כשזה קורה -פרק 3

פרק 3//
מנקודת המבט של בר-
״אוף בר!!!״
״אל תגיד לי אוף!״ התעצבנתי והסתובבתי לבןבן, שהפריע לי לדבר עם זוהר.
״אתה לא הולך לשם שוב..״
״למה את כזאת מעצבנת לפעמים?!״ הוא הרים את הקול. חוצפן!!
״מה הבעיה לקחת אותו לכדורגל הזה?״ זוהר שאלה אותי מהצד השני.
״כי הבחור ההוא..״
״הוא לא יעשה שום דבר, נראה לך שהוא יסכן תתחת שלו? הוא לא במגרש כדורגל בשכונה, הוא פה.״ היא אמרה. יש בזה משהו.
״אני אדבר איתך אחר כך״ מלמלתי.
״רק אל תמותי לי!״ היא אמרה. גיחכתי וניתקתי את השיחה. טוב, תהיי אחות חמודה.. אין לך ברירה אחרת, הוא יעשה לך תמוות עד הבוקר.
״בתנאי שאתה לא עושה לי בעיות עם מקלחת ושינה כל החודש…״
״יש!! את האחות הכי טובה שיש״ הוא אמר וקפץ עליי בחיבוק. וגם היחידה
״חנפן״ מלמלתי וחיבקתי אותו.

הגענו למגרש. הילדים כבר התחילו להתמסר, ובןבן רץ אליהם כאילו ראה עכשיו את אלוהים.
״הכוכב חזר?״ שמעתי את העבריין אומר לאחי. אויש נו, הוא ילד בן עשר, שיפסיק לשחק בו.
ואז הוא העביר את המבט אליי. התעלמתי והתקדמתי ליציע,מתכננת לשבת עם אוזניות ולחכות שהשעה וחצי האלו יסתיימו.
״מה קרה שהתחרטת?״ הוא שאל אותי רגע לפני ששמתי את האוזניות.
״ממש לא התחרטתי. וויתרתי. בגלל בן״ אמרתי בשקט ושמתי את האוזנייה הימנית.
״את יודעת, הוא יצא ממש לא כמוך. את דוחה אחושרמוטה ילדה״ הוא מלמל והסתובב.
״אתה לא מכיר אותי״ התעצבנתי.
״את לא מכירה אותי״ גם הוא דיבר בטון עצבני.
״אני לא רוצה להכיר!״ הרמתי את הקול.
״גם אני לא!״ הוא הרים את הקול, והתחלתי לפחד.
״מעולה, אז עוף להריץ את הילדים המסכנים ותעזוב אותי בשקט, תודה״ סיימתי את זה ושמתי בשתי אוזניי את האוזניות. טמבל.

״בר!״ בןבן העיר אותי מהמוזיקה. עברה שעה וחצי? לא שמתי לב, כולה חשבתי על איך להרוג את העבריין הזה וכבר זה נגמר.
״יש!!״ מלמלתי בחוסר כוחות וקמתי מהיציע. הביתה, תודה !!
הלכנו לכיוון החניה, ככל שנעוף מפה יותר מהר יהיה יותר טוב
״לא נכון!!!!״ נאנחתי בייאוש כשהאוטו לא התניע. די נו, זה לא מגיע לי, אני ילדה טובה! למה החיים מתנכלים אליי?
טוב, מזל שיש מלאכים קטנים. או לפחות חברים לעת צרה.

