המחלץ… פרק שני

העיניים שלי עצומות וכל הרגשות שלי הולכים וגואים, אני מרגישה אותו נושם, מנשק את פניי ברכות, מחכך את הזיפים שלו על לחיי, ממתין לקבל אישור, וכשאני מהנהנת קלושות הוא מתחיל לנשק אותי, נשיקות רכות בשפתיים, עדינות, לחות, מתוקות, אני מרגישה את הלשון שלו מטיילת, חוקרת, דורשת, הוא תופס אותי מאחורי ראשי ומצמיד את ראשי אליו, נראה שהוא חושש שאברח, שאפסיק, אבל אני רק רוצה שימשיך.
אנחנו ממשיכים כך למשך כמה דקות ולפתע הוא מפסיק, הוא מתרחק ממני מעט ונראה שהוא מנסה להסדיר את הנשימה שלו, אני מסתכלת עליו, מנסה לנחש את המחשבות שלו, את הצעדים שלו, אבל הוא לא מסגיר, הוא מתחיל לנשום בכבדות, אני שולחת את היד שלי ללטף אותו, ללטף את הזיפים שלו, הוא משעין את פניו לתוך כף ידי, אני מתקרבת אליו ומנשקת אותו בעדינות, מלטפת ומנשקת, לרגע שנינו עומדים, עומדים ומסתכלים אחד על השנייה, אני ממשיכה ללטף אותו והוא עוצם את העיניים, מצמיד אותי אליו ומתמכר לליטופים שלי.

אני מושכת אותו ביד ומובילה אותו לחדר השינה שלי, אני מורידה את הנעליים שלי בעמידה, וצופה בו עושה כמוני, אני נשכבת על המיטה לצד, והוא שוכב לצידי, שנינו נשכבים על הצד, אחד מול השנייה, אני מציצה אליו מבעד לרעמת השיער, ממתינה לתגובה שלו, מרגישה דרוכה, מרגישה מוכנה,
דין מרים את ידו, ומתחיל להעביר את אצבעותיו בצורה של שרטוט על צווארי, עובר לכתפיים, וממשיך לאורך היד, אני מרגישה צמרמורת, הוא מניח את ידו על גבי ומצמיד אותי יותר אליו, אנחנו נושמים את אותו האוויר, שואפים ונושפים, שואפים ונושפים,ברכות, בשקט מצמרר, דין מתקרב אליי יותר ומתחיל לנשק אותי, אני מרגישה שאני מתחילה להתרכך מולו, שבויה בתוכו, אני מניחה את ידיי על החזה השרירי והרחב שלו מבעד לחולצה, מרגישה את הפעימות, מרגישה את הצורך שלו להיות איתי, אני מכניסה את האצבעות שלי מתחת לחולצה שלו, אני רוצה להרגיש את העור שלו, דין לרגע מפסיק את הנשיקות שלו ומוריד את החולצה, אני מניחה שוב את האצבעות שלי על החזה שלו, מרגישה את העור החם, את שערות החזה הקטנות והרכות שלו, הוא ממשיך לנשק אותי, ואני מרגישה אותו אט אט מנשק אותי בצוואר, אני מרגישה נשיכות קטנות וענוגות, הוא ממשיך, הזיפים שלו שורטים אותי קלילות, הוא משכיב אותי תחתיו, וממשיך לנשק, השמלה שלי כבר מופשלת, אני מרגישה אותו, את החום שלו, את הלחישות המתוקות שלו, אני מרגישה שהגוף שלי רוצה אותו, זועק אליו, דין לאט ממשיך לפזר נשיקות, אני מושכת אותו אליי, מתחילה לנשק אותו, לא רוצה שיפסיק, האצבעות שלו ממשיכות לטייל, אני מרגישה עקצוצים קטנים, דגדוגים במורד עמוד השדרה שלי, הוא ממשיך לנשק אותי, והיד שלו מלטפת אותי, מלטפת ומעבירה לי צמרמורות, אני לא מפסיקה לנוע, אבל חוששת להמשיך, חוששת להיפגע שוב, דין מחייך, ואני מרגישה את החיוך שלו, הוא נע מעליי ושוכב לצידי, אני שוכבת על הבטן, על הזרוע שלו, צמודה אליו, הוא ממשיך ללטף אותי בגב, לטיפות עדינות, ביד השנייה הוא נוגע בשפתיים שלי, אני עוצמת את העיניים, ומרגישה שהשינה הולכת ועוטפת אותי.

