בובות – פרק 6

רז הסתכל באביטל בהערצה ..
"היה נפלא לעבוד איתך,דיווה" הודיע כשנשק לשני לחייה
אביטל חייכה ועדי החלה להתיר את קשרי שמלת המשי השחורה שלבשה,
היא החליפה לטייץ שחור וטוניקה ירוקה ואספה את שיערה הארוך..
ליאל נכנסה לחדר בצעדים מלכותיים ושלחה את אחד מחיוכיה הזוהרים לפייר שקרן מאושר..
"פרינססה!פרינססה!פרינססה!" קרא תוך כדי הנפת ידיו שליאל נכנסה לחדר בשמלת ערב כחולה..
אביטל הרימה גבה,ליאל גיחכה..
הוא חיבק את ליאל והיא נעמדה במקום שבו אביטל עמדה כמה רגעים לפני כן..
ליאל נשכבה על הספה העתיקה שרופדה בקטיפה כחולה והביטה למצלמה בפוזה מושלמת..
אביטל העיפה בה עוד מבט מעריץ , לקחה את תיק העור הגדול שלה ויצאה מהחדר..
ליאל מתאימה להיות דוגמנית,לא היא,היא רצתה להיות רופאה, היא לא רצתה להיות פה..
היא הסתכלה על הרצפה והלכה בצעדים מהירים בנעלי הבובה השטוחות שלה.
היא סיימה להיום,היא יכולה עכשיו ללכת הביתה ,לראות טלנובלה טיפשית ולהירדם על הספה,ערב מושלם.
לפתע, היא הרגישה בום כשנתקלה בחזה גברי חזק עם ריח משכר, היא הרימה את מבטה בחשש כי ידעה את מי היא תמצא שם..
ספיר.
היא הביטה בעיניו,הן היו ניראות כמו גבישי קרח יותר מאי פעם,כמה עמוקות,כמה יפות,וכמה קרות..
היא חשבה שראתה ניצוץ של חיוך על פניו, אך כנראה טעתה כשפתח את פיו
"תסתכלי לאן את הולכת פעם הבאה, בובה…" הפעם הוא חייך בלגלוג והלך משם בצעדים גדולים…
הריח שלו עדיין היה באפה, אך היא כעסה עליו מאוד..
"בובה .. חוצפה!" היא מילמלה כשנכנסה לג'יפ שלה וראתה אותו נוסע משם במרצדס נוצצת..

הוא נסע על 120 קמ"ש בכביש עירוני כששוטרת במדים עצרה אותו..
ספיר נעמד בשולי הכביש והסתכל עלייה..
השוטרת הייתה מבוגרת ממנו והוא שלח לך חיוך מפתה בתוספת מבט מקפיא…
אדוני!" היא גימגמה
"טוב שעצרת אותי,תמיד נחמד לראות אישה כל כך יפה.." התחנף אלייה..
השוטרת הסמיקה וקרנה מאושר..
"רצית להגיד לי משהו?" אמר בחיוך מהפנט..
כלום.. יום טוב אדוני.." ספיר צחק ונסע משם…"
השיטה הזאת תמיד עבדה, חבל שרק על שוטרות ואל שוטרים.
הוא לא יכול להפסיק לחשוב על מגע המשי של עורה, למרות שהם נגעו אחד בשני רק למשך כמה שניות.
המשיכה שלו אלייה הייתה עזה יותר מכל דבר שחווה אי פעם. וזה שיגע אותו, הוציא אותו מריכוז לחלוטין
החופשה הזו באי רחוק מכל העולם, להיות שלושה שבועות רק עם דגים וים, הייתה פשוט חלום, בדיוק מה שהוא צריך
בלי בחורות אדמוניות יפהיפיות שיטריפו אותו..
הפלאפון צילצל כשחנה ליד הבניין המפואר שבו גר..
זו הייתה בר.
"ספיר?"שאלה בקולה החושני.
"בר.. נחמד לשמוע אותך.." ענה לה ,חושש מהסיבה שלשמה היא מתקשרת.
"אני רוצה להיפגש איתך לארוחת ערב, זה אפשרי?" שאלה בקול קטן ומתוק.
"אני חושב שכן.. תשמעי בר, מה שקרה בלילה ההוא.." התחיל כריס..
"כריס.. אל תרגיש אשם זה היה מדהים עבורי ואני חלמתי על זה המון זמן..אנא ממך אל תאמר מילה.."
בסדר, הערב זה טוב לך?" שאל ספיר
מעולה, תבוא לאסוף אותי בשמונה!" ענתה בר "
ספיר ניתק ועלה ללופט שלו, הוא צנח על הספה ולגם מבקבוק וויסקי שהיה מנח על השולחן.
"מעניין מה את רוצה "הנסיכה בר" שאל את עצמו בקול.

