לחזור לקרקע

מכאן הכל שונה, הכל יפה הרבה יותר,
האוויר יותר נקי, וכולם נראים לי קטנים
כל כך, לא סופרת אותם, אני גבוהה יותר מהם,
לא רואה אותם ממטר.
אך פה, אני לבד, בודדה, בלי שאף אחד יהיה איתי,
לא שמים לב אליי.
אבל בעצם, מה אכפת לי?
אני טובה יותר מהם, אני נמצאת בדרגה הכי גבוהה
וברמה הכי טובה. כאן הרבה יותר איכותי, זה המקום בשבילי.
אם יקראו לי לא אשים לב ולא אקשיב, אפילו לא אשמע.
ואף אחד לא יוכל אפילו להסתכל עליי, מי הם?
אני הרבה יותר טובה, חכמה ויפה.
אף פעם לא אדרוך על האדמה, תמיד אשאר כאן,
אדרוך רק על האנשים, הקטנים, שמתחתיי…
למרות ש… זה לא מרגיש כמו שחשבתי,
כלומר, חשבתי שיכבדו אותי ויעריצו,
וזה לא כך! למה?!
אולי כדאי שאנחת על האדמה שמתחתיי?
אולי כך כולם ישימו לב אליי, אם אהיה לידם,
ולא מעליהם.