דגימה מצלילות דעתי

היום דנתי במשמעות ומהות עם חבר טוב ואני אפילו מעז להגיד חבר וותיק , לא בגלל תקופת הזמן בה הכרנו ומשך הזמן בו בילינו ביחד אלא דווקא בגלל עומק ההכרות , ובעודי מציג בפיניו את דעותיו כמו שציפיתי ממנו ולא התאכזבתי אפילו לא לרגע הוא הציג בפני את שלו , כשאני מחפש אחר "האמת " המיוחלת והמקום שבו נמצא משמעות ומהות או מעדיף שלא , כשאני מנסה להגן על דעותיו בעודנו מדברים אני חושב בתוכי ומנסה לעכל את האפשרות שאולי הצדק עמו , אולי אין אמת ואין משמעות וזאת האמת , כל השאר אכן אשליה שעלייה אנחנו מחפשים את עצמנו מהיות האדם חלש לבדנו נשענים על העל טבעי או על דברים ואומרים לעצמנו בהיפנוזה עצמית זאת האמת והמשמעות בחיינו , אבל למרות כל זאת אני עדיין מאמין שישנה כזאת והיא פשוט נסתרת לעינו המוחשיות , וגם אם אין כזאת חייב להיות משהו דומה לה שיוכל למלא את החסר בנשמות האנשים המערביים בעולם שאינם נשענים על אלוהים וחולקים דעות על הדת ובצדק , אולי כמו אירי שמחפש את המטמון האסור שבקצה הקשת שאינו באמת קיים כך אנחנו מחפשים את האמת שאינו באמת קיימת , ואולי עצם המסע הזה הוא המשמעות שאנחנו מעניקים לעצמו בחיינו , בשביל לא להרגיש לבד ביער בלי כיוון ובלי מטרה חוץ מדברים גשמיים שהעולם מציע . האם התבודדות זו אכן הפתרון ? אולי אפלטון צדק וזה החיפוש אחר החוכמה ואולי אחרים בחיפוש אחר האהבה או אולי שפינוזה החיבור לטבע ולשלמות במיצוי הפוטנציאל ? אריסטו על התענגות אושר ? הבודהיזם על ידי הגעה לנירוונה ? אך אני כאן עומד היום , שברשותי כל המידע של כל החכמים לפני , אני חושב שאולי בשילוב של כולם אכן אני אמצא את הסוד אולי שם קבור הכלב שאותו אנחנו מחפשים , אם לאדם אין משמעות והמשמעות היחידה בחיינו היא המשמעות שאנחנו נותנים לעצמו כמו שניטשה חשב , וכל השאר הם גחמות של העולם להסתיר מאתנו את האמת המכוערת , רק ילדים ושוטים יוכלו להיות מהופנטים מהחופש שהדת שאלוהים נותן להם , אחרי הכל גם ציפור כבולה לגבולות השמיים .
על כמה וכמה דברים אני ולנגי הסכמנו בפילוסופיה של החיים , הרי כל דבר מבוסס על כוח והאינטרס , ועכשיו בזמן שאני כותב הוא אמר שלמשפחה אין אינטרס אבל כבר עכשיו עולים לי כמה וכמה אינטרסים של המשפחה כמו שהבנים יצליחו והיו מוצלחים , הרי זה כמו היצירה שלהם , כמו שאם לאמן יוצא ציור גרוע הוא אינו מאשים את הבד או את הצבעים אלא את עצמו , משפחה זה מקום בורא ואם ילדיהם אינם מצליחים הם יראו את זה ככישלון אישי ומכאן אני יכול להבין את הביקורות והחשיבה שמאחורי ההחלטות "הלא מוצלחות " של ילדיהם כמו לעשן או לפתוח בר או להתחתן עם זונה , האשמה נופלת עליהם בהעדר חינוך , הם צודקים ולא צודקים אך זאת לא הנקודה , אם הכל מבוסס על כוח ואינטרס אולי פה דווקא חבויה המשמעות ? אולי ככל שהיה לי יותר כוח כך הרגיש שהגשמה העצמית שלי גדולה יותר ואולי משמעותי יותר , או ששוב אנחנו נתקלים באשליה אופטימית של זמננו , הרי אם אני אהיה נשיא , באמת אני אהיה מאושר יותר ? האם אחרי זה אני יוכל להתאבד כי השגתי את מבוקשי בעולם ? האם קיים הרגע שבו אני יוכל להגיד לעצמי שמיציתי את חיי עד תום או שמה אני בחיים לא ימצה את החיים עד תום כמו שאפעם אני לא ימצה את החמצן או שתיית מים .
שאלות רבות ומגוונות אלו בשיחה שבשלוש שעות , דבר אחד אני יכול להגיד בברור , משמעות אחת מצאתי והיא שלי אולי החזקה מכולן עד עכשיו , קשר אפלטוני הוא בהחלט קשר שעליו כל אדם והשאר הוא צריך למצוא לפי רמתו שלו , הרי קשר ידידות אפלטוני הכוונה שהאינטרס היחידי שלך אם אותו בנאדם מעבר להנאה ופנאי הוא האדרת הידע והאני העצמי שלך , שם מצויים חברי אמת אולי יותר מכל המסיבות ואולי מכל הברים שתוכל למצוא שם את חברייך , כאשר אדם שאתה מבלה בחברתו מאתגר את האני העצמי שלך מבחינה הרוחנית שם אתה תמצא את האדם אשר תהנה בחברתו , ברמה הפילוסופית כמובן , ואולי גם שם נמצאת התשובה לשאלת של אהבה אמת מהמין השני , אהבה אפלטונית אינה נגמרת ואינה דועכת עם הזמן אלא להפך ככל שמתרחקים ותקרבים מחדש הלהבה גדלה בשל התרחבות הידע .