הכל אודות מארה-פרק 9

ערב.מארה ישבה על המיטה כשבטוחה הנפש שלה סערה.
היא לא הצליחה להרגיע את השדים הפנימיים שלה.
"מה עשיתי לו?"היא חשבה לעצמה.
כשלפתע,התקבלה הודעת SMS על צג מכשיר הטלפון שלה.
"אני לא מתכוון לוותר עלייך…"נתקבלה הודעה מג'ייק עם אייקון של שלושה ורדים אדומים.
מארה הביטה בצג,מזילה דמעות.מכבה את הסלולרי שלה.
כשמאוחר יותר היא פנתה לחבוט בשק האיגרוף שלה שתלוי במחסן.
אביה הביא לה שקית עם דם בשביל להרגיע את ייצריה.
"מה קורה נסיכונת שלי?"הוא שאל,כשהיא מתיישבת לידו,לוקחת מידו את השקית ושותה עד תום.
"אבא,אני לא רוצה לדבר על זה.."היא אמרה,מנגבת את שאריות הדם מפיה.
אביה רופא.הוא עובד בבית חולים ומביא אין ספור שקיות דם הביתה.כשהוא מפרסם שזה למחקר.
"מתוקה,אני רואה בעיניים שלך שמשהו לא בסדר."הוא אמר לה.."משהו שאני יכול לעזור?"
"אבא,אתה אמנם רופא..אבל,לב שבור אתה לא יכול לרפא."היא החלה לספר לו.
"לב שבור?"הוא שאל,"של מי,בתי? שלך?"
"יש שניים.."היא סיפרה לאביה.."הלב שלי והלב של ג'ייק."
"את הלב של ג'ייק לבטח אני לא יכול לרפא.את זה רק את יכולה לעשות.."אמר לה אביה.
"אבא,אני אוהבת אותו.."היא הניחה ראשה על כתפו,מזילה דמעות.
"והוא,אוהב אותך?"שאל אותה אביה.
"כן."היא ענתה.
"אז,אם כן,מדוע את עצובה?"שאל אביה,לא מבין.
"ניתקתי את עצמי ממנו,אבא.אני ערפד.הוא בן תמותה..זה לא יכול להתממש בנינו.ובכלל כשישמע שאני ערפדה,הוא יבהל ולא ירצה עימי קשר."סיפרה לו.
"אם הוא אוהב אותך,זה לא יפריע לו."אמר לה אביה.."אבל הוא אינו יודע.את צריכה לספר לו.כי הוא חושב שזה בגללו."
כשלאחר השיחה הזו,ישבה מארה בחדרה עם הלפטופ שלה על המיטה.עצובה.היא לא יכלה להתרכז בהכנת העבודה שלה.עליה לספר לג'ייק מדוע היא מתרחקת ממנו.אך,לא כעת.היא הרגישה שהיא עדיין לא מסוגלת לספר לו.
כשלפתע הבחינה בו עומד למטה,אוחז זר ורדים.
"אוי לא.."היא אמרה.."ג'ייק.."
כשהוא מטפס ונכנס לחדר שלה דרך החלון.
"ג'ייק.."הבחינה בו,"מה את עושה כאן?"
"שברת לי את הלב,מארה.."הוא אמר,בולע את רוקו,"אבל,אני לא מתכוון לוותר."
"ג'ייק,לא."היא אמרה,כשהוא מגיש לה זר ורדים אדומים.
"הייתי בדרך לחתוך לעצמי את הוורידים. אבל,בכל זאת באתי אלייך."הוא אמר בפנייה.
"ג'ייק.."היא אמרה,כשהוא מביט בה,מלטף את פניה.
"אני לא מסוגל לחיות בלעדייך…"הוא אמר לה בקול רועד…"אני אוהב אותך,עם כל פעימה של הלב השבור שלי."
מארה חשה לפתע צורך עז להתוודות בפניו על הסוד ששמרה ממנו.
אך ידעה כי זו נקודת אל חזור מבחינתה.ברגע שתעשה זאת,אין דרך חזרה.
התחושה הזו הלכה והתגברה בתוכה מרגע לרגע.
יותר מכול היא פחדה מהתגובה שלו.