יאיר ורוזי

הוא לא ידע אם לצחוק או לבכות .הקלות הבלתי נתפסת שבה המשגיח ניגש אליו וצעק עליו לקחת את החפצים שלו ולעוף מהישיבה
הוא לא ידע אם לצחוק או לבכות .הקלות הבלתי נתפסת שבה המשגיח ניגש אליו וצעק עליו לקחת את החפצים שלו ולעוף מהישיבה

אלפי זוגות עיינים ננעצו בגבו כמו מחטים מלובנות בהחלטה של רגע הוא לקח את המזוודה ויצא בלי להסתכל לאחור

בחוץ השמש קפחה על ראשו ובראש הוא ניסה לשחזר את הדקות האחרונות להבין מה קרה

פתאום בהבזקים צצו לו בראש כל אותם רגעים שידע שמדברים עליו שסימנו אותו כבעייתי של הכיתה … הוא רק לא ידע שכל כך מהר זה יתנקם בו ובצורה כזאתי אכזרית

כשהוא חשב על זה טיפה לעומק הוא התחיל לגלות כל מיני סימנים שצצו לאחרונה שסידרו לו את שארית הפאזל במוח….

לבית הוא לא רצה להתקרב בכלל במצב כזה איך הוא יתחיל ואיך יסיים לא בא לו לראות את אמא שלו בוכה בצד …

ניסה לדמיין איך אחרים חברים שלו מהשכונה שנזרקו מהישיבה הרגישו במצב שלו

הוא לא דמיין שהוא יוכל להרגיש בעולם הזה תחושות רעות כאלה…
ואז הוא ראה אותה
מהרגע הראשון שהוא ראה אותה הוא ידע שזה בדיוק התגשמות משאלותיו …

הפרפרים התחילו לעבוד על קצב הגבוה ההתרגשות אצלו הייתה בשיאה הוא כל כך רצה לגשת ולא ידע איך שנים של בחור ישיבה עשו את שלהם עם הביישנות הטבעית שפתאום הבין שהיא כל כך מפריעה לו עכשיו….

המשך יבוא….
אלפי זוגות עיינים ננעצו בגבו כמו מחטים מלובנות בהחלטה של רגע הוא לקח את המזוודה ויצא בלי להסתכל לאחור

בחוץ השמש קפחה על ראשו ובראש הוא ניסה לשחזר את הדקות האחרונות להבין מה קרה

פתאום בהבזקים צצו לו בראש כל אותם רגעים שידע שמדברים עליו שסימנו אותו כבעייתי של הכיתה … הוא רק לא ידע שכל כך מהר זה יתנקם בו ובצורה כזאתי אכזרית

כשהוא חשב על זה טיפה לעומק הוא התחיל לגלות כל מיני סימנים שצצו לאחרונה שסידרו לו את שארית הפאזל במוח….

לבית הוא לא רצה להתקרב בכלל במצב כזה איך הוא יתחיל ואיך יסיים לא בא לו לראות את אמא שלו בוכה בצד …

ניסה לדמיין איך אחרים חברים שלו מהשכונה שנזרקו מהישיבה הרגישו במצב שלו

הוא לא דמיין שהוא יוכל להרגיש בעולם הזה תחושות רעות כאלה…
ואז הוא ראה אותה
מהרגע הראשון שהוא ראה אותה הוא ידע שזה בדיוק התגשמות משאלותיו …

הפרפרים התחילו לעבוד על קצב הגבוה ההתרגשות אצלו הייתה בשיאה הוא כל כך רצה לגשת ולא ידע איך שנים של בחור ישיבה עשו את שלהם עם הביישנות הטבעית שפתאום הבין שהיא כל כך מפריעה לו עכשיו….

הוא לא הכיר מערבולת רגשות כזאתי והוא כל אהב את התחושה לרגע..

לרגע היה נדמה לו שהיא חייכה אליו בביישנות הוא הרגיש שהוא משתוקק לגשת אליה וללחוש לה באוזן כמה היא יפה אבל מחסום בלתי נראה חסם אותו

פתאום כאילו הכל נשכח ממנו איפה הוא גר מה הוא עושה מאיפה העיפו אותו לפני כמה דקות השינוי הזה היה חד אפילו בשבילו ונעים עד להפתיע

בצעד אמיץ משהו הוא החליט שאין לו מה להפסיד לרגע הוא הרגיש גיבור הוא חייך אליה והחיוך שלה חזרה הפיג לו את החששות

בלי לשים לב יצאו לו המילים ״אז מה את באה לפה הרבה״ בשניה שזה יצא הוא הבין כמה מטומטם זה היה אבל להפתעתו הוא שמע אותה עונהה לו.. מדי פעם אתה יודע שיש סיבות טובות.. וקרצה לו בעין בחינניות

הוא כבר הבין שהיא מסוג הבחורות שיודעות לכבוש בשניות אבל זה לא כל כך היההאכפת לו מרוב ההנאה שהוא שאב ממשהו שהוא בכלל לא הכיר עד היום

היא הציעה לו שישבו על מקום שהתפנה
יאיר החליט שהגיע הזמן לעבור לשלב הבא לכן השאלה הבאה כבר התגלגלה לו על הלשון :אז איך קוראים לילדה יפה כמוך? רוזי היא ענתה בביישנות מקסימה שעוד יותר העלתה את מניותיה בעיניו

לראשונה בחייו לא באמת היה אכפת לו איפה האוטובוס הוא לא רצה שהנסיעה תסתיים לעולם

המשך יבוא….
רק אם תבקשו יפה בתגובות