כשעזבת, האם שכחתי? פרק 26 (18+)
"אז…", "אז…מה?", "קרה משהו בינך לבין מייק?", הארי נעצר באמצע הביס, מסתכל על ג'ון בחשש "אני מעדיף לא לדבר על זה עכשיו", "נו הארי~ אני בטוח שקרה משהו, אל תדאג אני לא אעשה כלום", "מבטיח?", "מבטיח! נו קדימה תספר".
–
"אייי זה כאב, אתה הבטחת שלא תעשה לי כלום", הארי שיפשף את ידו הכואבת לאחר שג'ון הכה אותה בחוזקה. "נכון, אבל לא חשבתי לעצמי שזה יהיה ככה, למה אתה רוצה שהוא ישים לב אליך אם כמה ימים לפניי אמרת לו שאתה שונא אותו?…אתה עדיין אוהב אותו, נכון?", "לא! מה פתאום" ירוק העיניים התפרץ, "שקרן! אתה תמיד אהבת אותו…אז, מה אתה מתכוון לעשות?", "א-אני לא אוהב אותו! ואני לא מתכוון לעשות שום דבר".
"הארי אם אתה באמת לא אוהב אותו אז לא היית מנסה לתפוס את תשומת הלב שלו. לא משנה מה תגיד אני יודע שאתה אוהב אותו, כולנו יודעים שאתה אוהב אותו ואני בטוח שגם הוא יודע שאתה עדיין אוהב אותו, אתה סתם משקר לעצמך". הארי השתתק, הוא לא ידע מה להגיד ורק הוריד את הראש והמשיך לאכול, טיפות קטנטנות ומלוחות צונחות על לחיו מעיניו.
דן הביט עמוק בתוך עיניו של ג'ון, מסמן לו להעביר נושא. "אז הארי, איך בלימודים?" ירוק העיניים ניגב במהירות את עיניו, מרים את ראשו ומחייך, "בסדר, למרות שאני בקושי מקשיב למה שהמורים אומרים ובן מאוד נחמד, אתם חייבים לפגוש אותו", "הקול שלו היה כלכך סקסי דרך הטלפון, אני חייב להכיר אותו אולי יצא לי להשתעשע איתו" ג'ון ציחקק גורם לדן להביט בו בכעס ולקום מהשולחן.
–
"אין לי תיאבון יותר, אני הולך להתקלח", "מה נעלבת לי עכשיו, זה היה בצחוק", "אתה תמיד עושה את זה, אתה לא לוקח אותי ברצינות לפעמים, אתה באמת אוהב אותי?", "דן אתה רציני עכשיו? זה היה בצחוק! ברור שאני אוהב אותך…איך אתה יכול לשאול דבר כזה בכלל?", "לא משנה, אני מעדיף לא לריב…אני הולך להתקלח, תמשיכו לאכול".
"יאאא, תקשיב לי ותקשיב לי טוב חתיכת מגודל" הבלונדיני קם מהכיסא ואחז בידו של חום השיער, "דן אני אוהב אותך ורק אותך, אל תהיה ריגשי עכשיו", דן הסתכל עליו לכמה שניות, מפענח את האחר במבטו "אתה אוהב רק אותי?", "כן, רק אותך!", השרירי חייך ואחז בעדינות בלחייו הרכות והיפות של ג'ון, מושך אותו לנשיקה ארוכה ואוהבת.
–
הארי ציחקק כשראה את הסומק האדום והטבעי שעל לחייו של ג'ון. "מה מצחיק?" ג'ון שאל, עוזר להארי לנקות את הצלחות. "אתה חמוד כשאתה מסמיק", "אני לא מסמיק!" ג'ון ניסה לצעוק אבל קולו נשבר ממבוכה, "הוא במקלחת אתה לא צריך להכחיש את זה שאתה לא יכול לחיות בלעדיו, כמה שאתה מנסה להיות קשוח אתה פשוט חולה עליו", "די נו הארי!" ירוק העיניים גיחך כשג'ון עזב אותו לבד עם הכלים והלך למיטה, מובך כולו.
–
"הארי, יש לך טלפון", "מי זה?" הארי שאל בזמן שהוא המשיך לשטוף את הכלים, "אני לא יודע, רשום רק המספר…לענות?", "לא, אל תענה בטח זאת איזו פרסומת מטומטמת או משהו", "טוב, איך שאתה רוצה…או והארי במקרר יש עוגה תביא לי חתיכה", "טוב בלונדי".
–
"ואוו, שלום לך חתיך", הארי ציחקק כשג'ון בהה בחזה החשוף של דן, מתחיל לאכול את העוגה בחושניות.
