החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 41

נקודת מבט ליאור
"אז איזה סרט נראה?" שאלתי.כשמאי ואני עמדנו בתור לקניית כרטיסים.
"מפוצלים?" שאלה מאי.
"זה סרט דביק של בנות?" שאלתי ועשיתי פרצוף נגעל.
"נראה לך,אם יש דבר שאני שונאת זה קיטשיות,אתה תאהב את הסרט" היא אמרה וחייכה.
אח,מה החיוך שלה עושה לי.
"טוב נו אם את אומרת" עניתי.
"שני כרטיסים למפוצלים" אמרה מאי למוכר הכרטיסים.
"שבעים שקלים" ענה הקופאי. הוצאתי מכיסי שבעים שקלים וננתי לקופאי לפני שמאי תוציא כסף.
"מה נראה לך שאתה עושה?" היא שאלה כשראתה ששילמתי.
"קונה כרטיסים לסרט אולי?" שאלתי שאלה רטורית.
"אויי ליאור…" היא הנידה בראשה ונאנחה.
"באמת נראה לך שהייתי נותן לך לשלם?" שאלתי.
"אז לא" עניתי בלי לחכות לתשובה שלה.
"טוב כדאי שניכנס" אמרה מאי.הנהנתי להסכמה ונכנסנו.
"שנקנה פופקורן?" שאלה מאי,שחלפנו ליד מזנון הממתקים.
"מתאים לי" עניתי בחיוך.
"חכי כאן אני אקנה" אמרתי והלכתי מהר לפני שהיא תספיק להגיד משהו.
"ליאור!" היא צעקה. נעצרתי והסתובבתי אליה.
"גם שתיה" היא הוסיפה.
הנדתי בראשי ושלחתי חיוך לעברה.היא החזירה לי חיוך.
~
"נו איפה זה שורה 7?" מלמלתי.
"זו שורה 4,3,5,הינה 7!" אמרה מאי בהתלהבות. התיישבנו במקומות שלנו.
אחרי זמן קצר אולם הקולנוע החל להחשיך,ועל מסך הקולנוע החלו להקרין פירסומות.
"אוף נו איך אני שונא פרסומות" אמרתי.
"אני ממש מתה על פירסומות" אמרה מאי בציניות.
"מה באמת?" שאלתי בציניות.
"לא" היא ענתה. ציחקקנו לנו.
"ששש…הינה זה מתחיל!" אמרה מאי.
"חסר לך ואני מגלה שזה סרט קיטשי של בנות" אמרתי באזהרה.
"יואו כמה אני חופר,תן לראות את הסרט" היא אמרה.והסרט התחיל.
~
"נו עדיין אתה חושב שזה סרט קיטשי של בנות?" היא שאלה לאחר שיצאנו מהקולנוע.
"האמת סרט גדול,שיחקת אותה עם הבחירת סרט" אמרה וחייכתי אליה.
"רואה? עכשיו תבקש סליחה" היא אמרה.
"על מה לבקש סליחה?" שאלתי בפליאה.
"שזילזת בטעם שלי בבחירת סרטים" היא אמרה.
"אויי מאי,מאי…" הנדתי בראשי ונאנחתי.
"אני מחכה" היא אמרה בהתגרות.
"אני מצטער שזלזתי בטעם שלך בבחירת סרטים" אמרתי.
"ויש לך את הטעם הכי טוב בעולם בבחירת סרטים" היא הוסיפה.
"נו כבר התנצלתי." אמרתי.
"אני לא שומעת.." היא אמרה בהתגרות וחייכה חיוך מנצח.
"ויש לך את הטעם הכי טוב בעולם בבחירת סרטים, זהו אמרתי את זה מרוצה?" שאלתי.
"כן!" היא אמרה וחייכה חיוך מנצח. חייכתי גם אני.אי אפשר שלא לחייך אליה חזרה עם החיוך הזה שלה.
"טוב ממש מאוחר,נראה לי שכדאי שנחזור" היא אמרה לאחר שהביטה בשעון שעל ידה.
