אהבת פינגווין (18+)

היא עמדה במרכז החדר בתחתונים בלבד. היה לה קר, פטמותיה הוורודות היו זקורות. הפינגווין הביט בשדיה הקטנים ובבטנה השמנמנה, הוא הגיש לה פרוסת גבינה קשה. "מה אני אמורה לעשות עם זה?" היא שאלה. "לאכול. בחושניות." אמר הפינגווין. היא התחילה ללקק את הגבינה. "לא. לא ככה!" אמר הפיגווין, "תנגסי בה מעט. בחושניות." הדגיש. היא נגסה בגבינה, היא הייתה טעימה להפליא, היא גנחה בהנאה. "כן! ככה!" אמר הפינגווין, "תורידי את התחתונים." הוא ציווה, היא עשתה את כדבריו ופשטה את תחתוניה הוורודים וחשפה פות שמנמן ומעוטר בשיערות אדמדמות בצורת לב, היא התגלחה יפה במיוחד לכבוד המאורע. "תכניסי את הגבינה לבפנים." אמר הפינגווין. "מה?!" היא התפלאה, "אבל זה מסוכן!"
"תסמכי עלי." אמר הפינגווין, "זו גבינה סטרילית קסומה. היא תעשה לך נעים." היא הכניסה את הגבינה פנימה כדבריו, היא עשתה לה ממש נעים. היא החלה נאנקת מהנאה ונושכת את שפתיה בחושניות. "עכשיו תני לי לצבוט לך בפטמות." אמר הפינגווין.
"אבל אתה פינגווין." היא אמרה, "אין לך אצבעות."
"אצבוט אותך במקורי." אמר הפינגווין.
"זה לא נקרא לצבוט." היא אמרה, "זה נקרא לנקר."
"אז אנקר את פיטמותייך." הוא אמר, "זה לא משנה."
"טוב, פינגוויון אהוב שלי." היא אמרה והתקרבה. הוא ניקר את פיטמותיה הוורודות הזקורות במקורו, זה לא היה לה נעים אבל היא נתנה לו להמשיך בכל זאת כי היא ידע שזה מספק אותו. "אני רוצה אותך בתוכי, הו פינגווין שלי, אני לא יכולה לחכות." היא נאנחה. "קודם את צריכה לרדת לי." אמר הפינגווין. "בטח, פינגווין אהובי, מה שתרצה." היא אמרה ומיד הכניסה את הפין הציפורי שלו לפיה. המציצה מאוד סיפקה את הפינגווין והוא התאפק שלו לגמור. "מספיק!" אמר הפינגוויון בהנאה, "הגיע הזמן לעשות אהבה."
"סוף סוף תהיה שלי, הו פינגווין!" היא אמרה בסיפוק. הפינגווין נשכב על המיטה בגבו מטה, "תרכבי עלי!" הוא ציווה, היא עשתה כמצוותו ועלתה עליו, מחדירה את איברו הציפורי הזקור לתוכה בעדינות ובהנאה צרופה. הם עשו אהבה מתוקה שעות בכל מיני תנוחות שונות ומהנות. לבסוף היא צווחה: "גמור לתוכי! הו, פינגווין חלומי שלי! אני רוצה את הזרע הפינגוויני שלך בתוכי."
"את מבטיחה לטפל טוב בביצה שתיוולד לנו?" שאל הפינגווין. "בטח!" היא אמרה והפינגווין מיד שפך לתוכה את זרע הפינגווין החם שלו. "הו, כן!" היא נאנחה בסיפוק כשהזרע ממלא אותה, "אני אוהבת אותך, פינגוויני האהוב!" היא צעקה. "גם אני אותך." ענה הפינגווין. הם התנתקו זה מזה ונרדמו מחובקים זה לצדו של זה. בבוקר שלמחרת הם נפרדו בעצב והפינגווין חזר אל הקוטב. כעבור תשעה חודשים נולדה לאישה ביצת פינגווין קטנה וחמודה והיא טיפלה בה במסירות כמו שהבטיחה.