אביטל הסתובבה כמו מטורפת וחיכתה לליאל.
היא הייתה לחוצה עד מוות, לא היה לה מושג מה לעשות, ההצעה שמייקל הציע לה הייתה מפתה.. יותר מדי מפתה.
אבל לעזוב את "אלמוג דוגמנות" ואת דניאל, וליאל ואביטל… היא לא יכלה לחשוב על זה!
אבל פה היא רק מלבישה.. ושם.. שם היא תהיה דוגמנית, כמו שתמיד חלמה.
ולא סתם דוגמנית, דוגמנית מובילה, דוגמנית שיער
הפחיד אותה לחשוב על זה אבל האמת, שהיא רצתה להיות כמו ליאל ואביטל, היא רצתה שיקראו לה "הדיוה" או "המלאך"
ואת זה קיבלו רק ליאל ואביטל. נמאס לה לעמוד בצללים!..
היא התיישבה על הספה האדומה ונאנחה בקול..
ליאל התקדמה לעברה בצעדים מושלמים , כאילו היא על המסלול, היום היא לבשה חולצה מנומרת וחצאית חומה,רעמת הזהב שלה
הייתה מדהימה, ליאל הייתה מושלמת, אבל היא לא התנשאה מעולם על אף אחד, תמיד הייתה נחמדה ולבבית,
וזה רק גרם לכולם לאהוב אותה יותר.
ליאל חייכה אליה וחיבקה אותה.
"אביטל! מצטערת על האיחור.. רז שיגע אותי.." אמרה ליאל בהתנצלות..
אביטל חייכה והן נכנסו למעלית.
"נלך אליי?" שאלה אביטל
איך שבא לך .." אמרה ליאל והפלאפון שלה צילצל.
היא ענתה והחלה לדבר צרפתית שוטפת,אחרי דקה היא סיימה..
"זה שוב מלואי ויטון,הם רוצים שאני יגיע לפריז לתצוגה של הסתיו,אלמוג לא רוצה שאני אסע.." הודיעה ליאל בעצב..
"תעשי מה שטוב לך.." אמרה אביטל וטפחה לה על השכם,הן נכנסו למכונית של אביטל והיא נסעה משם לכיוון ביתה.
מה היה כל כך דחוף אביטלי?" שאלה ליאל בסקרנות.
רציתי להתייעץ איתך,זה חשוב" אמרה אביטל ופנתה בכיכר.
שאני אקרא גם לאביטל?" שאלה ליאל…
אביטל הנהנה ושמעה את אביטל אומרת שהיא עייפה ואין לה כוח ואת ליאל משכנעת אותה,פתאום באותו רגע היא החליטה..
היא ידעה מה היא תעשה, נשאר רק להודיע להן..
"היא תבוא!" אמרה ליאל וניתקה
אביטל חנתה ליד בית הגן שלה ונשמה עמוק.

