"את הסיבה שהחיים שלי כבר לא אותם חיים" פרק 7

התעוררתי בבוקר למשמע השעון המעורר שלי בשעה 7 , התקלחתי שטפתי פנים וציחצחתי שיניים , הלכתי לארון והוצאתי את הבגדים הקבועים , חולצה ארוכה שחורה , וטייץ שחור , נעלתי וואנס שחורות אספתי את שיערי לקוקו גבוה ואז גיליתי על הכיסא את הז'קט של דניאל , לקחתי אותו על מנת להחזיר לו אותו והתקדמתי לכיוון המדרגות , ירדתי למטה לקחתי כסף אוכל ויצאתי מהבית , שמתי את האוזניות והתחברתי לעולם שלי , כמו בכל בוקר , השיר "לראות את הכאב" של שרית חדד התנגן לו וזלגה לי דמעה בוגדנית , מיהרתי לנגב אותה והמשכתי לצעוד לעבר בית הספר , בדרך פגשה אותי בתאל
"היי יפיופה , מה קורה?" שאלה ונתנה לי חיבוק ונשיקה
"היוש , הכל בסדר אני יודעת , מה איתך?"
"עייפה מתה , ואפילו לא למדתי למבחן במתמטיקה"
"מהההה?" צעקתי "יש היום מבחן ?"
"חחח תירגעי היסטרית את גאון במתמטיקה" ניסתה להרגיע אותי מה שלא בדיוק עזר
"איזה גאון איזה , אני בטוח אכשל , אוחחח למה באתי היום? היה עדיף להישאר במיטה ולישון" רטנתי בכעס
"טוב טוב סתמי את תצליחי ותקבלי 100 בניגוד אליי" התעצבנה עליי
הגענו לשער והתקדמנו לעבר המבנה ואז נזכרתי בז'קט של דניאל
"בתאלי שומעת אני צריכה רגע לעשות משהו אז תתקדמי לכיתה אני כבר אבוא" היא הנהנה בהבנה ונכנסה למבנה , המשכתי ללכת לכיוון המחששה וברור שהוא יהיה שם , אבל לא לבד בלונדינית ישבה עליו והם התנשקו , הם לא שמו לב אליי
"אחמ אחמ" זייפתי שיעול
"נו באמת מי מפריע לי?" התעצבן דניאל
"סורי , זאת רק אני אבל אם אתה רוצה אני אלך"
"את ממש מפריעה אז פשוט תעופי מפה"
באתי כבר לפתוח בריב אבל דניאל הקדים אותי
"בר סתמי , חכי לי בכיתה" אבל היא עמדה בהלם ולא זזה
"נו יאללה קדימה להתראות" הוסיף דניאל ואני התפקעתי מצחוק
"מה את צוחקת בכלל יא גותית מפגרת? טוב דניאל אני מחכה לך בפנים , והסיפור שלך מותק רק מתחיל" אמרה ותקעה בי אצבע מאשימה בדיוק בטיפול האחרון שעשיתי
זה כל כך כאב ושרף , אבל לא הראתי שזה מפריע לי פשוט סתמתי וסבלתי , אני לא רוצה לעורר תשומת לב מיותרת
"צפונבונית ? צפונבונית את איתי?" עורר אותי דניאל מכאביי
"מה אה כן כן בטח"
"אז מה רצית?" שאל
"אה כן רציתי להגיד לך תודה על אתמול , ולהחזיר לך את הז'קט"
"בכיף באמת חח , אין על מה , טוב אז עוד משהו?"
"אממ לא אני מניחה"
"טוב אני עף לבר" אמר מחזיק בז'קט ועוד לפני שאפילו הספקתי להגיד ביי הוא כבר נעלם מהאופק נו באמת עמית מה חשבת לעצמך עוד ערס צעצוע כמו מתן , והוא גם ממשיך לקרוא לך צפונבונית למרות שאמרת לו שהשם שלך זה עמית , אל תחשבי אפילו על להתאהב בו או להתקרב אליו תשמרי ממנו מרחק !! אמרתי לעצמי .. והתקדמתי לכיוון הכיתה

~מנקודת מבט דניאל~
ישבתי במחששה מעשן את הסיגרית בוקר שלי , ואז בר הופיעה עם הלבוש המינימלי שלה
"היי חתיך" אמרה וליטפה את פניי
כוסאמק שונא שמפריעים לי לעשן בת זונה
"בר אני באמצע סיגריה משהו דחוף?" שאלתי ללא סבלנות
"האמת שכן" אמרה ומבלי שהבנתי מה קורה היא לקחה לי את הסיגריה העיפה אותה והתנפלה עליי בנשיקה רציתי לצעוק עלייה אבל כבר סתמה לי תפה
"אחמ אחמ" שמענו מישהו מזייף שיעול וואלה התעצבנתי גם העיפו לי תסיגריה וגם מפריעים לי באמצע הנשיקה ..
