דייט עם המוות

Wings 29/09/2016 801 צפיות 4 תגובות

רוצחים סידרתיים הם לא עניין לצחוק עליו, אם כי הבחור הזה הוא פשוט בדיחה.
יש רוצחים אשר מקדישים את חייהם לרציחות האלו, מתכננים כל אחת מהן בקפידה בשביל ההנה המקסימלית, דואגים לשמור על פרופיל נמוך מספיק בשביל לא להיתפס, אלא אם זה מה שמדליק אותם.
רוצחים סדרתים הם לא אנשים שאתם יכולים לזהות בקהל, רוב הזמן, הם נראים רגילים לחלוטין, אולי זה משום שרוצחים נוצרים ולא נולדים, אולי זה בגלל שבדיוק כמו טורף אתה לא רואה אותם עד שכבר מאוחר מידי.
אבל הוא, אלוהים עשה טעות איתו וכשזה בא ממני, זה אומר די הרבה. אני לא יכולה להסביר בדיוק מה בו הפריע לי, אולי אלו היו העיניים הירוקות הידידותיות יותר מידי האלו, אולי זה היה היה החיוך המתוק ההוא, או שאולי זו הייתה הסכין החדה להפליא בידו ושלולית הדם על הרצפה.
"משום מה יש לי הרגשה שאתה פשוט מתגרה בגורל." אני אומרת, קולי קר יותר מהגופה בפינת החדר, דבר אשר אומר הרבה כאשר מתחשבים בעובדה שהמסכן מת במקפיא.
"ומה אם אני כן?" משהו בו מזכיר לי כלבלב, אתם יודעים מהסוג שגודל להיות בגודל של אדם בוגר ושאם מגדלים לא נכון הוא הופך להיות הסיוט הכי גדול שלך בגלל שהוא יכול לקרוע לך את הפנים בשניות.
"אז אני אעביר אותך אליו ואהפוך אותך לבעיה שלו." אני אומרת ובוחנת את הזירה, משהו במקום הזה פשוט לא מוצא חן בעיני וזה יותר מאשר השירה שכתובה בדמו של המת על הקירות.
"אבל אני רוצה לצאת איתך ולא עם הגורל." אני שונאת רוצחים, במיוחד כאלה בלי סיבה הגיונית לרצוח, זאת אומרת, הוא פשוט ממשיך להרוג אנשים בתקווה שאני אהיה זו שאגיע לקחת את המת אל עבר העולם הבא.
"ומה אם אני לא רוצה לצאת איתך?" אני שואלת ומביטה בעיניו, משהו בהן גורם לי להבין שהוא יודע היטב את ההבדל בין טוב ורע, שהוא פשוט בוחר להתעלם מכך ואני חושבת שזה מה שהופך אותו לנורא כל כך, העובדה שהוא פשוט בוחר להתעלם מהאנושיות שלו.
אני תוהה מה גרם לו להיות כזה, האם הוא הושחט בחיים האלו או שזו תוצאה של בעיה בחיים הקודמים שלו?
"אז אני פשוט אמשיך לרצוח אנשים עד שתסכימי." הוא אומר ומנענע את הסכין שלו בצורה שמצביע על כך שהוא מטורף ועומד לרצוח גם אותי, אך למרות הסכין שנמצאת הרבה יותר מידי קרוב אליי אני לא זזה אפילו מילימטר. הוא נראה כמעט שיכור ואני חייבת להודות שעדיין לא ראיתי נשמה כל-כך הרוסה, זאת אומרת, עד עכשיו.
"בסדר." אני תופסת בידו ומושכת אותו לעברי, שפתיי נמחצות לאלו שלו לפני שהוא מספיק לעשות משהו אחר, אך הוא לא מתנגד לנשיקתי, להפך הוא נהנה ממנה הרבה יותר מידי, דבר אשר ממש לא גורם לי להצטער על מה שעומד לקרות.
ברגע בו שפתי עוזבות את אלו שלו, הוא מתרסק לרצפה ואני יכולה רק ללקק את שפתי כמו אחרי ארוחת גורמה. כבר שנים שלא אכלתי נשמות, אך לזו היה אסור להמשיך להלך על האדמה.


תגובות (4)

*גדל, פעולת הגדילה מתבצעת. 'גודל' הוא שם עצם שמשמש לתאור המצב הנתון.
*הושחת. בת"ו סופית. לחלופין 'נשחט' – ששחטו אותו.

מוזר, מעניין, ומפתיע. יפה.

תנו לחיות!! חיות.

29/09/2016 22:46

אני אוהב את הסגנון שלך.
כתוב היטב.
משהו קטן שראיתי:
"אתם יודעים[?] מהסוג שגדל* …"

שנה טובה :)

30/09/2016 08:31

*הנאה
סוף מפתיע. מעניין. התחלה עם פחות מדי תיאורים של הרצח, הזירה והרוצח. לא לגמרי הצלחתי להכנס לאווירה.

30/09/2016 14:03

*הנאה
*נהנה
*ברגע

כבר אמרתי שיש לך כתיבה גאונית? פשוט מעולה ומעניין. אהבתי את הרעיון והתפנית בסוף.
שבת שלום וחג שמח ^-^

30/09/2016 14:10
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך