איך זה שבסוף נשארתי לבד?

היינו יכולים ליצור סיפור אהבה מושלם
מהסוג שבו שני אנשים לא מושלמים נפגשים
ויוצרים הגדרה חדשה של מושלם ביחד
היינו יכולים לשכור דירת חדר בתל אביב
ועד היום לא לסיים לשלם עליה
היינו יכולים ללכת לברים קטנים
שבהן מתקיימות הופעות גדולות
ולבתי קפה שקטים
כשרועש בלב
ולנסוע לטיול אוהלים
ולא לנעול נעליים בכלל
להסתכל בלילה על הכוכבים
כשהידיים משולבות
וגם הלבבות
ולקום בבוקר בלי טיפת עייפות
לשתות קפה עם טעם של אדמה
ולהיכנס לרכב ולנסוע
לשום מקום מיוחד
רק כי אנחנו רוצים להרגיש את הרוח בפנים
ואת ההתרגשות בלב

אבל את לא אהבת דירות חדר
כי זה גרם לך אי נוחות
ולא אהבת ברים והופעות
אלא רק מועדונים רועשים בהם לא שומעים כלום
וחשבת שבתי קפה הם סתם בזבוז כסף
וגם לא אהבת את השקט בכלל
ולא אהבת את הטבע
או להיות יחפה
והכוכבים שיעממו אותך אחרי כמה דקות של צפייה בהם
ותמיד קמת עייפה וחסרת מצב רוח
ותמיד מיהרת להגיע לאן שהוא
ולא אהבת את הרוח כי היא בלגנה לך את השיער
ושום דבר לא נכנס ללב שלך.

היינו יכולים ליצור סיפור אהבה מושלם
אז איך זה שבסוף נשארתי לבד?