fantasy♦girl♣forever♠and•ever
אפשר לקרוא את הספר גם ב"עיר הספרים"

חצי רגילה חצי רוצחת

אפשר לקרוא את הספר גם ב"עיר הספרים"

שרלוט קמה בבוקר עייפה מאוד.
הוריה הכריחו אותה ללכת השנה לבית הספר.
כל השנים האלו היא הייתה לומדת בבית עם הוריה.
כל יום הייתה להם את אותה המערכת.
בבוקר חשבון
אחר כך מדעים
לאחר מכן אנגלית
ולבסוף היא למדה גאומטריה (הנדסה).
שרלוט אהבה ללמוד בבית.
תמיד ההורים היו מקלים עליה ועוזרים לה.
אבל השנה הוריה היו מאוד עקשניים ושלחו אותה לבית הספר ברוקלין (היא גרה בארה"ב-ארצות הברית)
כששרלוט הלכה לבית הספר והיא לא דיברה עם אף אחד.
היו ילדים שהכירו אחד את השני,ורק אותה אף אחד לא הכיר.
פתאום ילדה קפצה עליה ואמרה:"היי,איך קוראים לך?"
"שרלוט,איך קוראים לך?" שאלה שרלוט
"אנה,קוראים לי אנה" ענתה אנה
"שם יפה" אמרה שרלוט
"תודה,גם שלך" ענתה אנה
"תודה" אמרה שרלוט
"את יודעת איפה זה כיתה ז´ 1?" שאלה שרלוט
"כן,אני לומדת בכיתה הזאת" אמרה אנה בשמחה
ושתיהן הלכו לכיתה ביחד.
בכיתה כולם הסתכלו על שרלוט במבט מוזר,היא לא הייתה כמו כולם.
היא לבשה שמלה כחולה עם סינר לבן.
היה לה שיער בלונדיני וחלק.
שרלוט ישבה בשולחן שהיה סמוך לשולחן של אנה.
לידה היה ילד עם משקפיים מגניבות,הוא לבש ג´ינס עם קרעים,חולצת טריקו לבנה,והיה לו כובע שחור עם מצחייה ישרה ועליו היה כתוב H,היה לו גם משקפיי שמש מגניבים.
בשביל שרלוט הוא נראה מאוד מוזר,היא אף פעם לא ראתה בגדים ואביזרים כאלו.
בשולחן מאחור הייתה ילדה עם ג´ינס אדום,חולצה נופלת שחורה,כובע אדום עם מצחייה ישרה ונעלים שחורות.
שרלוט לא מבינה למה כולם חובשים כובע כזה אבל היא חשבה לעצמה:´הכובע יפה,אולי אני אשאל אותה מאיפה זה´
שרלוט רצתה לשאול אותה אבל הילדה בדיוק קמה.
שרלוט התאכזבה ושאלה את הילד:"מאיפה הכובע?"
"מה אכפת לך?" אמר הילד בכעס
שרלוט נעלבה וישבה בשקט כל היום.
בסוף היום הילד בא אל שרלוט ואמר לה:"מצטער אם העלבתי,פשוט הייתי כועס,אני מצטער"
"זה בסדר,אני סולחת" אמרה שרלוט
"איך קוראים לך?" שאל הילד
"שרלוט,ולך?" ענתה שרלוט
"שון" ענה שון
"טוב,להתראות" אמרה שרלוט והלכה לביתה.
בלילה,שרלוט קמה מהמיטה,פתחה את המגירה ובמגירה היה 2 צרורות של מפתחות,בכל צרור היה 2 מפתחות.
צרור אחד לארון שלה וצרור אחד ליומן שלה.
שרלוט לקחה את המפתחות של הארון,ובצרור היה מפתח אחד ישן,ומפתח חדש ונקי.
שרלוט לקחה את המפתח הישן,פתח את הארון,ובתוך הארון היו כלי נשק,בגדים שחורים,כובעים שחורים,מבחנות דם,נעליים שחורות וכל מיני אביזרים מסוכנים.
שרלוט לקחה סכין לבשה בגדים שחורים נעליים שחורות, ויצאה לרחוב.


תגובות (6)

אהבתי ת'סיפור

05/09/2014 14:54
fantasy♦girl♣forever♠and•ever fk

תודה^-^♥

05/09/2014 14:57

שלום לך
טוב בואי נתחיל בביקורת
1. הסיפור מתקדם ממש ממש ממש מהר! זה רק פרק ראשון! את יכולה לכתוב בסגנון הזה(לדוגמא):שרלוט פקחה את עייניה, אור זעיר של שמש בצבץ מן תריסי חלונה. היא נאנחה, ראשה התמלא בדאגות. היום הוא יומה הראשון של שרלוט בבית ספרה. אף פעם לא למדה בבית ספר רגיל חשבה. מה אעשה עם לא אשתלב? מחשבותיה נקטעו כששמעה את דלת חדרה נפתחת בחוזקה.
"שלום מותק" אמה של שרלוט אמרה ברכות ושפתיה התעקלו לחיוך
שרלוט פלטה אנחה ממושכת ואמרה "אני חייבת ללכת היום לבית הספר?"
"את בעצמך יודעת את התשובה לשאלתך מותק" אמרה אמה והתיישבה בקצה מיטתה
"טוב, יום ראשון הנה אני באה" אמרה שרלוט בחוסר רצון.
את צריכה לתאר יותר את היום בבית הספר, ואת הכל.
2.חסרות נקודות והמון [.] נקודה שמים בסוף משפט.
3. לא הבנתי משהו: איך יכול להיות שלילדה מתבגרת יש סכינים ומבחנות דם בארון וההורים שלה אפילו לא שאלו מה יש שם?
4. ועוד משהו אחרון: קראתי את הסיפור שלך בעיר הספרים וכפי שהבנתי לשרלוט
יש מין פיצול אישיות, לא?
אני מציעה לך לתאר יותר את התהליך: שרלוט כיבתה את האור ועיניה נעצמו מעצמן מרוב עייפות. לאחר כמה דקות היא פקחה את עיניה שוב. אך הפעם זאת לא הייתה היא. ~משהו כזה~

אני מקווה שלא נעלבת ושלא תקחי ללב כי אני כאן כדי לעזור ולא לפגוע :)

05/09/2014 16:20

ממש יפה תמשיייכיי !
אני יודעת שכתבת שאת אוהבת סיפורי הרפתקאות וכאלה אבל יש לי סיפור חדש ואני אשמח אם תקראי ותגיבי מה דעתך ;)
את ממש מוכשרת :)

05/09/2014 16:22

מסכימה עם עדן שהסיפור התקדם ממש מהר, גם לא מתואר איך היא מרגישה, מה היא חושבת וגם אין פסיקים. אבל לדעתי זה סיפור לגמרי מגניב ואני חושבת שאני ממש אוהב אותו, אז תמשיכי! סוף סוף יש סיפור מתח ואימה בהמשכים ועוד על מישהי שהיא רוצחת בלילה! עכשיו אני נשמעת כמו רוצחת סדרתית. אבל בכול מקרה, אחלה רעיון :> אני אשמח ממש עם תקראי ותגיבי על סיפורים שלי :)

05/09/2014 18:14
fantasy♦girl♣forever♠and•ever fk

תודה על המחמאות!
ועדן,ממש לא העלבת,דווקא אני ממש רוצה ביקורות כדי שאני יתקדם יותר!
תודה!

06/09/2014 12:22
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך