כשעזבת, האם שכחתי? פרק 13

הארי לא יכל לנשום, הוא נחנק, הוא בכה, הוא הרגיש כאילו נשמתו יוצאת לבחוץ בכל פעם שהצחוק שלו התחזק. "אויי אלוהים אני אוהב אותך…בתור ידיד כמובן" הוא הושיט לשרירי יד, מרים אותו מהריצפה הרטובה. "אתה כל כך עקום, איך יכולת ליפול ככה? אוויי אני מת", "כואב לי התחת" בנג'מין שיפשף את ישבנו בחוזקה "אני חושב שנשבר לי שם משהו", הארי התחיל כמעט ולצרוח מרוב צחוק, הוא לא יכל להפסיק את האנרגיה שהייתה בו.

"זה לא יפה לצחוק, נו זה כואב", "מה אתה רוצה שאני אעשה? אמרח לך משחה שם? אני הומו למען השם!", "לא! רק אל תצחק" בן המשיך לשפשף את ישבנו, "טוב לך לחדר אני אמשיך לבד", הארי אמר בזמן שניגב את דמעות הצחוק שלו.

"לא, אני אעזור", "אם אתה לא רוצה שאני אדחוף לך את המגב הזה לתחת, תלך לנוח, מיד!" ירוק העיניים הפציר, "בטוח?" בן שאל באי נעימות, "ב100 אחוז, עכשיו לך".

השרירי שמע לדבריו של הארי והלך באיטיות לחדר, צולע מעט, כל בגדיו היו רטובים מאחור ועד שסוף סוף הארי הפסיק לצחוק, הצחוק התפרץ שוב. "אמרתי שזה לא מצחיק" בן היה כבר ליד הדלת, "טוב לך כבר, ותתקלח אתה מלא באורז".

–

"ב'נגמין לוגן, אמרתי לך להיכנס לחדר! למה אתה יוצא עוד פעם? אתה צרי…" הארי סובב את ראשו לכיוון החדרים ומיד עצר את דבריו. "או זה אתה" הוא אמר בלעג, "אתה לא שמח לראות אותי?" הנער האחר חייך ברשעות, לוקח את העניבה של ירוק העיניים שהייתה מונחת על השולחן ביחד עם הז'קט של הנשי ומשחק איתה.

"תניח אותה בחזרה!", "בפה שלך?" חיוכו של מייק התרחב עוד יותר והא נשך את שפתו התחתונה בחושניות כשנזכר באחד מהאקטים המיניים שהיו להם פעם, שבו הייתה מעורבת עניבה מסביב לפה של הארי. "מצחיק מאוד מייק, תניח אותה על השולחן" הארי השיב בזלזול, יודע טוב מאוד על מה מייק חושב.

הנער הגבוה התיישב על אחד מהכיסאות, עדיין משחק בעניבה. "אתה מתכוון להישאר פה?" ירוק העיניים שאל בכעס והאחר הנהן באיטיות. הארי שירבב את שפתיו לפניי שהמשיך להניע את המגב קדימה ואחורה, מתעלם מהעובדה שהרקדן יושב מולו ומסתכל על כל תנועה שלו. "אתה עושה את זה בכוונה?!" מייק אמר לפתע, "את מה?" הארי שאל בבלבול, "מבליט את התחת" הגבוה צחקק לעצמו.

הארי נעצר והתיישר במהירות. "לא!", "אוו אתה מובך ? ריי~", ירוק העיניים צחק בזלזול על דבריו של האחר וחזר לשטוף את הריצפה.

–

"יש לך אורז על השיער" הארי קפא, משום מה הקול של מייק נשמע קרוב יותר. הנשי הרים את ראשו מעט והבחין בנעליו של מייק מולו, "אתה יכול לזוז?" הקטן ביקש, "לא" מייק ענה במהירות והארי עדיין לא הביט בו. "טוב איך שאתה רוצה" הזמר המשיך להזיז את המגב, גורם לכך שהמגב יפגע בנעליו של האחר, אבל רגליו של מייק רק התקרבו אליו יותר ויותר עד שהקרקפת של השטני פגע בחזהו של האחר.

