אביטל -פרק 1

כל החברים והחברות קפצו מן שפת הבריכה אל הבריכה . אביטל נעמדה על שפת הבריכה והביטה על הבריכה בלחץ. היא ראתה שכל החברים והחברות כבר קפצו והיא עדיין קצת התלבטה אם לקפוץ או לא.
" אביטל , מה את פוחדת?" שאלו הבנות בגיחוך וצחקקו טיפה. זה העליב אותה לחשוב שצוחקים עליה.
" אני נראית לך מפחדת?" שאלה אביטל בעלבון.
הבנות צחקו שוב.
" מתאים לך פרצוף של מפחדת!" צחקה ממתק בקול.
לפתע , אביטל תפסה אומץ וקפצה לתוך הבריכה תוך כדי שהיא מתיזה מיים לכל עבר.
"פתאום תפסת אומץ!" צחקו הבנות שוב. אביטל לא התייחסה לכל הצחוקים והלעג שהיה מסביבה.
היא שחתה מעט בעזרת המצופים שהיו לה לעזר. כשהיא באה לעלות חזרה אל שפת הבריכה.
יד מוכרת ואהובה הושטה לעברה , והיא הושיטה את ידה בחזרה. שניהם התרוממו בחזרה אל שפת הבריכה.
" את בסדר?" הוא שאל אותה בקול דואג.
" כן , אני בסדר . תודה על הדאגה." הוסיפה אביטל בביישנות.
אביטל הבחינה שהבנות הוסיפו לצחוק עליה , היא נכנסה לפנים הבית ופתחה מיץ בטעם לימונדה. היא שתתה את הכול בלגימה אחת.
גבריאל חזר אל החבורה ושכח מאביטל.
אביטל חזרה לשבת על כיסא הנוח, היא הרכיבה משקפי שמש על עיניה והצלה על ראשה מפני השמש המסנוורת.
הבנות יצאו מן הבריכה , משאירות אחריהן שלוליות של מיים.
הן התעטפו במגבות לבנות והתיישבו על כיסאות נוח . אחרות ישבו לצד גבריאל ושוחחו איתו.
פתאום אחת הבנות שהייתה רטובה עד לשד עצמותיה. התיישבה על ידו וקבעה שהוא היה החבר שלה.
הוא ניסה לעבור לכיסא נוח אחר או מקום כלשהו כדי שהיא לא תבחין בו. אך היא עקבה אחריו לכל מקום שהוא הלך , היא הייתה אחריו.
גבריאל ניסה לסלק אותה משם. אבל הוא העלה חרס בידיו.
" אתה יודע שאתה חתיך?" אמרה והניחה את ידיה על צווארו.
" כן, אבל.." ניסה להגיד את מה שעל ליבו.
" יש לך עיניים יפות , פרפר!" החמיאה לו.
הוא נותר מובך מהמחמאות שלה.
" דבר ראשון, השם שלי זה לא פרפר , דבר שני , יש לי שם, דבר שלישי, אני לא צעצוע של אף אחד!" הצהיר בפניה בהתנשאות.
היא הדביקה לו נשיקה ארוכה וכולם צפו בהם.