"נו באמת מי מפריע לי?" התעצבנתי זאת הייתה הצפונבונית
"סורי , זאת רק אני אבל אם אתה רוצה אני אלך" אמרה באתי להגיד לה שזה בסדר , מסכנה אחרי אתמול , לא נעים לפגוע בה , ובדוק היא נדלקה עליי אז לא נייבש אותה אבל בר הקדימה אותי
"את ממש מפריעה אז פשוט עופי מפה" ראיתי שעמית באה לפתוח תפה להגיד משהו ואז יהיה בלגן ולעמית היה אתמול הרבה מאוד וחוץ מזה הז'קט היקר שלי אצלה , אני ממש קשור אליו ובגלל זה מהר הקדמתי אותה והעפתי משם את בר
"בר סתמי , וחכי לי בכיתה" אמרתי , עמית צחקה ובר קיבלה הלם ונעמדה דום אז זירזתי אותה
"נו יאללה קדימה להתראות"
"מה את צוחקת בכלל יא גותית מפגרת , טוב דניאל אני מחכה לך בפנים , והסיפור שלך רק מתחיל מותק" אמרה בר והלכה משם עצבנית
"עמית?" קראתי לה אבל היא לא ענתה הייתה במחשבות משלה , נו יופי בגלל זה הפסדתי זיון
"צפונבונית , צפונבונית את איתי?" שאלתי שוב
"מה אה כן כן בטח" ענתה סופסוף
"אז מה רצית?" שאלתי במטרה לזרז אותה
"אה כן רציתי להגיד לך תודה על אתמול , ולהחזיר לך את הז'קט" יששש סופסוף הז'קט שלי ..
"בכיף באמת חח , אין על מה , טוב אז עוד משהו?" נווו בר לא תחכה הרבה זמן , למרות שאין מישהי שלא עומדת בקסם של דניאל לוי אבל יאללה שתדבר כבר
"אממ לא אני מניחה" אמרה מהוררת במקצת
"טוב אני עף לבר" אמרתי ופשוט רצתי משם עם הז'קט בידי , נכנסתי למבנה , וחיפשתי את בר , היא ישבה שם עם איזה מישהו הסתכלתי עלייה , והיא בדיוק הרימה את הראש , סימנתי לה לבוא אבל היא תעשה בכוונה , לא קמה והמשיכה לדבר איתו , התקדמתי אליהם
"אחי אתה מתקרב לטריטוריה שלי , תפוס מרחק" אמרתי ומשכתי משם איתי את בר
"אחח דניאל מה נראה לך שאתה עושה?"
"מה המשחקים האלה בר ?"
"הסתיימה השיחה עם הגותית?"
"נוו באמת על זה הפוזות , היא כמעט נאנסה אתמול אני מרחם עלייה , והצלתי אותה אז יצא מצב שהבאתי לה את הז'קט שלי , ואת יודעת כמה אני אוהב אותו וקשור אליו , אז ההייתי צריך להיות אלייה נחמד בשביל לקבל אותו בחזרה , היר גם נראת בודדה ומסכנה , לא נעים , עכשיו תפסיקי עם הדרמות שלך" אמרתי מה שתאכלס באמת היה נכון , אין לי כלום עם הצפונבונית הזאת , אני רק מרחם עלייה , על מה שעברה , ורציתי את הז'קט שלי בחזרה , חוץ מזה היא נראת ממש בודדה ומסכנה וחארם על כאלה ..
