Losing battle – פרק 9 ❤️

הפרק מוקדש לשחר שחפרה שאני ימשיך, (אל תידאגי, אני עדיין אוהבת אותך.)

*

– פרק 9 –

״הוא פאקינג אמר לך שהוא אוהב אותך ואת נתת לו בירכיה?! למה לעזאזל לא אמרת לו בחזרה?! ניק יצאת מטומטמת. שיכורים אומרים רק אמת.״ צעק הארי.
״אל תאכיל אותי בולשיט.״ אמרתי בזעם.
״זה פאקינג לא בולשיט, הוא אמר לי שהוא לא יודע איך להתמודד עם לאהוב מישהי כי הוא אף פעם לא התאהב באמת, אז הוא מעצבן אותך כדי להדחיק את זה, אז אל תגידי לי שזה בולשיט.״ אמר בכעס כשזרק את ידיו לאוויר.
״זה כן בולשיט! מה הוא נמושה שלא יכול להגיד אמת?!! אני בטוחה שכמו שאתה אומר לי שהוא אוהב אותי אתה אמרת לו שאני מאוהבת בו, אז אל תזיין לי את השכל שהוא אוהב אותי, כי גבר שידע שמי שהוא אוהב מאוהבת בו לא ישב בשקט וישתוק, צריך להיות לו ביצים לבוא ולהגיד לי את זה בפרצוף!״ צעקתי עליו בחזרה.
״את לא תביני את זה ניק נכון?״ הוא אמר בזילזול. ״את בן אדם שאומר אמת, נכון?״ הוסיף בשאלה.
״כן.״
״אז למה את לא הולכת להגיד לו שאת מאוהבת בו?״ חייך חיוך מעצבן.
״כי הוא ישתמש בזה לרעתי וירד עליי,״ אמרתי בפשטות.
״זה בידיוק מה שהוא אמר לי.״ גיחך.
״לכי עכשיו, תשאלי אותו עם הוא מאוהב בך, את הריי בן אדם ששואל אמת לא?״ חייך שוב את החיוך המעצבן שלו.
״אני לא ילך וישאל אותו את זה הארי! אלוהים אתה כל כך מעצבן!!״ צעקתי בזעם.
״אוקיי אוקיי.״ הרים את ידיו בתבוסה.
״ליאם יודע קיק בוקס נכון?״ שאלתי, מנסה להירגע.
״כן.״ השיב בחיוב.
״ביי.״ אמרתי ופתחתי את דלת חדרו של הארי.
״מה ביי? את לא יכולה ללכת בילעדיי, אני האחריי עלייך.״ ושוב החיוך המעצבן והמטומטם שלו.
״תגיד לי אתה מנסה לחקות את נייל עם היציאות המפגרות והמעצבנות שלו? כי ממש בא לי לחבוט לך בפרצוף.״ אמרתי בכעס.
״לא, אני האחריי עלייך ניק, את צריכה לשאול אותי לפני שאת יוצאת.״ אמר בקול קשיח.
גילגלתי את עיניי כשחייגתי לליאם.
״ניק!״ ענה בשמחה לטלפון.
״ליאם, בא לך לבוא איתי למכון כושר? אדיוט העונה לשם 'הארי' עיצבן אותי, אני חייבת להוציא עצבים.״ אמרתי.
״בכיף, חמש דקות תירדי למטה.״ אמר וניתק.
״צא.״ דרשתי.
״את מוציאה אותי מהחדר שלי? נשמע מצחיק בייב.״ גיחך.
״יש דבר שנקרא לבקש, ובנימוס.״ אמר בכעס.
״תיראי, אני מצטער, לא התכוונתי לצעוק עלייך אבל המצב בינכם מגוחך, כאילו ברצינות ניק, את מספיק בוגרת כדי להבין כמה חרא הסיפור הזה כשהוא יכול להיות מושלם.״ אמר ואני נאנחתי.
״אתה פשוט לא מבין, נכון? אני לא רוצה שזה יהיה מושלם, אני לא הבנות של מערכות יחסים, גם עם נהיה ביחד, אנחנו נריב בלי הפסקה, אוליי בחודשים הראשונים לא, אבל אני רואה את זה קורה, אני יפגע בכל הסיפור הזה והוא יצא מעולה, אני מעדיפה להתרחק מזה, להתאהב במישהו נורמאלי, עם ערכים, שלא מדחיק את הרגשות המזדיינות שלו ופאקינג אומר אמת.״ אמרתי בכעס.
״עכשיו עם תוכל בטובך לצאת כדיי שאני יחליף בגדים אני יודה לך מאוד.״ אמרצי כשפתחתי לו את הדלת, מראה לו עם ידיי את היציאה.
הוא בא לצאת ועצר, חיבק אותי בחוזקה ויצא.
עמדתי מבולבלת ושמעתי את גיחוכו כשהוא ירד במדרגות.
אנחנו אצלו, לא דיברתי עם נייל מאז המקרה וגם לא הולכת לדבר איתו על זה.
סגרתי את הדלת והוצאתי טופ שחור מהמזוודה שלי וטייץ שחור קצר ושמתי גופייה זרוקה מעל, גם ככה אני יוריד אותה.

