פורגי ובס

"פורגי ובס" היא אופרה שמתרחשת בכפר דייגים כושים. כל המשתתפים שחורים והמוזיקה היא של שחורים. את האופרה הזאת, מילים ומנגינה, כתבו שני בחורים צעירים שקראו להם יענקל וישראל. אבא שלהם, מוישה גרשוביץ, היה חזן בעיר פטרבורג אשר ברוסיה. הוא "עשה עליה" לאמריקה, נשא אישה והוליד שלשה בנים ובת, וכמנהג המקום והזמן שינה את שמו. לא עוד מוישה גרשוביץ, אלא, מוריס גרשווין. וגם שני הבנים, לא יענקל וישראל, אלא, ג'ורג' ואיירה גרשווין. ואמנם, מי שיאזין היטב למנגינות הנפלאות של האופרה ישמע בעצם פרקי חזנות. לא מוזיקה כושית ולא בטיח.
אחד השירים היפים באופרה, שנקרא "זה לא מוכרח להיות ככה", עוסק בסיפורי התנ"ך. כל בית סיפור אחר, והפזמון החוזר, "זה לא מוכרח להיות ככה…". יונה הנביא חי במעי הלוויתן – זה לא מוכרח… מתושלח חי תשע מאות שנים – מה זה שווה להיות בן תשע מאות אם אין אף אחת שתיתן לך בגיל תשע מאות. וגם: בת פרעה משתה את משה בתיבה – היא אמרה. והפזמון החוזר, "זה לא מוכרח להיות ככה".
עניין זה מביא אותנו ישר להגדה של פסח. משה, אדון הנביאים, המנהיג הגדול שלקח אוסף עבדים והפך אותם לעם, שהביא אותם למעמד הר סיני, שהוביל אותם ארבעים שנה במדבר לארץ המובטחת ולא זכה להיכנס בגלל תירוץ מפוקפק. משה זה לא נזכר כלל בהגדה.
כל ההגדה כולה כתובה בלשון אנחנו. הושיענו, הצילנו, הובילנו, נתן לנו, ועוד ועוד. ומיהו "הוא" ולא אנחנו? הרשע כמובן. "מה העבודה הזאת לכם? לכם – ולא לו." אבל יש עוד מישהו בהגדה שהוא "הוא" ולא אנחנו: "וייראו העם את יי, ויאמינו ביי ובמשה עבדו." משה בכל זאת נזכר פעם אחת בהגדה. מן הסתם, טעות מצערת של הצנזורה שדילגה ולא מחקה. משה אמנם עבד אדוני אבל עדיין הוא "הוא" ולא "אנחנו", כך שאתם רואים שהאחים גרשוביץ לא המציאו שום דבר חדש.
בקיצור, מי שרוצה ללמוד על יציאת מצרים ילך לספר שמות. ומי שרוצה לספר ביציאת מצרים "בובע מעייסס", "עשר מכות", … "חמישים מכות", ועוד…, ילך להגדה. חג שמח.

פורגי ובס

פורגי ובס

המילים של השיר: It Ain't Necessarily So" ".
http://www.songlyrics.com/gershwin-ira/it-aint-necessarily-so-lyrics/

הפזמון:

הקשר בין השיר לתפילה:
http://en.wikipedia.org/wiki/It_Ain%27t_Necessarily_So

עוד סיפורים:
https://www.tale.co.il/author/urila/