גבריאל שיחרר את העניבה ונכנס למטבח.. הוא מזג כוס קולה ענקית ובדק הודעות במשיבון..
"היי פופי, לא ענית לי בנייד ולא הבנתי למה אז התקשרתי לפה,יש לאחותי יומולדת וכולנו הולכים למסעדה
אני רוצה שתבוא, תאסוף אותי בשמונה, אוהבת מלא,זוהר!"
גבריאל נאנח, יופי, בדיוק מה שחסר לו, עוד ערב עם ההורים הפסיכיים של זוהר.
הייתה עוד הודעה.
"אחי,אני התגעגעתי אלייך מלא,ויש לנו על מה לדבר,אביטלי"
אחותי.. אחותי.." הוא מילמל ונכנס להתקלח.
בשבע הוא כבר לבש ג'ינס וחולצה מכופתרת, והיה כמעט מוכן..
"אתה פראייר.. פשוט דפוק.." הוא אמר לעצמו, הוא פראייר שויתר לזוהר,פראייר שהסכים להישאר איתה,הוא לא אוהב אותה וגם לא יאהב,הוא אפילו לא נמשך אלייה יותר
ועכשיו במקום לצאת עם חברים הוא צריך לצאת עם המשפחה של זוהר..כיף גדול..
הוא נעל את הדירה ונכנס לב.מ.ו. שלו, אחרי רבע שעה הוא היה מול הבית של זוהר.
היא רצה לעברו ונראתה נחמד בשמלה צהובה ארוכה, הוא לא אהב איך שזוהר מתלבשת, הוא אהב נשים שמתלבשות כמו ליאל,היא נראתה מדהים בכל דבר שראה אותה.
תפסיק לחשוב עלייה! ציווה את עצמו כשזוהר נכנסה למכונית
"גבי שלי!" קראה ונישקה אותו…
"איך השמלה?" שאלה באושר.
גבריאל הסתכל עלייה באדישות.
"מאוד יפה.. איזו מסעדה?" שאל והתחיל לנסוע
זוהר הביטה בו באכזבה שקטה.משהו עובר על האהוב שלה.

אביטל הגיעה אחרי רבע שעה וצנחה על הספה
אביטל וליאל נכנסו לסלון עם קפה ועוגיות.. אביטל שמה לב שאביטל דרוכה והיא הסתכלה עליה בסקרנות.
"היי אביטל.. טוב שבאת.." אמרה ליאל והתיישבה ליד אביטל.
אביטל התיישבה בספה ממול והביטה בשתי חברותיה הטובות.
"נו מה מאמי? יש מישהו חדש?" שאלה ליאל באושר
בערך.". אמרה אביטל…"
ליאל ואביטל קפצו באושר..
"אבל זה לא הנושא !" עצרה אותן
הן הביטו בה בחשש..
אני עוזבת את "אלמוג דוגמנות""
היא זרקה את הפצצה לאוויר, וליאל ואביטל קפאו.

הוא לגם מהיין הלבן בגועל.
והביט באישה המרשימה שישבה מולו,בר חייכה אליו בבישנות והערצה..
"אז.. מה רצית לספר לי בר..?" אמר אחרי שהזמין יין אדום חזק.
"אני.." היא התחילה ושיחקה בכוס שלה.
ספיר הרים גבה..
"דבר ראשון רציתי להגיד שאף אחד לא צריך לדעת על מה שקרה ביננו.." היא אמרה.
"אף אחד לא יידע,לא ידעתי שאת בתולה,אחרת לא הייתי עושה את זה." אמר בקשיחות..
"אני לא מצטערת על זה.. בכלל לא.. אני אשמח עוד פעם.." אמרה והחלה ללטף את ידו..
היא שלחה אליו מבט מפתה וספיר התרחק..
אני רציתי לבקש טובה.." אמרה וניסתה להתקרב אליו שוב.
"כן?" שאל
אני רוצה לעבוד "באלמוג דוגמנות.." אמרה בר והביטה בו.