'אני עוד 3 דקות למטה, תהיי מוכנה.'
שלח ליאם.

נעלתי את נעלי הספורט שלי ועשיתי קוקו צמוד, לוקחת תיק קטן ומארגנת דברים.
״בייב! ליאם למטה!״ צעק הארי.
״אני יורדת!״ צעקתי חזרה, שמה בושם ודאורדורנט, לוקחת את הטלפון ויוצאת מחדרו של הארי.
״היי מתוקה! לאן את הולכת?״ שאלה אן בחיוך.
״חדר כושר, אני חייבת לרדת ליאם למטה, ביי יקירה.״ חייכתי וירדתי ללמטה, אמא של הארי מקסימה, כאילו, היא מדהימה פשוט, בן אדם מדהים! הייתי מאחלת לכל אחד אמא כזאת, אבל כמובן שאני חולה על אמא שלי.
״סליחה שכעסתי עלייך סתם בייב, אתה בא איתנו?״ אמרתי להארי כשחיבקתי אותו מאחורה.
״עד שאת הולכת אני יבוא איתכם? אני שרוף עלייך ניק אבל חופש ממך לא יזיק.״ הוא צחק בקול כשאני פערתי את לי המומה.
״את יודעת שאני חולה עלייך מה את נעלבת,״ צחק ואני גילגלתי את עיניי בחיוך.
״היי ליאם.״ חייכתי כשחיבקתי אותו לשלום.
״יוצאים?״ שאל והנהנתי.
״ביי לאב.״ נשקתי להארי על הלחי ויצאנו.
״דיברת עם נייל מאותו ערב?״ שאל כשהתיישב על האופנוע, מושיט לי קסדה שחורה.
״לא, אני לא מתכוונת גם.״ השבתי כשהתיישבתי מאחוריו, חובשת את הקסדה על ראשי.
״חבל, אתם יכולים להיות אחלה זוג.״ דיבר כשהתניע את האופנוע והחל לנסוע.
״אנחנו נריב בלי הפסקה, ואני שונאת אותו, אין סיכוי שנהיה זוג, אני לא חושבת שאני בן אדם שבנוי לאהבה.״ השבתי, מהדקת את ידיי סביבו, מפחדת ליפול בפינות החדות.
״את נורא.. בוגרת, יחסית לגילך.״ הוא אמר.
״הרבה אומרים לי.״ אמרתי.
״הדיבור שלך והתובנה שלך שונה מכל בן 17 טיפוסי.״
״אני בסביבת אנשים מבוגרים הרבה פחות מבני גילי, אני מושפעת ממבוגרים פחות מילדים בגיל שלי.״ אמרתי.
״כן, אני דיי מניח שזה בגלל זה.״ אמר.
שאר הנסיעה עברה יחסית בשקט, מביך? לא כל כך, זה היה כאילו הוא רוצה להגיד שהוא מתרכז בנסיעה מאשר בשיחה איתי.
הוא החנה את האופנוע כשהגענו, ואני קמתי והוא אחריי, מכניס את שתיי הקסדות אחריי שהורדנו אותם מתחת למושב האופנוע, מוציא את התיקים שלנו.
״נכנס?״ שלחתי הנהון קל.

