער
הרמתי את ראשי וראיתי את ליאם
'ליאם……….' באתי להגיד אבל הוא קטע אותי ששם אצבע על פי
'ששש..סתמי ותני לי לנשק אותך'
הרגשתי את שפתיו מלטפות את שלי..משכתי בצווארו רוצה לא יותר מלטעום את שפתיו
'ליאם לא כאן'
'בואי..' הוא אמר והרים אותי מהשכיבה
הוא שם אותי בחדר של דניאל,על המיטה והתחיל לנשק את צווארי
'ליאם..למה אתה עושה את זה?'
'את מה יפה שלי?'
'את זה..אסור לנו..'
'אז תני לי פעם אחרונה..אף אחד לא ידע..אני מבטיח'
'אבל אני לא רוצה פעם אחרונה..'
'גם אני לא..אבל כמו שאמרת…אסור לנו'
'אוף..'
'אמרת שנידלקת על הארי לא? ;)'
'אבל..'
'לא אבל,אני ישדך בניכם..'
'אז למה אתה עושה את זה עכשיו?'
'כי אני עדיין חושבת שאני מרגיש אלייך משהו..'
'טוב..'
'את יודעת שאת יפה?'
'ניראלי..'
'אני חושב שאת אפילו לא יודעת כמה את יפה..'
'יופי זה לא הכל'
'צודקת..אבל יש בך הרבה יותר מיופי'
'לא חושבת..כולם ישר מסתכלים על המראה שלי ולא נותנים לעצמם להכיר אותי באמת..או שהבעיה בי? אולי אני לא נותנת להם?'
'את מפחדת להפגע..'
'כמו כולם..'
'נכון..אבל בגלל זה את לא נותנת להם להיכנס ללב שלך'
'צריך לשנות את זה?'
'אהה הא' הוא הנהן
'תנסי עם הארי..אולי הוא יצליח לגרום לך לתת לו להיכנס'
'אבל אני לא רוצה שהארי יעשה את זה'
'את עוד לא מכירה אותו..'
'נכון..אבל אני רוצה שאתה תעשה את זה'
'אני לא יכול..אסור לנו להתאהב'
'אני רוצה ללכת הביתה..' אמרתי וקמתי מהמיטה
'עכשיו?! נראלך?! זה ממש מסוכן..חכי עוד ממש קצת..בואי אני ארדים אותך ואז ישים אותך על הספה'
'לא ליאם.. אני רוצה הביתה'
'אין סיכוי אנג'ל! יאנסו אותך או יחטפו אותך או לא יודע מה'
'אני ילדה גדולה..אני אסתדר בעצמי'
'אני לא נותן לך!אין מצב'
'ביי ליאם..'
אמרתי ויצאתי מהבית