בקיצור מפה לשם הגענו לשירותים , קרה מה שקרה ובר נהנתה אחושרמוטה שביקשה עוד סיבוב , צחקתי והלכתי משם
נכנסתי לכיתה והמורה הופתעה מהנוכחות שלי
"אווו אדון לוי מה זכינו לראות את זיו פנייך בכיתתנו?" אמרה המורה בהתפעלות
"ידעתי שהתגעגעת אליי אז אמרתי לא נאכזב אותה .." התיישבתי ליד רועי שהיה שבוז חצי מת על השולחן
"ולך מה קרה?" שאלתי צוחק
"יא בן זונה , בזמן שאתה מזיין אני שומע את החפירות שלה כבר שיעור שלם"
"אה מה הבעיה רצה לצאת ?"
"כןןן ועכשיו עם אפשר"
"המורה , רועי קיבל מחזור הוא חייב לשירותים" אמרתי וכל הכיתה צחקה
"אוחח שני אינפנטילים , צא רועי" רועי קם ואני אחריו
"ולאן אתה לוי?"
"להחזיק לו שלא יטפטף" וכל הכיתה משתינה מצחוק המורה כבר איבדה סבלנות להתמודד איתנו אז היא פשוט נותנת לנו לצאת
יצאנו לחצר וישבנו על הדשא
"וואי חנקת אותי שם" אמר רועי
"חחח תודה תודה יא נשמה טהורה"

~מנקודת מבט עמית~
התקדמתי למבנה ונכנסתי לתוכו , באתי כבר לפנות וליכנס לכיתה ואז שמעתי את מה שהכי לא רציתי לשמוע
"נו באמת על זה הפוזות , היא כמעט נאנסה אתמול אני מרחם עלייה , והצלתי אותה אז יצא מצב שהבאתי לה את הז'קט שלי ואת יודעת כמה אני אוהב אותו וקשור אליו , אז ההייתי צריך להיות נחמד אלייה כדי לקבל אותו בחזרה , היא גם נראת בודדה ומסכנה , זה לא נעים ,עכשיו תפסיקי עם הדרמות שלך" אוי אלוהים בבקשה שזה לא מי שאני חושבת שזה , גאד עמית את כזאת מפגרת , עד שרת נותנת למישהו להתקרב אלייך את מתאכזבת מחדש , הוא פאקינג מרחם עליי , ועוד הכי דביל שהוא רצה את הז'קט שלו בחזרה אוחחחח אני שונאת את החיים האלה , אם לא מרחם עליי בגלל המחלה אז זה בגלל זה אופ אני שונאת רחמים אני שונאת אותו !!
התפרצתי בבכי ורצתי לחצר , ישר חייגתי לליהי
"ל..יה..י , א..אני צריכ..ה א..ו..ו..ת..ך"
"יפה שלי מה יש למה את בוכה?"
"א..נ..נ.ייי כזאת מפ…ג..ר..ת"
"די חיים שלי די לבכות , אני יוצאת אלייך עכשיו עם גל ונדבר טוב , חכי לי בחוץ אני חצי שעה אצלך" אמרה וניתקה
המשכתי לבכות כמו היסטרית , ולפתע הרגשתי נגיעה קלה בכתף .. ניגבתי מהר את הדמעות והסתובבתי
"גאד מתן הפחדת אותי" ניסיתי להישמע נינוחה
"מה יש מיתוש ? את בכית?" שאל
"לא מה פתאום , מה אתה צריך?"
"אני מכיר אותך ורואים שכן אבל אם את לא רוצה לספר אז איך שבאלך , רק רציתי לדבר ולהתנצל על מה שעשיתי"
"מאוחר מידי מתן , אתה יכול ללכת , אני רוצה להיות לבד"
"אוקיי .. ואם את מעוניינת לדבר או להקשיב אז את יודעת איפה למצוא אותי" אמר והלך משם משאיר אותי לבד
שכבתי עם הפנים על הדשא וכנראה שנרדמתי כי הרגשתי שמסובבים אותי וקוראים בשמי יותר נכון בכינוי שלי "צפונבונית" כן זה היה הוא סעמק מה הוא רוצה , הבנתי שאני כלום בשבילו והוא רק מרחם עליי , הסתכלתי עליו במבט קר ושתקתי
"מה זה שוב את בוכה? מה יש לך צפונבונית?"
"מה אתה רוצה ממני ? אולי תעזוב אותי ותלך לבר"
"וואו מישהי פה במחזור"
"פשוט תתרחק ממני , תעזוב אותי בשקט" אמרתי בצעקה ובכיתי
"את מוכנה להסביר לי מה ישלך ? מה התהפכת ככה פתאום?"