"כן באמת די מאוחר" אמרתי לאחר שהעפתי מבט בפלאפון שלי וראיתי את השעה.
~
"הגענו,תחנה סופית כל הנוסעים האחרונים לרדת!" הכזרתי כשהגענו לבית של מאי.
"דביל" היא אמרה וצחקה,וצחקתי גם אני.
"תודה על הכל,היה לי ממש כיף" היא אמרה.
"גם לי היה כיף" אמרתי.
"אז..אז לילה טוב" היא אמרה.ונתנה לי נשיקה על הלחי,והלכה.
"לילה טוב" אמרתי בחיוך.
חיוך דבילי היה מרוח לי על הפנים אבל ממש לא אכפת לי,ונסעתי הביתה.
באמת שהיה לי כיף עם מאי,היא מדהימה,היא ממש לא מה שחשבתי שהיא בהתחלה.
הגעתי הביתה,כולם כבר היו ישנים,טרקתי בשקט את הדלת ועליתי לחדר שלי,החלפתי בגדים ושכבתי במיטה ונרדמתי.

נקודת מבט מתן
השעון המעורר בפלאפון שלי צילצל,השעה הייתה חמש,זינקתי מהספא והתחלתי להתארגן לאימון.
העפתי מבט אחרון במראה, לקחתי את התיק ויצאתי.
נכנסתי לאוטו ראיתי שיש לי עוד קצת זמן,אז החלטתי לעבור בבית של דניאל לפני האימון,פריאל בטוח נמצאת שם,ויש לי עיניינים לסדר. אני לא רוצה ללכת לאימון כשאני ופריאל עוד בריב.
אני הבנתי שאני צריך להשלים עם זה שאחותי הקטנה גדלה, ואני לא אוכל לשמור עליה לנצח, אבל אני אעשה את המקסימום.כי בסך אני רוצה שיהיה לה טוב אם טוב לה,אז טוב גם לי.
~
"היי,מתן" אמרה קים בפליאה כשראתה אותי בפתח.
"היי קים,דניאל נמצא?" שאלתי.
"כ..כן, אבל אני לא חושבת שכדי ש-" היא אמרה.
"אל תדאגי רק באתי לסגור עניינים כמו שצריך" הרגעתי אותה והרמתי את ידיי לצדדים מראה לכניעה.
"הוא,הוא בחדר" היא ענתה, וחייכה חיוך קטן.
"תודה" אמרתי וחייכתי אליה.
עליתי במדרגות מחפש את החדר של דניאל…
"נו דיי דני" שמעתי את קולה של פריאל,וקולות צחוק. הלכתי אחרי הקול והגעתי.
נעמדתי בפתח החדר וראיתי את דניאל ופריאל שוכבים במיטה כשפריאל שוכבת מעל דניאל והוא מדגדג אותה.
דניאל הוריד את פריאל מעליו כשראה אותי עומד בפתח חדרו.
"מתן,זה לא מה שאתה חושב אנחנו רק-" אמרה פריאל.
"פרילי זה בסדר,לא באתי לריב" אמרתי ברוגע וחייכתי אליהם.
"אני מצטער על ההתנהגות שלי היום,על איך שהגבתי,לא הייתי צריך להגיב ככה.אני בסך הכל רוצה שיהיה לך טוב ואם טוב לך אז טוב גם לי" אמרתי לפריאל.
"גם אני מצטערת מתי,אני הייתי צריכה להבין אותך.לא התכוונתי למילים שאמרתי היום" אמרה פריאל ורצה אליי בחיבוק..
אחרי כמה דקות של חיבוק,התנתקתי מפריאל והתקרבתי לדניאל. פריאל הביטה בנו במתח.
"תשמע,אני באמת מצטער על ההתנהגות שלי,אני בטוח שאתה ופריאל תהיו זוג מדהים" אמרתי בכנות. והושטתי לו את ידי ללחיצת יד.
"שנפתח דף חדש?" שאלתי וחייכתי אליו.
"דף חדש" דניאל ענתה והושיט את ידו ולחצנו ידיים.
