אני לא יודעת אפילו מה עבר עלי כשכתבתי את זה אבל זה יצא ממני... לפעמים מה שאני כותבת משקף את מה שאני מרגישה ויכול להיות שזה מה שאני מרגישה עכשיו...?!

סיפור קצר

28/07/2015 856 צפיות 5 תגובות
אני לא יודעת אפילו מה עבר עלי כשכתבתי את זה אבל זה יצא ממני... לפעמים מה שאני כותבת משקף את מה שאני מרגישה ויכול להיות שזה מה שאני מרגישה עכשיו...?!

הייתי במסיבה עם חברים, קיבלתי הודעה, קראתי במהירות בלי לשים לב מה אני קוראת בכלל…
שחור בעיניים, הכול מסתחרר כשמה שכתוב שם נכנס לי לתודעה.. \\\"אף?\\\" ככה החברות שלי קוראות לי אבל באמת קוראים לי אפרת.. אני לא עונה, אני לא מסוגלת לזוז או לדבר, מעלי אני רואה את עומר \\\"אפרת? מה קרה?\\\" חושך גמור. שקט. כל הרעש של המסיבה נמוג אל תוך אפלה אין סופית שאין לה צבע או חיים.
התעוררתי. אני בתוך חדר שאני לא מכירה, אני מנסה לקום אבל אני לא מצליחה, כבד לי מדי… אל החדר נכנס שוטר, הוא רואה שהתעוררתי \\\"דן, דן היא התעוררה\\\" אל החדר נכנס רופא והוא אומר לי \\\"את זוכרת משהו?\\\" הוא מסמן לשוטר לצאת והוא יוצא בחוסר רצון.. אני עונה לרופא שכפי הנראה קוראים לו דן \\\"מעורפל… הייתי עם חברות שלי הלכנו למסיבה, נהניתי מאוד במסיבה ואז קיבלתי הודעה…\\\" פתאום הכול חוזר אלי.. אני נזכרת בצליל של ההודעה, ההודעה שאחריה קרה הכול… אני נזכרת בעומר שרכן מעלי ושאל אותי מה קרה… אני נזכרת במה שהיה כתוב בהודעה ומתחילה לבכות… הרופא מתחיל לדבר אבל אני לא שומעת.. הבנתי הכול.
הכול נגמר.
אין משמעות.

"אפרת? אפרת? תעני לי!" אומר הרופא תוך כדי שהמוניטור משמיע צליל דק וארוך, שלא נגמר…

אין חיים.


תגובות (5)

אני לא יודעת מה הרגשת, אבל אם יהיה המשך אני אשמח לקרוא

28/07/2015 19:04

או מיי גאד. באמת מה עבר עלייך כשכתבת את זה ?! אבל כתיבה יפה וגם עשית יפה את הסוף. אהבתי

29/07/2015 17:36

    תודה :)

    30/07/2015 23:24
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך