את יותר יפה בלי איפור 13 (18+)

***********************************************************************************
"תרגיש כמו בבית" אמר לי שלומי ומיד התפנה לחבורה שלו בצד.
לא הבנתי למה הסכמתי להגיע לכאן.
לא הבנתי למה הסכמתי לגור עם ספיר.
"קח הנה תשתה אחי" נתן לי שלומי מין כוס גדולה כזאת בצבע כחול, ונראה כאילו הספיק לשתות כמה כוסות.
מוזיקה רועשת התחילה וככה גם כאב הראש שלי.
'מה שאני עושה בשביל ספיר' חשבתי לעצמי.
בקצה העין ראיתי את שלומי מדבר עם שלושה חברים שלו ועם עוד שתי בנות בבגד ים.
אני לא מאמין שספיר כל פעם מחדש נופלת בפח, מה עושה לה השלומי הזה, שגורם לה כל פעם מחדש לחזור אליו ואז להפגע ממנו שוב.
האלכוהול התחיל להשפיע עליי מעט, התחלתי להרגיש שאני מחייך מכלום, התחלתי לתפוס ראש.
"נו אתה נהנה פה חמוד?" הגיעה אליי איזה אחת בבגד ים עם תנועות מוזרות וניסתה להתקרב.
"כן ממש" עניתי לה והיא התרחקה.
לפתע בקצה העין קלטתי את שלומי מדבר עם מישהי ומחבק אותה. לא חיבוק רגיל, הוא תופס אותה במתניים ובודק עם היד את הישבן שלה.
ספק חייכתי, ספק התעצבנתי.
שלומי קלט שראיתי אותו ומיהר להגיע. "חסר לך שאתה אומר משהו לא במקום לספיר" הוא אמר לי, "יש לי חברים שיטפלו בך ואני לא צוחק, עכשיו עוף מפה."
הלכתי משם.
הדבר היחיד שמפריע לי זה איך אני מספר את זה לספיר אם בכלל. היא ישר תתגונן, תכעס ותגיד לי שאני אומר לה את זה בכוונה, הרי היא עיוורת מאהבה אליו.

שלחתי לאודי הודעה.
"אתה חייב לספר הכל לספיר" הוא אמר לי.
"אני יודע" השבתי לו, "אבל מה אם שלומי רציני, הוא מסתובב עם לא מעט אנשים אלימים, מה אם הוא יעשה לי משהו."
"פעם אחת בחיים שלך אתה פשוט חייב להיות אמיץ" אודי כעס עליי.
אני חושב שהוא צודק, פשוט בפעם הראשונה שהיה לי אומץ לנשק אותה ולצאת איתה, היא זלזלה בזה ועכשיו היא שוב עם שלומי.
"ספיר אני חייב לספר לך משהו" אמרתי לה.

************************************************************************************
" אתה פשוט קנאי" אמרתי ליובל.
איך הוא עושה לי דבר כזה אחרי שאני דואגת לו למגורים.
"כעסת על מה שקרה בשישי ועכשיו אתה מנסה להרוס לי" אמרתי לו בעצבים.
יובל שתק והלך לחדר.
החלטתי בכל זאת שאני אדבר על זה עם שלומי. שלומי אוהב אותי הוא בטוח יגיד לי מה קרה שם, אני מרגישה שהוא השתנה ועכשיו הוא כבר לא יפגע בי.

ניצלתי את זה ששלומי נכנס עם חבר שלו לסופר.
"היי יפה שלי מה קורה?" הוא שאל אותי.
"מעולה" עניתי ונתתי לו נשיקה.
"יש לי שאלה אלייך. יובל אמר לי שאיימת עליו, מה בדיוק קרה שם?" שאלתי וציפיתי לתשובה כנה ואמיתית.
"אהה, החננה הזה" הוא ענה וצחק. "נתתי לשתות איזה כוס קטנה, הייתי נחמד, כנראה שזה היה לו חזק מדי וזה שיגע לו את המוח."
"יפה שלי…" הוא הוסיף. "הבטחתי לך שאת ורק את שלי, אל תתני לאיזה קנאי שנדלק עלייך להרוס את האהבה בינינו" הוא נתן לי נשיקה והלך לדרכו.
כעסתי על יובל, לא הבנתי מה עובר עליו בזמן האחרון.
קודם הוא מזמין אותי לדייט, הגענו להסכמה שנינו שזה לא מתאים ועכשיו הוא עושה לי סצנות של קנאה.

במשך מספר ימים יובל ואני בקושי דיברנו. מדי פעם אמרנו "בוקר טוב" אחד לשנייה וזה גם כי אנחנו גרים באותה הדירה.
אני כועסת עליו, ונראה שגם הוא לא רוצה בדיוק לסדר את העניינים.
"למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי אותו.
"את פשוט לא רואה שאת עיוורת זה הכל" הוא ענה לי בלי לחשוב.
התחלתי להתרגז עוד יותר, הוא פשוט לא מבין אותי, לא מבין איך לדבר לאישה.
"אתה קנאי!" צעקתי עליו. "זה הכל בגלל שאתה עוד ילד, לא חווית כולם בחיים שלך ואתה מחפש להפיל עליי את כל התסכולים המיניים והרגשיים שלך."
יובל שתק ופשוט יצא מהבית.
הרגשתי לא נעים וקראתי בשמו, אבל הוא לא הסתובב.
הבנתי שאני צריכה להתנצל.

************************************************************************************
איזה טעות זאת להקשיב לאודי כל הזמן.
'איך הגעתי למצב שספיר מדברת אליי ככה' חשבתי לעצמי.
הלכתי לכיוון הספסל בגינה ומרחוק ראיתי את שלומי עם משהו ביד ועוד שני חברים מגודלים לידו.
"לא למדת לשתוק ילד אה?" הוא צעק לעברי.
ברגע שניסיתי להסתובב ראיתי עוד חבר מגודל שלו.

*************************************************************************************