כימיה מושלמת- פרק 9-

מנקודת המבט של ליהי-
״אני אוהבת אופרות, דווקא״ אמרתי, נזהרת שלא להראות התעניינות בו, כי אני ממש לא מעוניינת.
״אופרות? לא הייתי מנחש״ הוא אמר בחצי חיוך.
״אני לא נראית כמו בחורה שאוהבת אופרות?״ שאלתי בחיוך. הוא הסתכל על הבמה וסימן לבא להיכנס.
״את נראית אחת שיכולה לשבת שעות ולשמוע אופרה, כן״ הוא אמר בחיוך.
״טוב, אני צריך להתחיל להקשיב לנבחנים ולא לך״ הוא אמר והצביע על הבמה. גיחכתי והשפלתי מבט.
בערך בארבע נגמרו האודישנים, ויכולתי ללכת לחבק את רוני.
״היית מדהימה!!״ אמרתי לה בחיוך וקפצתי עליה בחיבוק.
״תודה!״ היא אמרה בחיוך. כולם הסתכלו עלינו, כרגיל.
״בואי נעוף מפה כבר״ אמרתי בחיוך והחזקתי בידה. יצאנו לכיוון החנייה, ושמענו קול שקורא לנו. נעצרתי והסתובבתי אחורה.
״רציתי לשאול אותך שאלה״ לירון הגיח מאחורינו. הנהנתי וחיכיתי שישאל.
״אני מחפש עוזר במאי, מה את אומרת?״ הוא שאל בחיוך. הסתכלתי על רוני, היא חייכה והנהנה.
״למה לא?״ אמרתי בחיוך. הוא חייך, הנהן והלך.
״אוקיי, אני מאשרת״ רוני אמרה כשנכנסנו לאוטו. הסתכלתי עליה, היא חייכה חיוך רחב.
״מאשרת מה?״ שאלתי בבלבול.
״אם את בעניין שלו, אני הכי בעד. גם ככה יש לי עוד משהו לשי״ היא אמרה. הסמקתי.
״אני לא בעניין שלו״ אמרתי בחיוך. ״מאיפה את מוציאה את הדברים האלה״ מלמלתי. היא צחקה.
״מה שתגידי, בכל מקרה, אם בא לך, לכי על זה״ היא אמרה.
״הוא בן עשרים ואחת, והוא נראה ממש טוב. יש בחורות הרבה יותר מדהימות ממני שהוא יכול להיות איתן״ אמרתי. היא חייכה ושתקה.
הגעתי הביתה. אמא שלי ישבה בסלון. הסתכלתי עליה. מה קרה שהיא בצהריים בבית?
״הו, ליילי״ היא אמרה בחיוך כשהיא ראתה אותי. הנחתי את תיק הצד שלי על הבר.
״היי״ אמרתי בשקט.
״איך היה בבית ספר?״ היא שאלה בחיוך. הסתכלתי עליה במבט מבולבל.
״כרגיל, למה?״ שאלתי.
״אסור לי להתעניין בחייה של הבת המדהימה שלי?״ היא שאלה והסתכלה עליי.
״טוב, אני חייבת לזוז לאימון״ אמרתי בחיוך.
״רגע״ היא אמרה.
״ביום שבת יש בראנץ׳, והפעם זה אצלנו בבית״ היא אמרה. הנהנתי. ״ותביאי איתך את בן!״ היא אמרה בחיוך וקרצה לי.
״אין בן״ אמרתי.
״מה זאת אומרת?״ היא שאלה.
״נפרדתי ממנו, הוא שכב עם דנה״ אמרתי. היא הסתכלה עליי בתדהמה.
״בן שלך.. קיים יחסים עם דנה הבת של הגליקמנים.. בזמן שהוא היה איתך?״ היא שאלה, ניסתה לעכל.
״לא ביג דיל, התגברתי על זה. אני כבר אמצא מישהו לבראהץ׳, ביי״ אמרתי בחיוך, לקחתי את התיק עם בגדי המעודדות ויצאתי מהבית.
בערב שאחרי, הלכתי לבית של לירון, לעזור עם התסריט של המחזמר. נעמדתי מול הבית שלו. לא חסר לו כסף. הוא פתח לי את הדלת.
״היי״ הוא אמר בחצי חיוך.
״היי״ אמרתי. הוא נתן לי להיכנס. בית נחמד.
״אני חושבת ששרון צריכה קצת יותר נוכחות״ אמרתי אחרי קריאת הטיוטה של התסריט.
״כאילו, אולי היא תפקיד ממש קשה לעיכול, אבל ממש חשוב שיבינו את המסר שהדמות מנסה להעביר״ אמרתי. לא שמעתי תשובה אז הרמתי את מבטי מהטקסט אל לירון. הוא הסתכל עליי עם חיוך מרוצה על פניו.
״מה?״ שאלתי וגיחכתי. הוא חייך.
״סתם, ידעתי במי לבחור״ הוא אמר בחיוך. חייכתי.
״טוב, סיימנו להיום״ הוא אמר והושיט לי יד. נעזרתי בידו וקמתי מהשטיח. נעמדנו יותר מדי צמוד. הסתכלתי על עיניו. הוא נישק אותי.
