קורנפלקס

לפני זמן רב, היה ילד שתמיד ניסה לעמוד בציפיות. תמיד שאף הוא להיות כמו שאנשים ציפו, כמו שהוא עצמו ציפה. וזה היה לא פשוט. לפעמים היה נדמה ששכח קצת את עצמו בדרך.

יום אחד, הילד הזה קם בבוקר, דרוך כרגיל. שכן, כאשר אתה מנסה לעמוד בציפיות, אתה לעולם לא מצליח להירגע.

הוא אכל קורנפלקס בריא. שכן, כאשר אכל קורנפלקס כזה הוא עמד בציפיות ממנו. אפילו שהוא בכלל אהב קורנפלקס מסוג אחר.

הוא יצא לבית ספר. הוא הלך בדרך המקובלת. שכן, כאשר הלך בדרך זו הוא עמד בציפיות ממנו. אפילו שהדרכים האחרות היו יפות בהרבה.

הוא הגיע. כרגיל, המורים ציפו ממנו להקשיב בשיעור, והוא עשה זאת. שכן, כאשר הקשיב להם הוא עמד בציפיות ממנו. אפילו שהשיעור היה משעמם להפליא.

ואז הגיעה ההפסקה. כרגיל, ציפו ממנו להיות חברתי, לדבר עם אנשים, והוא עשה זאת. שכן, כאשר היה חברתי הוא עמד בציפיות ממנו. אפילו שהוא בכלל לא אהב אף אחד מהילדים.

חוץ מאחת. אותה הוא כן אהב. הוא דיבר איתה. עדיין עומד בציפיות. אבל פתאום היא הציעה משהו לא שגרתי. משהו שלא עומד בציפיות של כל השאר. היא הציעה לו, להבריז יחד איתה מהבית ספר.

בפני הילד עמדה דילמה. האם לעמוד בציפיות של הילדה אותה אהב, או בשל כל השאר. ואז הוא הבין.

הוא צריך ללכת איתה.
ולא כדי לעמוד בציפיות שלה, אלא כי הוא רוצה.
פעם אחת הוא החליט להתחשב בעצמו, ולא בציפיות של אחרים ממנו. פעם אחת הוא החליט לעשות את מה שהוא רוצה. והוא יתמודד עם כל שאר האנשים. זה לא ממש שינה לו, למען האמת. כי האהבה הזאת שינתה אותו. נמאס לו להיות מה שמכתיבים לו להיות. הוא רצה להיות מי שהוא.

וכשחזר הביתה באותו היום, אכל קורנפלקס פחות בריא.