give up -1

"היי שירי איך היה בבית ספר היום ?"
שאלה אימי כשנכנסתי לבית "
"בסדר" עניתי למרות ששיקרתי מה אני יכולה להגיד לאמא שוב ילדים התעללו בי היום שוב משכו לי בשיער שוב צחקו עלי , אני לא רוצה לעשות את זה לאמא שלי עדיף שאני יסבול ולא היא .
"יופי אהה שירי את מוכנה לבוא לפה רגע ?" שאלה אימי בקול צרוד
"אהה כן בטח עניתי " ירדתי ללמטה וראיתי את אמא עם דמעות .
"המורה שלך התקשרה אליי היום " אמרה והבנתי לאן השיחה מובילה ,
"ו…" עניתי, וגם אני בשלב הייתי עם דמעות וראש מורכן לרצפה
"את לא יכולה לעשות את זה ! איך את לא משתפת אותי אני אמא שלך , אני צריכה לשמוע מהמורה שאת מקבלת ציונים כאלה גרועים ?! " הרמתי את ראשי ואבן ירדה לי מהלב , חשבתי שהיא כבר גילה את מה שעובר עלי בבית הספר ,
"אהה… אני ממש מצטערת אמא אני מבטיחה שזה לא יחזור על עצמו שנית" עניתי
"אני שמחה שאת מבינה את חומרת המצב " ענתה אימי "
עליתי לכיוון המיטה כל כך מבוישת בעצמי אמנם היא לא גילתה אבל מי בכלל רוצה ילדה כמוני ? אין יום ואני לא חושבת על דרכים להתאבד נמאס לי, נמאס לי !! שכבבתי על המיטה עם דמעות שכיסו לי את הכרית ותוך שניות נרדמתי…