אין לי כלום שחרר ממני" אמרתי ממשיכה לבכות
"את מוכנה רק להפסיק לבכות ? אני לא יכול לראות בנות בוכות"
"חחחחח אתה בטח מתכוון רק לכאלה מסכנות ובודדות שאתה מרחם עליהן"
"מההה על מה את מדברת?"
"דייי כבר לשחק אותה מטומטם , שמעתי אותך , עכשיו אחרי שקיבלת את הז'קט שלך אתה מוכן להתרחק ולעזוב אותי ? כי אני לא צריכה את הרחמים שלך , עדיף לי להיות בודדה , מאשר להיות איתך , יא סטוציונר מפגר"
"אני מצטער לא התכוונתי שזה יצא ככה , זה לא בדיוק מה ששמעת , כאילו זה כן אבל איך אני יסביר לך , אל תשפטי אותי על פי מה שראית , אני לא כזה"
"לא לשפוט אותך ?? עוד ממי אני שומעת את זה , מההוא שחושב שאני בודדה ומסכנה , פשוט תסתום כבר , ותיעלם מחיי !!" צעקתי עליו ובדיוק ליהי וגל נכנסו בשער , קמתי מהדשא ורצתי לעברם משאירה את דניאל מהורר , קפצתי על גל בחיבוק , הוא כל כך היה חסר לי
"היי קטנטונת , למה את בוכה?" שאל גל
"אופ לא טוב לי פה , אני כל כל מתגעגעת אליכם"
"בואו נצא לסיבוב לנשום קצת אוויר" הציעה ליהי ואני כמובן הסכמתי , כל דבר מאשר לראות את הפרצוף שלו תקוע בי כל היום .. יצאנו מהשער לכיוון הקניון , כי אין על האוויר של הקניון , בתכלס סתם נגררנו לשם אחרי ליהי
"יש לי רעיון , אולי אתם בנתיים תדברו בינכם ואני אחפש לי משהו יפה?"
"אויש נו באמת לולה בשביל זה באנו? תהיי רצינית רגע" אמר גל מעוצבן קצת
"טוב טוב צודק , בואו נשב בcafe cafe ותספרי לנו הכל"
התיישבנו , הזמנו לאכול , ופשוט שפכתי הכל , מהרגע שהוא הפיל אותי ועד לשיחה שעל הדשא …
"גאדדד מיתי נתת למישהו להתקרב אלייך וזה לא גל או רועי , יואו אני גאה בך כל כך יפה שלי"
"יואו מה זה משנה אבל במילא אני רחמים בעיניו , המזל שאני עוצרת את זה פה לפני שאני יתחיל להתאהב בו"
"הוא סתם זין אל תחשבי עליו , מגיע לך יותר טוב ממנו"
"אוחח כל כך התגעגעתי אליכם ולשיחות שלנו , תבואו לבקר יותר"
-בתאליי האחת והיחידה❤ מחייג אלייך..-
"יפה שלי איפה את ?" שאלה
"סתם באו לבקר אותי מהעיר הקודמת אז יצאתי , למה?"
"אה סתם כי דניאל מחפש אותך כבר כמה שעות טובות"
"אז תגידי לו שהוא יכול ללכת להזדיין , ושיפסיק להציק לי שישחרר , ליהי וגל היו בשוק לא האמינו ..
"חחח וואו מה קרה בניכם?"
"אספר לך בערב שתבואי אליי , יאללה נדבר ביי חברה" אמרתי וניתקתי
"מי זאת שפותחת פה?" שאל גל
"חחחחחח חמדתי מהטוב ביותר"
"פששש עמית נהייתה ילדה רעה חח"
"אויש סתמו שניכם , טוב תגידו אתם נשארים לערב?"
"לא איפה הלוואי מיתי , יש לנו מחר מבחן וגל לא יודע כלום"
"היי אני לא אשם שהיא לא מלמדת ברור" התגונן גל
ואני רק צחקתי , כל כך התגעגעתי אליהם , זה היה חסר לי !!
יצאנו מהקניון לכיוון האוטו של גל , הוא הוריד אותי בבית והם המשיכו לתל אביב
"ביי חברים תבואו יותר התגעגעתי"