הצוואה- פרק 15

לאחר שניפרד ממנה לשלום,בילה סקוט את הערב בדירה שלו.
עם כוס ויסקי.שקוע במחשבות עמוקות.יותר מיכול,הוא פחד לפגוע בה.
ועל הבטחתו לחברו המנוח,דניאל.
"אני לא מסוגל,דניאל.."הוא אמר בייאוש.
כשרוח פרצים קרירה נושבת וחודרת לעצמותיו,כמו סכינים מכאיבות,דוקרניות.
לוקח עוד לגימה מהמשקה הקר,החריף .
"סמוך על הלב שלך.."נישמע לפתע קולו של דניאל,שכאילו בדרך מיסטית ניסה להדריך אותו.."תן לו להוביל ולהדריך אותך."
"דן..???" הוא התפלא,חושב שהוא משתגע.
שכן,הוא כנראה,חשב על דניאל ודמיין את הכל.
כשלפתע,נשמע צילצול טלפון.
"הלו?" ענה סקוט.
"סקוט.."נשמע קול מוכר של בחורה.
"היי קלייר."ענה,סקוט,מזהה את קולה.
"בא לך לקפוץ אליי?"שאלה קלייר.
"לא כרגע,קלייר.."ענה.
"התגעגעתי אלייך.אל המגע שלך.."אמרה לו בקול מפתה.
"אוליי יותר מאוחר."ענה סקוט.היא הצליחה להדליק אותו קצת.
הוא היה רעב למגע,אך יותר מכל …לדבר אחר.נואש לאהבה.
הוא נפגש עם קלייר.כשהמפגש בניהם,הסתיים,אצלה במיטה.
מאוחר יותר.קלייר כבר נרדמה..
סקוט אחז בטלפון הסלולרי שלו וחייג את המספר של קייט.
"הלו?"ענתה קייט.
סקוט אחז בטלפון הסלולרי שלו ושתק.
הוא לא הצליח לדבר.
הוא שתק.מקשיב לקול שלה ופשוט לא היה מסוגל לדבר.
"הלו??"שוב אמרה קייט.
סקוט הוסיף לאחוז בסלולרי שלו,כשברקע הוא שומע את הלמות הלב שלו.שהלם בכוח.
הוא חש מסוחרר.נעשה לו חם..
כשמספר רגעים לאחר מיכן,הוא ניתק את השיחה.
"אידיוט!"הוא אמר לעצמו,"אתה לא מסוגל אפילו להתקשר אלייה ולדבר איתה??"..
כשהוא יודע כי בשבועות הקרובים עליו לפתוח את הצוואה של דניאל בפנייה.
יושב במרפסת של קלייר.מביט באופק.
כל מה שחשב עליו היה,קייט.
הוא לא הצליח להפסיק לחשוב עלייה.
חושב,על הנשיקה המדהימה והמכשפת שחלק עימה,מוקדם יותר הערב.
אוחז בכוס היין שמזגה לו קלייר.
הסוס נשברה לו בתוך היד.
דם החל מטפטף על הריצפה לפתע.
"אוה,לעזאזל!"קרא,שולף במהירות את הרסיסים.כשלאחר מיכן חבש לעצמו את היד.