"ריי בייבי" הרקדן אמר ברכות, מלטף את ראשו של האחר, "אל תקרא לי ככה!" הארי אמר בכעס והעיף את ידו של מייק ממנו, "אז נסיכה יותר טוב? כמו שהשותף המזדיין שלך קורא לך?!" הגבוה אמר בכעס. הארי העדיף להתעלם ורק נשך את שפתו התחתונה והמשיך לנקות, זז מהגבוה.

–

"אולי די!" הארי כל כך התעצבן כשמייק עקב אחריו בכל צעד שהוא עשה. "סוף סוף אתה מסתכל עליי" חיוך קטנטן עלה על פניו של מייק, "דפוק!" הארי גלגל את עיניו, "תשמע ריי, בקשר לדירה…", "אתה יכול לקבל אותה!" ירוק העיניים אמר במהירות, הוא לא צריך אותה יותר. נכון, הוא כבר לא משכיר את הדירה הקודמת אבל זה רק בגלל שהוא גר פה, בבית ספר הזה.

"מה? למה?" חום העיניים שאל בהפתעה, "למה? אתה שואל אותי פאקינג למה? אחרי שבאת לדירה ו…ו…אתה יודע מה, אתה שואל אותי למה?" הנשי אמר בכעס. "בקשר למה שקרה בפעם הקודמת אני מצט…", "אל! אל תדבר, אל תצטער פשוט אל! רק תעזוב אותי בשקט וזהו!" הקטן בהמהירות השתיק את האחר לא מוכן לשמוע סליחה ממנו, "התחמקות לא תעזור לך הארי".

ירוק העיניים המשיך להביט בעיניו החומות של האחר. "אז אולי תציע לי משהו יותר טוב?", "אני לא רואה שום בעיה בלדבר", "מאוחר מדי בשביל דיבורים" הארי הודיעה, "מאוחר מדי? אנחנו מכירים מהפאקינג גן הארי, ושלוש וחצי שנים היינו זוג! זה לא יכול להימחק ככה פתאום", "את זה אתה צריך להגיד לעצמך מייק! לא לי! אני יודע טוב מאוד כמה זמן אנחנו מכירים וכמה זמן היינו ביחד עד שקמת ועזבת בלי אפילו לחשוב להגיד לי משהו, משאיר מאחורך פתק מזדיין שרשום שבו 'בוא ניפרד', אז אני מצטער באמת שאני לא נותן לך את היחס שאתה כל כך רוצה…ואולי תדבר קצת בשקט אם אתה לא רוצה שכל הבית ספר הזה ידע שאתה הומו ושהיינו ביחד, אני לא באתי לפה סתם".

"יש לי את הסיבות שלי ללמה עזבתי, ומה זאת אומרת לא באת לפה סתם?" הגבוה הנמיך את קולו, "סיבות?! עזוב, אני מעדיף לא לבזבז את הזמן שלי עליך, מעכשיו אתה לא מקבל שום יחס", הקטן יותר ניקה מהר יותר, מקלל את עצמו על זה שהוא נתן לבן ללכת.

–

"התגעגעת אליי ריי?" מייק החליט לשגע את ליבו של הארי, לפחות רק שיתן לו עוד יחס קטנטן, אבל אין שום מענה, "היה לך קשה?", הארי המשיך לשתוק, אחיזתו במקל העץ התאדקה. "יצאת עם מישהו אחר?", ירוק העיניים נעצר לשנייה, נשם עמוק והמשיך לנקות.

"ריי בייבי, שכבת עם מישהו אחר?".

'לעזאזל איתך חתיכת בן זונה!' הארי זרק בחוזקה את המגב על הריצפה, גורם לאחר להיבהל. עיניו של הארי הביטו בכעס בעיניו של הגבוה יותר לפני שהוא לקח את העניבה והג'קט שלו והלך במהירות לכיוון חדרו.