אוליי שעה עברה לה כאן ביפנים, הולך טוב, כיף, משחרר כזה.
כמה בחורים לא ממזמן נכנסו, שמעתי אותם מדברים בטלפון, והולכים לבוא עוד כמה שניות אני מניחה, הם היו ה מ ו ן, תפסו את רוב חדר הכושר.
״זאין שואל עם יש טעם עוד לבוא או שנלך עוד מעט?״ שאל ליאם כשבקבוק המים בידו.
״אממ שיבוא, נשאר עוד שעה? חצי שעה משהו כזה.״ אמרתי.
״ברו!! יחתיכת מאניק זיינת אותה בסוף!!?״ הסתובבתי להביט בבחורים הצעקנים שדיברו רק על סקס, כאילו, אך ורק על סקס.
נכנסו עוד כמה, שון היה שם? כמה מפתיע.
״ניק!״ צעק בקולניות עם חיוך שהתנוסס על פניו, כל הבחורים פנו להביט בי.
״שון! היי, כמה מפתיע לראות אותך כאן.״ הוא גיחך כשרכן לחבק אותי, כמה ענקי הוא נראה ליידי.
״מי חשב שאת וחדרי כושר הולכים ביחד.״ גיחך.
״אני הרבה כאן.״ השבתי.
״איך זה שאני לא ראיתי אותך כאן כבר הרבה זמן?״ שאל כשנשען על אחת מהמכונות בחדר הכושר.
״לא הייתי בארץ כמה חודשים.״ השבתי.
״את יודעת קיק בוקס?״ שאל והנהנתי.
״עוד חצי שעה, אני רוצה אותך מעליי, מנצחת אותי.״ אמר.
״אחי זה לא נשמע טוב.״ צחק אחד מהחברים שלו.
גילגלתי את עיניי ושון התכופף לחבק אותי שוב ונשק ללחי כשהלך לחבריו.
״מי זה היה?״ שאל ליאם.
״חבר של ג׳יימס, בחור נחמד.״ השבתי.
״טוב את מוכנה? אני מתכוון לקרוע אותך.״ חייך בשחצנות כששם את הכפפות על ידיו.
״הו ממש לא.״ גיחחתי. נעמדנו במקומות, מתחילים להתסתובב עד שברוב טיפשותי נתתי את המכה הראשונה, הוא התחמק ונתן מכה מלמטה ועצר.
״אני לא מסוגל להרביץ לך, את בת, זה פשוט לא בסדר.״ אמר.
״אויש נו אל תהיה נמושה היה יכול להיות לך אחלה מהלך.״ גילגלתי את עיני.
״את בת, אני לא מרביץ לבנות.״ אמר.
״אתה לא מרביץ לי אתה מתאגרף בי, נו זה לא שיקרה לי משהו.״ אמרתי.
״אני לא לוקח סיכונים, אני לא אוהב את זה שאני יצטרך להרביץ לך, זה פשוט לא בסדר.״ אמר.
״אני יקרא לשון.״ גילגלתי את עיניי. למרות שזה יפה שהוא מכבד ככה.
״יפיוף, מוכן לאבד את הפרצוף היפה שלך?״ שאלתי בחיוך את שון שהרים משקולות.
״רק אל תיבכי כשנשברת לך ציפורן.״ גיחך.
״תאמין לי שאני לא.״ חייכתי ונעמדנו במקומות.

כמובן שהוא ניצח אותי, שון היה דמות שרירית ברמות, אני לא יודעת איך הסכמתי להילחם בו.
״היי ניק?״ שאל זאין בבילבול כשנכנס.
״ליאם בטוח ינצח אותך.״ אמרתי ושון גילגל את עינייו כשקם ממני, מרים אותי בשניות מהרצפה אל ידיו.
״ניק תלמדי בייב, אף אחד לא מנצח אותי.״ הוא גיחך.
״ליאם כן ינצח.״
ירדתי מידיו והלכתי לליאם, לוחשת לאוזנו ללכת להילחם בשון ולא לתת לו לנצח.