״לא״ אמרתי והתנתקתי ממנו.
״א..אני מצטער״ הוא אמר. הנהנתי והלכתי משם.

מנקודת המבט של סער-
״מישהי עצבנית אחושרמוטה״ לידור לחש לי כשעישנו בפארק. הסתכלתי הצידה, וראיתי את שיר מתקדמת אלינו. נאנחתי.
״אין לי כוח לבחורה הדפוקה הזאת״ מלמלתי וקמתי.
״לאן?״ הוא שאל.
״למקום אחר״ אמרתי.
״סער, חכה שנייה״ שיר אמרה ותפסה בידי.
״שיר, עזבי אותי בחייאת ראבק..״
״אני לא מבינה מה קרה פתאום!״ היא אמרה בכעס. ראיתי את לידור צוחק בצד.
״עוף! עוף מפה!״ צעקתי ובעטתי בו.
״עף, תירגע!״ הוא אמר בחיוך והלך. הסתכלתי על שיר.
״נו?״ היא שאלה בעצבנות.
״לא מתאים לי יותר כפרה״ אמרתי.
״אבל למה?״ היא שאלה. רק שלא תתחיל לבכות לי, אני לא מסתדר עם בחורות בוכות, חוץ מעם ההיא.
״כי את מגעילה אותי״ אמרתי. היא השתתקה.
״ראיתי את ההודעה, בשישי. אני אולי מניאק, אבל את רעה מהנשמה״ אמרתי והלכתי משם.
הגעתי הביתה. הרחתי את הריח של האוכל של אמא שלי, שמיד העלה לי חיוך.
״מה את מכינה יא מאמא?״ שאלתי והתיישבתי.
״נו, מה אני מכינה?״ היא אמרה בחיוך והניחה מולי צלחת עם מפרום.
״אחח.. כמה שאני אוהב אותך״ אמרתי בחיוך והתחלתי לאכול.
״איפה אביחי?״ שאלתי.
״בכדורגל״ היא אמרה.
״ואסי?״ שאלתי ושטפתי את הצלחת שלי.
״אצל החברה שלו״ היא אמרה.
״מה באמת קורה עם החמודה ההיא, שיר?״ היא שאלה בחיוך.
״אין שיר״ אמרתי והתקדמתי לסלון.
״מה זאת אומרת אין שיר?״ היא שאלה.
״סתם אחת״ אמרתי והדלקתי את הטלוויזיה. היא לקחה לי את השלט וכיבתה את הטלוויזיה.
״יש משחק של ליברפול!״ אמרתי בעצבנות.
״תסביר לי מה זה ׳סתם אחת׳״ היא אמרה.
״נפרדתי ממנה״ אמרתי.
״למה?״ היא שאלה.
״כי היא זבל של בן אדם״ אמרתי.
״למה?״ היא שאלה.
״נו אמא מה נסגר?״ שאלתי בעצבנות.
״לא מדברים ככה סער, זה מה שחסר לי, שתהיה כמו אבא שלך״ היא אמרה.
״אני בחיים לא אהיה כמו אבא, את יודעת את זה״ אמרתי בטון יותר רגוע. היא נאנחה והתיישבה לידי.
״אתה זוכר את הלילה ההוא?״ היא שאלה בשקט. בטח שאני זוכר. בגלל הלילה ההוא אני תקוע בתוך מאפיה שמסכנת לי ולכולם את התחת.
״איזה לילה?״ שאלתי. הא הסתכלה עליי.
״לא משנה, רק תבטיח לי שבחיים לא תגיד מילים כאלה יותר״ היא אמרה בחיוך והושיטה לי את השלט. הנהנתי.
בבוקר הלכתי לבית ספר. וואלכ, בזמן האחרון אני בא הרבה, אנשים צריכים להתגאות בי. נכנסתי למעבדה, וראיתי את ליהי עם הראש על השולחן. היא ישנה. גיחכתי והתקדמתי אליה. אינעל העולם, היא יפה כשהיא ישנה.
״רוצה פוסטר?״ היא מלמלה בעיניים עצומות. חייכתי.
״בוקר טוב״ אמרתי בחיוך והתיישבתי לידה.
״אולי לך, אני לא ישנתי כל הלילה״ היא מלמלה ושפשפה את העיניים שלה.
״למה?״ שאלתי.
״בגלל הנ.. עזוב״ היא אמרה.
״בוקר טוב״ ההומו הזה שמנהל את המחזבל אמר לנו.
״לא משתתף במחזבל הזה״ אמרתי לו.
״לא תיכננתי להציע לך״ הוא אמר. אז מה אתה רוצה כוסאמק?
״ליהי, אני יכול לדבר איתך שנייה?״ הוא שאל. הסתכלתי עליה. היה לה מבט מוזר בעיניים.
״על מה?״ היא שאלה אותו. הסתכלתי עליו. הוא הסתכל עליי.
״על המחזמר״ הוא אמר. ולזה אני קורא שקרן מהתחת.
״אוקיי״ היא מלמלה והלכה אחריו. מה היא מפגרת? הבחור הזה חרמן לה על הצורה והיא הולכת אחריו? טוב, אני חייב לקום ולהשגיח.