בבוקר אני פוקחת את העיניים, דין ישן על הבטן, הראש שלו מונח בטבעיות על הכרית, השפתיים שלו מעט פשוקות וקול חרישי של נחירות בוקע מגרונו, אני נצמדת אליו ומחככת את האף שלי על פני הזיפים שלו, מחככת ומפזרת נשיקות קטנות, דין פוקח לאט את העיניים, "היי" אני לוחשת, "היי" הוא עונה בחיוך קטן, "חשבתי שאת ישנונית" הוא אומר, ומסית לי את השיער מהעיניים, הוא מתקרב אליי יותר ומנשק אותי נשיקה רכה, "ככה אני רוצה להתעורר כל בוקר" אני חושבת לעצמי, "אני באמת ישנונית, אבל הבוקר הרגשתי צורך להתעורר מוקדם" עניתי לו, הוא בתגובה נצמד אליי ומעביר את ידיו על רגלי, הוא מרים לי את הרגל ומניח אותה על מותניו, כך שאני יכולה להרגיש אותו, להרגיש שהוא חושק בי, רוצה אותי, "איך יכולתי להיות כל כך מאופקת, כל כך מרוחקת",

דין מתרומם מהמיטה ויוצא מחדר השינה, הוא נכנס לחדר האמבטיה, ואחרי מספר דקות אני שומעת את רחש המים, אני מתרוממת מהמיטה ולובשת חולצה, אני יוצאת לכיוון המטבח ומכינה קפה לשנינו, אני יושבת על השיש בחולצה ותחתונים ולוגמת מהקפה, אחרי כמה דקות הוא יוצא מחדר האמבטיה עם מגבת כרוכה סביב המותניים שלו, השיער שלו עדיין רטוב ולח מהמקלחת, הוא מתקרב אליי ואני רואה שיש כמה טיפות שלא נוגבו מפוזרות על הכתפיים שלו, הוא לא התגלח והזיפים נראים רכים ורעננים מהמקלחת, "זה הקפה שלי?" הוא שואל ולוקח את הכוס מהידיים שלי, הוא מחייך ואני מרגישה שאני קופצת מאושר בתוכי, הוא לוגם כמה לגימות ומחזיר לי אותו, "חשבתי שאולי תרצה גם בשבילך" אני אומרת לו ומגישה לו את כוס הקפה השנייה שהייתה מונחת על השיש, דין לוקח את הקפה ומחייך, לוגם ולא מסיר את העיניים שלו ממני, הנייד שלו מזמזם, הוא פונה לענות ומיד מתיישב על הספה, אני רואה שהוא מניח את כוס הקפה באיטיות על השולחן ומבינה שהוא מנסה להיות מרוכז, אני נעמדת ומתקרבת אליו בהיסוס, עומדת לידו ומנסה לעבד את קטעי השיחה שלו, "כמה זמן הם כבר נמצאים שם?", "למה רק עכשיו הגיבו לקריאת מצוקה"? אני שומעת אותו זועם, ואני מבינה שהוא יצטרך לצאת במהירות האפשרית.
"אנחנו נצטרך מטוס קטן, וסביר להניח שגם מסוק מקומי כדי לנחות כמה שיותר קרוב לאתר", "תבקש שיכינו עבורי את כל הציוד הדרוש, כולל ביגוד, מזג האוויר שם לא ירחם עלינו ואנחנו צריכים להיות ערוכים כמה שיותר" הוא אומר ומנתק את השיחה, אחרי כמה שניות הוא מרים את ראשו לכיווני ואני כבר מבינה, הוא צריך ללכת, אני פונה ללכת לחדר שינה ודין מחזיק לי את היד, הוא מתרומם ומחבק אותי ואני מכורבלת בצווארו מהנהנת, אני כבר יודעת, הוא לא צריך להגיד לי במילים את מה שאני כבר יודעת,
הוא המחלץ.