ליאם ושון נלחמו, כמה מפתיע, ליאם ניצח.
״אמרתי לך שליאם ניצח אותך.״ גיחחתי כשהושטתי לו יד לקום מהריצפה.
״נייל בא לכאן עוד שתיי דקות.״ הודיע זאין.
״הוא לא מוזמן.״ סיננתי משינייו חשוקות.
״נו בחייך ניק, תדברו כבר, תשלימו לפחות, לכולם נמאס מהמצב שלכם.״ אמר זאין.
״היום אמרתי לך שאת בוגרת נכון, לאב? תיהיי בוגרת ותתעלמי ממנו.״ ביקש ליאם כששיחק בכף ידי.
״בבקשה תמנע את זה ונלך הביתה.״ התחננתי.
״אתם חייבים לדבר.״ הניד את ראשו לשלילה ליאם כשזאין דיבר.
גנחתי בעצבנות והוצאתי את הטלפון, מחייגת להארי במהירות.
״אה בייב?״ שאל לטלפון.
״בבקשה תבוא לקחת אותי, כואבת לי הרגל.״ התחננתי בשקר.
״לא כואבת לך שום רגל חרטטנית, נייל בא נכון?״ שאל, שיט.
״אוף דיי נו כן בבקשה הארי, אני לא מוכנה עוד לשיחה הזאת איתו, תן לי עוד כמה ימים.״ התחננתי.
״בסדר.״ נאנח.
״אבל בא לך שנצא לסרט? אני חייב קצת להשתחרר.״ ביקש.
״כן ברור, אני יתקלח כאן מהר, מקסימום תיכנס לביפנים עם עוד לא יצאתי.״ אמרתי.
״אוקיי, תתארגני אני בא, ומשם נצא לסרט?״ שאל.
״אממ כן.״ השבתי בחיוב.
״טוב, אני כבר בא, ביי בייב.״
״ביי לאב.״
ניתקתי את השיחה והודעתי לליאם שהארי בא לקחת אותי עוד מעט והודתי לו שלקח אותי.

סיימתי להתארגן, ויצאתי מהמלתחות, נתקלת בראש בלונדיני.
לעזאזל.
״ניקול.״
״א-אני צריכה ללכת.״ מילמלתי ובאתי ללכת אך הוא חסם אותי.
״מה?״ שאלתי, מתחילה להתעצבן.
״אני לא יודע.״ מילמל בכנות.
״אז למה אתה חוסם אותי?״
״אני לא יודע, אני פשוט לא יודע.״ הוא המשיך למלמל כשהלך קדימה, גורם לי ללכת אחורה, מונעת קירבה.
נתקעתי בקיר, מבינה שאין עוד לאן להתרחק.
״אז מה אתה רוצה?״ שאלתי מבולבלת, למה אני לא עוקצת אותו, לעזאזל עם ההשפעות שלו עליי!
״הרבה דברים.״ צחק באירוניה.
״אבל דבר אחד שאני בטוח שאני רוצה-״ קטע את עצמו בחיוך כשנאנח, ״זה אותך.״ המשיך וריסק את שפתיו על שלי.
דחפתי אותו אחורה כשניתנה לי האפשרות.
״אני מצטערת, אני מבולבלת ואני לא יודעת מה אני רוצה, פשוט.. תשמור ממני מרחק לכמה זמן.״ ביקשתי כשדחפתי אותו הצידה והלכתי לכיוון כולם, הארי היה שם ושוחח עם ליאם זאין, ובידו מפתחות האוטו, רצתי לתוך ידיו כשהתחפרתי בחזהו והדמעות זלגו מהר על לחיי.
״בייב, מה קרה?״ שאל בדאגה כשהרים אותי על ידיו, מאפשר לי להגיע לכפתו להניח שם את ראשי כשבכיתי בחוזקה.
״אנחנו נלך.״ הוא אמר כשיצא מחדר הכושר.
״אני פשוט, לא יודעת, אני מבולבלת כל כך ואני לא יודעת.״ אמרתי בבכי.
״זה בסדר בייב, הכל בסדר. אני כאן איתך, נסדר את כל הדברים ביחד, הכל בסדר ניק שלי.״ אמר כשליטף את ראשי ונשען על האוטו שלו.
״כלום לא בסדר הארי, אני מאוהבת בו עד עמקיי נשמתי ואני רק ממשיכה להישבר בגלל זה. האהבה היא פשוט תהום של סופניות.״