שוויון, צדק וצביעות במערכת החינוך של היום

בשנים האחרונות מערכת החינוך מטיפה יותר ויותר לצדק ולשוויון ומציגה כל כמה חודשים תוכניות חדשות להטמעת ערך השוויון והצדק בקרב אוכלוסיית התלמידים. המטרה לכשעצמה היא מטרה יפה אך האמצעים שבהם משתמשים והתכנים שבהם משתמשים בכדי לנסות לממש מטרה זו הם אמצעים פרימיטיביים ולא יעילים ולעיתים לא רחוקות יש תחושה חזקה בתוך המערכת ש"עושים לנו טובה".
הסיבה לכך היא שעל ידי יצירת מערכות בירוקרטיות כדוגמת מערכת החינוך הצבנו את האנשים שמקבלים החלטות מהדרג הגבוה בעמדה שבה הם מקבלים החלטות על סמך שיקולים מופשטים ותיאורטיים (נתונים סטטיסטיים, מחקרים וכו') מתוך אשליה שהם מקבלים אותן באופן רציונלי ושהם נושאים באחריות עליהן.
ויש היבט פסיכולוגי מאוד משפיע בעניין הזה שכן בני האדם בזים למה שאינו מעוגן באדמה. תינוק בוכה משפיע עלינו יותר מאלף אנשים שמתים הרחק ממסך הטלוויזיה שבבית שלנו. המקרה הראשון הוא טרגדיה, השני סטטיסטיקה.
באותו אופן אנשים בדרג הגבוה של משרד החינוך מקבלים החלטות ובונים תוכניות חינוכיות על פי סטטיסטיקות ומחקרים שאינם נוגעים להם בדבר ולו בחצי דבר באופן אישי ואינם רלוונטיים ל"שטח" (כותלי בית הספר) שכן אי אפשר לצפות מתוכניות שאמורות לשנות את האופן שבו אדם מתנהג ולהטמיע בו ערכים חדשים של שוויון וצדק למשל, להיות אוניברסליות כי לא כל התלמידים במערכת החינוך הם אותו הדבר.
כאשר מורה מנסה להעביר את אותן תוכניות בכיתה הוא נתקל בקשיים מכמה סיבות. האחת היא שרוב התוכניות הללו מועברות בצורה שטחית, דרך מצגות או חומר לימוד כתוב ולא בצורה פעילה ואפקטיבית דרך פעילות מסוימת שנעשית מתוך רצון אמיתי של התלמידים לעשות אותה.
הסיבה השנייה היא שלא כל המורים קשורים באופן אישי לתוכנית ולפעמים גם לא מסכימים איתה ולכן התכנים אינם מועברים בצורה משכנעת שלא לדבר על נוגעת ללב התלמידים.
הסיבה השלישית היא שאי אפשר להכריח תלמיד, או כל בנאדם באשר הוא, ללמוד ועל אחת כמה וכמה לעשות שינוי התנהגותי או ערכי כאשר הוא לא באמת רוצה בזה. הניסיון לשנות את האופן שבו תלמידים מתנהגים בכך שמכריחים אותם להיות מותאמים למערכת במקום לנסות להתאים את המערכת אל התלמידים, ובכך שמנסים להיות מובנים ואחרי זה להיות מבינים, מביא לתוצאות כושלות ואפילו הרסניות כלפי התלמידים וכלפי המערכת עצמה.
אחד מהדברים הכי חשובים ששכחנו במשך השנים לגבי חינוך הוא שחינוך אמיתי נובע מיחסים אמיתיים בין תלמיד לבין מורה, ובאופן כללי בין אדם לבין חברו. יחסים אלו נהרסו במשך השנים גם בגלל הצפיפות בכיתות והשיטה הטכנית שמערכת החינוך עובדת לפיה אבל גם ובעיקר בגלל חוסר האיזון שנוצר בין הצורך ב"דיסטנס" מסוים בין מורה לתלמיד לבין הצורך של הבנה ואמון בין שני הצדדים. המצב כיום הוא כזה שהקשר בין ההישגים של התלמיד לבין היחס שהוא מקבל ממכלול האנשים בעלי התפקיד במערכת הוא כמעט ליניארי. כלומר שככל שתלמידים מקבלים ציונים טובים יותר כך הם מקבלים יחס טוב יותר ונכון גם לגבי הצד השני שבו תלמידים שמקבלים ציונים נמוכים מקבלים יחס פחות טוב.
יבואו חלק מהקוראים ויגידו שהמצב הוא ממש לא כזה ושאין קשר בין היחסים של מורה ותלמיד לבין הציונים של התלמיד אבל הרשו לי לחלוק על דעה זו ולהגיד שבמרכז סוגיה זו עומדת אשליה גדולה מאוד. האשליה היא שתלמידים שמקבלים ציונים נמוכים יותר כנראה תלמידים מופרעים או לא מרוכזים ולמרות כל המאמצים לעזור להם הם "לא מתאמצים לעזור לעצמם". אך ההיפך הוא נכון.
ברוב המקרים, תלמידים קודם כל מקבלים ציונים נמוכים ואחרי זה הופכים להיות תלמידים מופרעים. תחושת הביטחון של התלמיד יורדת כי הוא לא מבין את השיטה שבה מלמדים ולא משנה כמה שיעורי עזר ייתנו לו יש מצב שהשיטה הזאת, הפרונטלית, פשוט לא מתאימה לו. אבל למורה ולתלמיד לא הוצע פתרון אחר ולכן ממשיכים באותה הדרך אבל מגיעים לאותה התוצאה ושוב התלמיד מקבל ציון נמוך, ולכן הוא כבר מרגיש שאין מה להתאמץ ומגיע למצב שבו הוא מפריע לכיתה כי משעמם לו והוא לא מבין את החומר. שיטת "פתרון הבעיות" של המערכת היא להתעלם מבעיות. במקום להראות לתלמיד מה הדרך הנכונה להתנהג בכיתה, מוציאים אותו החוצה בלי לשאול שאלות. במקום להציג לתלמיד במה הוא טעה כשהוא "הלך מכות" עם אחד הילדים ולמה זה דבר לא נכון לעשות ואולי לנסות להבין אם יש לו בעיות נוספות בחיים הפרטיים שגרמו לו להתנהג כך אומרים לו את המשפט הנדוש "אפס סבלנות לאלימות" ושולחים אותו הביתה בלי לנסות להבין מה מצבו הנפשי של הילד או אם אפשר לעזור לו בעניין כלשהו.
במקביל למקרים האלה, למרבה האירוניה, מראים לתלמידים כמה המערכת שואפת לצדק ולשוויון בעזרת התלבושת האחידה ובעזרת תוכניות כמו "האחר הוא אני" כדי לטשטש את עקבות המציאות האמיתית שבה הנטייה של המערכת היא להתעלם מבעיות ולנסות להתאים בכוח את התלמידים אליה במקום לנסות להתאים את עצמה אל התלמידים.

בברכה,
תלש"מ (תלמיד לשעבר של המערכת).
היכנסו לדף הפייסבוק ולחצו אהבתי!
https://www.facebook.com/pages/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8/689388547811662