–

הארי הושיט את ידו בשביל לפתוח את הדלת אבל מייק לא אפשר לו, הגבוה דחף אותו במהירות נגד הדלת השנייה ממול. "תעזוב אותי!" ירוק העיניים אמר בלחש, מפחד שישמעו אותו, "מייק תעיף את ה…אמממ" הרקדן במהירות הצמיד את שפתיו לשני, מחזיק את כתפיו של הארי חזק בזמן שהנשי ניסה להתנגד לנשיקה הקשה. ידיו של הקטן הכו בחוזקה את כתפיו של האחר, מנסה בכל יכולתו להזיז את הגבוה ממנו.

אחת מידיו של מייק נשלחה למפשעתו של הזמר, חודרת לתוך המכנס ולאחר מכן לתוך תחתוניו, אוחזת באיברו של הנשי. עיניו של הרזה נעצמו בחוזקה והג'קט ביחד עם העניבה עשו את דרכם לריצפה. פיו של הארי נפתח וגניחות שקטות יצאו מתוכו, ידיו אוחזות בחוזקה בחולצתו של הגבוה כשהאחר החל להניע את ידו ולהחדיר את לשונו לתוך פיו החמים של הנשי.

–

לפתע הדלת נפתחה ושני הנערים נפלו על הריצפה, כך שמייק היה על הארי. הרקדן הוציא באיטיות את ידו מתחתוניו של הזמר, עדיין מנשק אותו. הארי הביט בהלם על הנער שפתח את הדלת, במהרה עיניו החילו להתמלא בדמעות. "מ-מ-מייק, אני חושב שא-תה צריך לעזוב אותו!" כחול השיער אמר, להפתעתו של הארי צ'אן היה מופתע אבל לא בצורה שציפה לה. 'הוא יודע? עליי ועל מייק?' המחשבה הזאת גרמה להארי לייבב לתוך פיו של האחר.

מייק נעצר כשהרגיש את הרעידות הקטנות שיצאו מפיו של האקס שלו. הוא הרים את ראשו וניתק את שפתיו, מביט בעיניו הדומעות והעצובות של הזמר, מייק עקב אחר כל דמעה שנשרה מהעיניים הירוקות והתרומם באיטיות מהארי, מושך את הקטן בכוח לעמידה.

ירוק העיניים הביט בנער עם עיניי הדבש בשנאה, מסדר את מכנסיו במהירות ולאחר מכן מרים את ידו ובחוזקה מטיח בפרצופו של הגבוה את אגרופו, גורם למוכה ליפול על הריצפה ולכחול השיער להסתכל עליו עם עיניים גדולות ופעורת.

הארי ניגב את עיניו ומשך באפו לפני שהסתובב, מרים את העניבה והג'קט מהריצפה לפני שנכנס במהירות לחדר ממול.

–

"הארי אתה לא מבין, נהיה לי סימן כחול בתחת, זה כואב! אני צריך לשים על זה קרח או משהו…אייייהה זה כאב!" בנג'מין החזיק את לחיו האדומה. "למה נתת לי סטיר…אתה בוכה? קרה משהו?" בן שאל בדאגה, "בטח שקרה! רק בגללך אני צריך לסבול את כל החרא הזה!!!" הנשי צרח על השרירי, לוקח מגבת ונכנס במרץ למקלחת.

הארי מילא לעצמו אמבטיה, מוריד את האורז משיערו עד שהאמבטיה התמלאה, הוא נכנס לתוך המים החמימים ועצם את עיניו, ראשו ירד לאט לאט לתוך המים. הקטן נעצר כשהנוזל החמים הגיע עד לאפו, דמעותיו מתמזגות עם המים וידיו מדי פעם מרטיבות את פניו. מנסה להרגיע את עצמו.

–

הארי הציץ מפתח הדלת, בודק אם השרירי עדיין שם ושמח לגלות שהוא כבר הלך לשיעור. הארי יצא מהמקלחת שרק מגבת על גופו, מוציא מהתיק בגדים ומתלבש. 'ללכת או לא ללכת?' הארי חשב לעצמו בזמן שהוא שכב על המיטה. 'אני לא רוצה לראות אותו, אבל אם אני לא אלך הם יחשבו שאני פחדן' הנשי נתן לאגו הגברי שלו לנצח אותו והוא במהירות קם מהמיטה, לובש בחזרה את המדים, מתעכב קצת עם העניבה. הוא יצא בזהירות מהחדר וירד במעלית, הולך לכיוון הכיתה. הוא לקח נשימה עמוקה לפני שפתח את הדלת, גורם לכולם להסתכל לכיוונו.

