כלום בשבילה | 2(אורינוש)

"מה את רוצה!?" הוא שואל אותי בגסות. אני מגחכת כי אני יודעת שזה לא כזה קשה. אני רוצה תשובות. אני מסדרת את החלק העליון של השמלת סטרפלס, ומסתכלת עליו .
הוא לא מוריד את המבט ממנה אפילו לא לרגע. תקוע באחותי. נעוץ בה.
עוד אחד מה'אקסים המיתולוגיים' שהיא הזמינה? לעזאזל איתה. למה היא לא יכולה להתחתן כמו בחורה נורמאלית !?.
הוא מסמן למלצר להביא לו את הכוסית עם המשקה האלכוהולי שאני בכלל לא טורחת לשאול מה הוא. הוא לוקח שלוש כוסות. לא נראה שאכפת לו מה היא תאמר או תחשוב.
הוא מסיים אחת בלגימה וממשיך להתעלם ממני. זה היה צפוי קצת. אני מסדרת את השיער החום שלי ונשענת קדימה.
"אולי תרדי לי כבר מהזנב!?" הוא נשמע עדין. הוא עוצר את עצמו ומסיים עוד כוס בשלוק אחד. אלוהים אדירים.
זה לוקח שש כוסות, טקס, ונישואים חוקיים עד שהוא מביט בי.
"את יודעת כמה זונה הבחורה הזאת!? את יודעת בכלל?!" הוא חצי צועק. זה לא מושך תשומת לב כמו שזה אמור למשוך.
" יותר ממך" אני עונה. מה שנכון. אני מכירה אותה מהרגע שנולדתי.
"היא גם לסבית, הזונה?!" הוא מתלהט ונשרף בלהבות העצבים של עצמו. לסבית? מאיפה הוא הוציא את זה?
"לא… אני פשוט מכירה אותה הרבה זמן." אני עונה. אני מחליטה לא לספר לו שאני אחותה כדי לא לדכא אותו יותר.
הוא משתעל.
"נמאס לי מהזונות האלה, אני עפתי" הוא קם ומתנודד מצד לצד. אני קמה אחריו ועוזרת לו להתיישר וללכת לאוטו. כשאנחנו מגיעים הוא כבר צוחק. הוא מצמיד אותי לדלת הסגורה של האוטו, חוסם את כל היציאות. הוא מצמיד את שפתיו לשפתיי. בקושי אחיזה. נשיקה של שכרות. אני מרגישה את הטעם המר של האלכוהול.