"אני מפקיד בידייך את הדבר הכי חשוב לי תשמור עליה, יש לך יהלום בידיים,יהלום!" אמרתי.
"כמו החיים שלי אני אשמור עליה" הוא אמר.שמחתי שהוא אמר את זה הוא באמת אחלה,ועכשיו אני רגוע יותר.
פריאל הביטה בנו וחייכה.
"טוב אז אני אזוז לי לאימון,ניפגש בבית?" שאלתי את פריאל.פריאל הנהנה,
"אז ביי בינתיים" אמרתי.

נקודת מבט פריאל
"דיי דניאל,אני שונאת שמדגדגים אותי!" אמרתי,בזמן שדניאל דיגדג אותי.
"נכנעת?" הוא שאל.
"בחיים לא!" אמרתי.
"אז אני לא מפסיק" הוא אמר.
"נו דניאל בבקשה" התחננתי,וצחקתי.
ואז הגענו למצב שאני שוכבת על דניאל והוא מתחתיי,היינו ממש קרובים.
דניאל הוריד אותי מעליו בפתאומיות ומבטו היה מופנה לדלת,הסטתי את מבטי לדלת,וראיתי את מתן עומד בפתח.
"מתן,זה לא מה שאתה חושב" אמרתי בהתגוננות.פחדתי ששוב מתן יתעצבן ויתפתח שוב מכות.
רגע,מה מתן עושה פה בכלל?
"זה בסדר פרילי,באתי רק לדבר" הוא אמר ברוגע.לא עניתי חיכיתי שידבר.
"אני ממש מצטער על איך שהגבתי היום,ובכלל על ההתנהגות שלי,עברו עליי דברים,לא משנה זו לא סיבה מספיק טובה להתנהג כמו שהתנהגתי היום,אני בסך הכל רוצה שיהיה לך טוב,אם טוב לך,טוב גם לי" הוא אמר.
"גם אני מצטערת על ההתנהגות שלי,ושהסתרתי את זה ממך" אמרתי בקול מתנצל.
חייכתי אליו ורצתי אליו לחיבוק.התחבקנו בערך איזה עשר דקות, ואז מתן התנתק מהחיבוק והתקדם לכיון של דניאל,הלב שלי התחיל לדפוק חזק מאוד,לא ידעתי מה הוא הולך לעשות.
הבטתי בדניאל שהיה נראה לחוץ.
"אני מצטער על ההתנהגות שלי,אני לא יודע מה עבר עליי,דף חדש?" שאל מתן והישט את ידו לדניאל.
הבטתי בהם במתח.
"דף חדש" אמר דניאל והושיט את ידו למתן והם לחצו ידיים. כל כך שמחתי לראות אותם ככה.סוף סוף מסתדרים,הייתי כל כך מאושרת באותו רגע.
"טוב אני צריך לזוז לאימון,ניפגש בבית?" שאל מתן.הנהנתי.
"אז ביי בינתיים" אמרתי.
דניאל ואני חייכנו אחד לשנייה,הייתי כל כך מאושרת.
"את רואה שהכל מסתדר בסוף" אמר דניאל.
"אני אוהבת אותך" צעקתי ברחבי הבית.
דניאל קירב אותי אליו ונסחפנו לנשיקה ארוכה וסוערת מלאה באהבה.
מהיום הכי גרוע בחיים שלי,זה ברגע אחד הפך ליום הכי מאושר בחיים שלי!

נקודת מבט מתן
"מרציאנו שנים שלא ראינו אותך" אמר אופק,והתחבקנו חיבוק של גברים.
"הינה האלוף!" אמר עומר.
:כולם לשבת במקומות" אמר המאמן. התיישבנו במקומות והמאמן התחיל לדבר.
"אז כמו שאתם יודעים בעוד כשבוע בדיוק,זה משחק הגמר,המשחק שיקבע איזו קבוצה אלופה,מעכשיו אנחנו מכפילים את כמות האימונים במקום שעתיים בכל יום לארבע שעות,מעכשיו אין לכם חיים אחרים חוץ מכדורגל" אמר המאמן.
