גרייס-פרק 3

פרק 3-כאב
אני לא מאמינה שאני עושה את זה שוב.
עשיתי חתך אחד.
ועוד אחד.
ועוד חתך שיצא עמוק מידי,ומרוב הכאב של העומק הפלתי את הבלייד.
התחלתי לגרור את עצמי עד הקיר,שבין שולחן הטלוויזיה וארון הבגדים.
ישבתי שם,והסתכלתי על ידי המדממת,והמשכתי לבכות.
אחרי כבערך דקה,נשמעה פתיחת דלת.
זאת הייתה רייצל.
ישר הסטתי את מבטי לרצפה.
היא נעלה את הדלת,וראתה את הבלייד מכוסה בדם.
ואז היא עקבה במבטה בשביל הדם,וכשראתה אותי בסוף השביל,היא ישר באה אלי.
"פאק! גרייס!"צעקה אוחזת בידי המדדמת,ולוחצת על החתך המדמם,מנסה לעצור את הדימום.
המשכתי להסתכל על הרצפה,עדיין בוכה.
"גרייס!"צעקה,גורמת לי להיבהל ולהסתכל עליה.
היא לא אמרה כלום,רק הסתכלה על הדמעות שלי שלא הספיקו לרדת על לחיי.
"גרייס,למה?"אמרה בקול רגוע.
ישר הסטתי את מבטי שוב לרצפה.
"בואי,קומי"אמרה תופסת בידי השנייה,ומקימה אותי.
היא הובילה אותי לכיור.
לוקחת את ידי המדממת מתחת לזרם המים הקר.
היא שטפה את כל החתכים עד שהדימום הפסיק.
היא סגרה את זרם המים,הולכת לארון העזרה הראשונה הקטן שיש בכל חדר בפניימיה,לוקחת משם חומר מחטא,צמר גפן ותחבושת.
לוקחת את החומר המחטא,שמה על הצמר גפן ומחטא את החתכים.
זה כלכך שרף.
המשכתי לבכות.
אחרי שהיא חיטאה את החתכים,היא שמה את התחבושת על החתכים.
"תודה" מילמלתי.
היא לא אמרה כלום,רק חיבקה אותי.
היא התנתקה מהחיבוק,יוצאת מחדר המקלחת.
יצאתי אחריה,והלכתי לשבת במיטה התחתונה של מיטת הקומתיים.
ישבתי שם,והצמדתי את בירכתי לחזה שלה,וחבקתי את רגליי.
בינתיים רייצל לקחה מגבון,והלכה לשביל הדם,ומנקה אותו.
לא הסתכלתי עליה,מבטי היה על המצעים של המיטה.
המשכתי לבכות בשקט.
אחרי שרייצל סיימה לנקות,היא זרקה את המגבון לפח,ומתקדמת לעברי,יושבת מולי.
"למה עשית את זה?" שאלה בקול רגוע ושקט.
לא עניתי לה.
היא באה להגיד עוד משהו,אבל במקום היא לקחה את ידי בלי התחבושת.
היא הרימה את השרוול.
רואה את כל הצלקות שיש שם,היו שם הרבה צלקות.
וכאב כל פעם שראיתי אותם,או נזכרתי בזה.
בעיקר כאב.
היא הסתכלה על ידי המומה,מורידה בחזרה את השרוול.
"יש לך גם צלקות ביד השנייה?" שאלה,והנהנתי עדיין מסתכלת על המצעים.
"ברגליים?"המשיכה לשאול.
הנהנתי שוב.
"על הבטן?"שאלה עוד שאלה.
הנהנתי.
"למה?"שאלה.
"מה קרה בבית ספר כשעברת?"הוסיפה.
לא עניתי לה.
"עברת בריונות?"שאלה בקול רועד.
הנהנתי.
היא לא אמרה כלום,רק חיבקה אותי שוב,מלטפת את שיערי.
היה כבר מאוחר,ורציתי ללכת לישון.
רייצל התנתקה מהחיבוק מסתכלת עלי.
"כבר מאוחר,בואי נלך לישון ועם את רוצה נדבר על זה מחר או כשאת תרצי"אמרה בקול חלש וחושש.
הנהנתי,וקמתי מהמיטה.
"תודה רייצל" לחשתי.
"לילה טוב גרייס" ענתה וחיבקה אותי שוב.
"לילה טוב"אמרתי מתנתקת מהחיבוק,והולכת לסולם שמוביל למיטה העליונה של מיטת הקומתיים.
נשכבתי במיטה,עוטפת את עצמי בשמיכה.