מנקודת המבט של איתן-
״שמע אחי, כוסיות אש, שתייה, מוזיקה, מה רע?״ חגי אמר לי.
״שיש לי חברה״ צחקתי והסתכלתי עליו. הוא גיחך. מה פשר הגיחוך
״מה?״ שאלתי.
״מה מה אחי, החיילת ההיא תעצור בעדך מסיבה כזאת?״ הוא שאל. טוב אז זה לא קשור לחיילת
״שנינו יודעים שהיא לא הבעיה״ הוא אמר. נאנחתי והנמכתי את הכדורגל. יש נושאים, קצת אבל יש, שיותר חשובים מכדורגל.
״אני לא רוצה לרצות אותה, אתה מבין?״ שאלתי.
״אני נראה לי היחידי בעולם הזה שמבין מה זה לא לרצות אותה״ הוא צחק.
״היא מטורפת על כל הראש הבר הזאתי״ מלמלתי.
״אבל אין עליה. אני לא יכול לחשוב עליה בקטע כזה כי היא אשכרה אחות שלי, אבל אני מבין למה אתה ככה..״
״אני מפחד לעשות צעד בכיוון שלה״ אמרתי. ״גם כי יש לי כבר משהו ביד, וחברה שלי לא רעה בכלל. וגם כי היא עצבנית, לא החלטית וחוצפנית לאללה..״
״טוב אחי, בקיצור, מה אתה אומר על המסיבה?״ הוא צחק. נאנחתי, והטלפון שלי צלצל.
בר. כמובן.
״איי איי איי״ חגי מלמל ונשען אחורה על הכיסא, מבסוט. מה אני אעשה איתה
״שתוק״ מלמלתי ועניתי לה.
״איתן״ היא אמרה בהקלה. נשמתי עמוק
״אני״ אמרתי בחיוך, נהנה לשמוע את ההקלה הזאת.
״תקשיב, לקחתי את בןבן לחוג כדורגל במגרש ונתקעתי עם האוטו.. יש מצב שאתה מציל לי את החיים?״ היא שאלה. יש מצב גדול
״חמש דקות אני אצלכם, רק אל תילחצי״ אמרתי.
״אין עליך״ היא מלמלה. הסתכלתי על חגי, שחייך.
״בקטנה״ אמרתי לה וניתקתי את השיחה.
״בעייתית״ הוא אמר. בעייתית מאוד.

מנקודת המבט של בר-
חיכיתי מחוץ לאוטו לאיתן, ובינתיים ניסיתי להשיג את איילה. כבר שבוע שלא יצא לי לדבר איתה, ואני מתחילה לדאוג לה.
לרגע התעוררתי, וקלטתי שבןבן כבר לא לידי. אני אהרוג את הילד הזה, אם הוא הלך לחברים במגרש שלפחות יודיע!!
״מה אתה עושה?״ שאלתי את העבריין שהתקרב אליי ואל המכונית שלי, ולידו בןבן.
״בן אמר לי שנתקעתם עם האוטו, ושאתם צריכים עזרה..״
״אני לא צריכה את העזרה שלך״ קטעתי אותו מחוסר סבלנות אליו או אל הגישה המזלזלת שלו. בןבן הסתכל עליי ושתק, לא מבין מה קורה.
אוף, אוף, אוף!
נאנחתי והחזרתי את המבט אל העבריין. הוא הביט בי במבט הרצחני הזה שתקוע לו על הפרצוף.
״המנוע לא מתניע״ סיננתי לעברו. הוא הנהן ופתח את החלק הקדמי של המכונית, שאני אף פעם לא זוכרת את השם שלו.
״בקטנה, חמש דקות ואתם נוסעים הביתה״ הוא אמר והתחיל לעשות משהו עם החוטים שמחוברים שמה.

מנקודת המבט של אביתר-
יצאתי ממתחת למכונית הטחונה של בןבן ואחותו, ונעמדתי.
״מוכן להתנעה״ אמרתי לה. היא הנהנה, ואז משום מקום בחור כרך את ידו מסביבה, וגרם לה לקפוץ .
״היי״ היא אמרה לו בחיוך ופזלה ביני לבינו. פעם ראשונה שראיתי אותה מחייכת ברדיוס של קילומטר ממני.
״אני מבין שהסתדרתם״ הבחור אמר והסתכל עליי. עוף מפה כבר אביתר, אתה לא קשור לאנשים האלה
״זה בן, הוא רץ לבקש ממנו עזרה..״
״איתן!!״ בןבן הגיע וקפץ על הבחור. קיבינימט. ברור שזה סוג הבחורים שלה. אשכנזים שחצנים שעשויים מכסף.
״טוב, אני סיימתי פה, יום טוב״ אמרתי בשקט והסתכלתי עליה.
״תודה״ היא אמרה לי וחזרה אל הבחור שלה. נשמתי עמוק והסתובבתי חזרה למגרש.
״מצטערת שתיזזתי אותך לפה בלי סיבה״ היא אמרה לו. איכס
״אם כבר אני פה איתכם, מה את אומרת על ארוחה, שלושתנו?״ הוא אמר לה, ובןבן צרח מאושר. גועל נפש אחושרמוטה