האמת שדווקא התאים לי להתנתק מהכל,לשכוח.ממנה…
"קדימה צאו למגרש!" צעק המאמן.
~
"פיו..זה היה אימון מתיש…" אמרתי לאופק לאחר שהאימון הסתיים.
"כן,ותחשוב שמעכשיו ועד למשחק זה יהיה ככה כל יום" הוא אמר.
"אתה ממש מעודד אתה יודע?" שאלתי בציניות.
"כזה אני אוהב לעודד" ענה בציניות.
"אולי בסוף תהיה מעודדת" אמרתי.
"גדול מתן! מעודדת,דווקא מתאים לך אופק" אמר עומר ושנינו צחקנו.
"לכו,לכו שני זבלים" אמר אופק בעצבים.
"יאללה אחי קח הכל בפרופורציות ,אני פרשתי,אני מת מעייפות, יאללה ביי" אמרתי. ונתתי לאופק מכה בעורף.
"ביי י'אלוף" אמר עומר ולחצנו ידיים והתחבקנו.
יצאתי מהאצטדיון לכיוון האוטו שלי…
"מתן!" שמעתי מישהו קורא לי. עצרת וחיפשתי מהיכן מגיע הקול. ואז ראיתי את לינור.
"היי לינור, מה, מה את עושה פה?" שאלתי.
"עברתי בסביבה. ואז ראיתי אותך, אז רציתי להגיד שלום" היא ענתה וחייכה חיוך קטן.
"או..קיי" אמרתי.
"אז מה רוצה ללכת לאנשהו?" היא שאלה.
"האמת שאני ממש עייף מהאימון" עניתי.
"טוב אז אני אלך" אמרה לינור.
"חכי שניה" צעקתי לה. היא נעצרה והסתובבה אליי.
"באמת נראה לך שאני אתן לך ללכת לבד בשעה כזאת?!" שאלתי.
"בואי אני אקח אותך הביתה" אמרתי.
"אתה בטוח שזה בסדר?" שאלה לינור בביישנות שלא הייתה אופיינית לה.
"כן,נו בואי!" אמרתי ואחזתי בידה.
נכנסנו לאוטו שלי, ונסענו הנסיעה הייתה די שקטה. הבטתי בה וראיתי שיש משהו שמפריע לה.
"לינור הכל בסדר?" שאלתי.
"כ..כן" ענתה בגמגום.
"לא" היא שינתה את תשובתה.
"רוצה לדבר על זה?" שאלתי.
"אני, אני אוהבת אותך" היא אמרה והשפילה מבט.
וואו מאיפה זה בא.
ואז באותו רגע לא חשבתי הרבה, התקרבתי אליה ונישקתי אותה.
"וואו" היא אמרה לאחר שהתנתקנו מהנשיקה. וחייכה, חייכתי אליה גם.
בואי ננסה להיות ביחד" אמרתי.
"בסדר, מנסים" אמרה לינור וחייכה.
"לילה טוב" אמרתי ללינור,כשעצרתי לה מחוץ לביתה.
"לילה טוב" היא אמרה, ונישקה אותי.
הנשיקה עם לינור הייתה טובה אבל היא לא משתווה לנשיקה עם פאר.האמת שלא הרגשתי כלום בנשיקה הזאת, אבל לינור אוהבת אותי. אז למה לא לנסות בעצם? ככה פאר תראה מה היא הפסידה. ומי יודע אולי לינור תצליח להשכיח ממני את פאר.

~
"היי פרילי," אמרתי כשנכנסתי הביתה.
"היי מתי" היא ענתה.
"למה את לא במיטה?" שאלתי.
"בסדר..הינה אני הולכת" היא אמרה.
"לילה טוב פרילי" אמרתי ונשקתי לקודקוד ראשה.
"לילה טוב לאח הכי טוב בעולם!" היא אמרה ועלתה לחדר.
אח כמה שאני אוהב את האחות הזאת.
עליתי לחדר שלי והתקלחתי,החלפתי בגדים ושכבתי במיטה שלי,ולאט,לאט עיניי החלו להיעצם להן.