עדיין לבושה באותם בגדים מהיום,לא טורחת להחליף אותם.
עצמתי את עייני,ונרדמתי.
–
היום יום שבת.
זה אומר שמחר אני מתחילה ללמוד עם רייצל בבית ספר של הפניימיה.
פקחתי את עייני,מסתכלת על השעון הקיר שמול המיטה שלי.
השעה 12 בבוקר.
התיישבתי במיטה מפהקת,ומתמתחת.
הורדתי מעלי את השמיכה,וירדתי בסולם המיטה.
רייצל עדיין ישנה,אז הלכתי בשקט לחדר המקלחת.
פתחתי זרם מים חלש,ושטפתי את פני.
לקחתי את מברשת השיניים שלי,וצחצחי שיניים.
ואז סגרתי את הברז,והתקדמתי פותחת בשקט את ארון העזרה הראשונה,מוציאה משם עוד תחבושת.
הורדתי את התחבושת שלי,והסתכלתי על החתכים.
החתך העמוק היה בצבע אדום כחלחל.
לקחתי את התחבושת החדשה שמה על ידי.
זרקתי את התחבושת המשומשת,והתקדמתי לכיוון הארון בגדים.
לקחתי משם חולצה ורודה ארוכה,טייץ שחור,וגרביים.
ואז חזרתי למקלחת,והתלבשתי שם.
הלכתי למראה הגדולה שנמצאת מעל הכיורים,והסתקרתי.
הייתי צריכה לקפל את השרוול שלי עד סוף התחבושת כך שראו שיש לי תחבושת ביד.
רייצל עדיין ישנה.
נעלתי נעלי אולסטאר ורודות גבוהות,מתכננת ללכת לסיגרית בוקר.
לקחתי דף ממחברת שראיתי על שולחן המחשב.
"רייצל הלכתי לפינת עישון לסיגריית בוקר,לא רציתי להעיר אותך,גרייס" כתבתי על הדף והדבקתי אותו על דלת החדר שלנו.
לקחתי את תיקי בודקת שיש שם את חפיסת הסגריות שלי,והמצית.
לקחתי את מפתח החדר ויצאתי בשקט מהחדר נועלת את הדלת.
ירדתי במדרגות של הקומה השנייה,מתקדמת לעבר פינת העישון.
כימעט ולא היו ילדים בסביבה למטה.
נדמה לי כולם עוד ישנים.
כשבאתי להיכנס לפינת העישון,שתי בנות ישר יצאו משם.
התעלמתי מהם ונכנסתי לפינת עישון.
ומעניין מי היה שם.
כריס טום ולוגן.
כשנכנסתי לפינת עישון,הם ישר הסיטו את מבטם עלי.
"אוו הינה הילדה עם הצלקות"כריס אמר וצחק.
"סתום מפגר" לוגן אמר,ונתן לו מכה בראש.
הפעם הצלחתי להתעלם ממנו,והלכתי לעבר ספסל שנמצא מולם.
התיישבתי בו,כשרגלי מוצמדות לחזה.
פתחתי את התיק מוציאה את חבילת הסגריות,ולוקחת משם סיגריה אחת,ואת המצית שלי.
החזרתי את הקופסא לתיק ושמתי את התיק לידי,שמה את הסגריה בפה ,ומדליקה אותו.
לקחתי נשיפה,והוצאתי את העשן.
אחרי כמה דקות שכמעט סיימתי את הסגרייה,לוגן בא לספסל והתיישב לידי.
"היי גרייס" אמר וחייך.
"היי"עניתי לו,ולקחתי עוד נשיפה מהסיגריה,והוצאתי.
לוגן הסתכל עלי,ואז שם לב לתחבושת בידי.
"מה זה?"שאל מסתכל על ידי החבושה.
לא עניתי לו,ולקחתי נשיפה אחרונה מהסגריה,מוציאה אותה,מכבה אותה וזורקת לפח.
באתי לקום אך לוגן עצר אותי.
"למה יש לך תחבושת על היד?" שאל שוב אוחז בידי החבושה.
השתחררתי מהאחיזה,קמה ,ולוקחת את התיק שלי שמה על גבי.
"זה לא עניינך למה יש לי היד שלי חבושה,וחוץ מזה מה אכפת לך,אתה גם ככה לא מכיר אותי"עניתי לו.
הוא לא ענה כלום ורק הסתכל עלי.
"ביי" אמרתי,והסתובבתי לכיוון היציאה של המחששה נקרא לזה.
עליתי במדרגות,למעלה,ומוציאה את המפתח פותחת את דלת החדר,ונכנסת.