–

"הארי!!! ילד יפה שלי", הארי כיווץ את גבותיו בבלבול והסתובב לאחור, רק בשביל לראות את ארבעת חבריו רצים אליו במהירות. "ג'ון? מגי? מקס? דן? מה אתם עושים פה?", "הפתעה!" ג'ון קפץ על הנשי, מפיל אותו לישיבה על ריצפת הכיתה ומחבק אותו בחוזקה.

"התגעגענו!", "מה? אבל אתמול לקחתם אותי לפה", "מטומטם! זה עדיין קשה לנו, אתה לא מבין אפילו כמה שאתה חסר לנו" הנשי חייך, מבלגן את שיערו הבלונדיני של האחר. ג'ון הזיז את ראשו, רוכן קדימה בשביל לנשק את האחר.

"זוז אני ראשונה", מגי דחפה את הבלונדיני, מחבקת בחוזקה את הארי ובאה לנשק את הנער המובך. "מה את אומרת?! זוזי אני ראשון" הבלונדי דחף בחוזקה את ארוכת השיער, "לא!! אני ראשונה!" מגי השיבה ודחפה בחזרה את ג'ון רחוק מהארי, "נו הארי תגיד לה!" הבלונדיני התבכיין.

"אף אחד לא מנשק אותי" הארי אמר לבסוף, "תסתום!" שניהם הביטו על הארי בכעס. "עושים אן דן דינו!", "אין בעיה בלונדי".

מגי צחקה באושר לפניי שנישקה בחוזקה את שפתיו הרכות של הארי, שפתיה נמחצות על שלו. "זה כאב" הארי נגע בשפתו האדומה לאחר ששני חבריו הצמידו את שפתיהם בחוזקה על שלו, "דיייי אתה כזה מתוק אני לא יכול" ג'ון רכן לנשק את הקטן שוב. "היי כבר נישקת אותו!" מגי הזיזה את הבלונדיני, "אבל אני רוצה עוד" הוא אמר ברעב, "אני לא מספיק טוב?!" דן שאל בעצב, הבלונדיני הסתכל עליו בזלזול "לא! אני רוצה את הארי!". "אתם כאלה מפגרים" הארי התרומם מהריצפה וכך גם שני המנשקים.

מקס בילגן לנשי את השיער בזמן שדן חיבק אותו בחוזקה, "התגעגענו אליך ילד" אדום השיער חייך לילד הנמחץ."אני מצטערת להפריע לכם אבל הארי צריך להיכנס לשיעור" המורה הציבעונית אמרה בחמימות. "אוו חבל, טוב ילד יפה שלי! אמא, אבא והפילגשים ילכו עכשיו!" דבריה של מגי גרמו לכל הכיתה לצחוק וגם לירוק העיניים כן גם למייק שישב מאחור והרגיש פספוס ענקי על זה שהוא הפסיד את כולם…דרך אגב, החבורה לא שמה לב אליו.

"טוב! תדברו איתי!", "ברור שנדבר, הכל טוב נכון?" הארי היסס לרגע והנהן. "יופי! תלמד הרבה" ג'ון חיבק את האחר שוב, נותן לו טפיחות קטנות על ישבנו, הארי גיחך "כן אבא!".

"אם תדחפי אותי אני אתלוש לך את השיער מהמקום" הבלונדיני איים על ארוכת השיער לפני שנישק שוב את הארי ואחריו כמובן גם מגי. הנשי נופף להם לשלום לפני שהסתובב בחזרה.

"אני מצטער על זה", "זה בסדר מתוקי, כיף לראות חברות כזאת" הנער המבוייש חייך אליה והלך למקומו, לא מביט על אף אחד. 'אני לא רוצה להיות פה! אני רוצה להיות עם האנשים שבאמת אוהבים אותי'