"ג'ון תפסיק, אני לא אחזיק את עצמי אם תמשיך לאכול ככה את העוגה…", "כן ג'ון…אני לא רוצה להתעוור" הבלונדיני הקטן הסתכל בכעס על ירוק העיניים.
מה?" הארי שאל בפחד, "מה? זה מה שאתה שואל? חה, הצחקת אותי, להתעוור? כן בטח…אתה מת לראות את זה", "איכ נו דן תטפל בחבר הסוטה הזה שלך", "הארי זה לא כאילו זאת תהיה הפעם הראשונה שלך רואה אותנו" , "די ג'ון אל תזכיר לי את זה!" עיניו של הארי התמלאו בדמעות בהלה.
–
-פלאשבק-
"מייקי אתה בטוח שזה בסדר?" הארי הסתכל על בן זוגו בשאלה, מייק חייך והנהן, נושק לאפו של ירוק העיניים. "ברור יפה שלי, אנחנו בסך הכל עושים לדן הפתעה לכבוד היום הולדת שלו", "אבל מגי ומקס עדיין לא פה, הם אמרו שהם באים יותר מאוחר…אני לא רוצה להפריע להם, אולי הם ישנים", "אל תדאג ריי, אני בטוח שזה ישמח את דן…טוב קודם בוא נדליק את הנרות בעוגה, אוקיי?", הארי הנהן, מוציא את העוגה מתוך קופסא ומקריב אותה למייק, חום העיניים הוציא מכיסו גפרורים והדליק את הנרות שבעוגה.
"אוקיי, אז שלוש ארבע ו…" מייק פתח במהירות את הדלת "הפתע…".
"……"
העוגה במהירות מצאה את עצמה מרוחה על הריצפה בגלל שהארי לא הצליח להחזיק אותה מרוב הלם. שני הנערים האחרים קפאו והביטו במייק והארי ההמומים.
הארי בהה בהם, לא מצליח להוריד מהם את העיניים.
ג'ון נראה יושב על ברכיו, גבו זקוף והוא נשך בחוזקה את שפתיו כשמאחוריו דן-גם הוא על ברכיו, נושק לכתפו הצרה של האחר. הבעיה היחידה שגרמה לכל זה להיות כל כך מסובך הייתה ששניהם היו ערומים ושהאיבר של דן היה עמוק בתוך ישבנו של הבלונדיני ולא מספיק כל זה, דן אחז באיברו של ג'ון שהיה מול פרצופם של השניים האחרים ואיך אפשר לשכוח את זה ששניהם זזו קדימה ואחורה?!.
לאחר שניות בודדות כשכולם יצאו מההלם ג'ון צרח את נשמתו והסתיר את איברו, דן לעומתו היה יותר מאופק והוא לקח במהירות שמיכה וכיסה את שניהם, באיטיות יוצא מהבלונדיני הקטן. מייק פרץ בצחוק, מתיישב על הריצפה וצוחק בחוזקה ורק הארי נשאר המום, עיניו מתמלאות בדמעות והוא מתחיל לפרוץ בבכי, מכסה את פיו ורץ משם בזמן שהוא מייבב כלכך חזק.
"אומייגאד! מה חשבתם בכלל שנכנסתם ככה בלי להודיע?" ג'ון אמר בכעס מחבק את את דן. "שיט" מייק התרומם במהירות מהריצפה, לא עונה לשאלתו של ג'ון ורץ במהירות אחרי בן זוגו הקולני.
"ריי תעצור!…הארי!". הרקדן אחז בחוזקה בידו של האחר, מתכופף מעט ומסדיר את נשימותיו "ואוו, אתה מהיר" מייק התיישר מסובב אליו את הארי שעדיין בכה בחוזקה. "די, די, אל תבכה" הרקדן משך אליו את הזמר, מחבק אותו בחוזקה ומלטף את ראשו.
"ה-הם…ה-הם" ירוק העיניים לא הצליח לדבר, עדיין מופתע ממה שהוא ראה. "אל תקח את זה יותר מדיי קשה, הם בסך הכל עשו אהבה בדיוק כמו שאני ואתה עושים", "אבל…א-אני ידעתי שזה רעיון רע, אם לא היינו מפתיעים אותם ככה לא היינו צריכים לראות את זה. זה הכל באשמתך!" השטני פרץ שוב בבכי אוחז בחוזקה בחולצה של הגדול יותר.
"כן כן אני יודע, זאת אשמתי, אני מצטער…ריי בבקשה אל תבכה". מייק התרחק מעט, מחזיק בפניו של האחר ורוכן לנשיקה קצרה שהרגיע את הנשי. ירוק העיניים ניגב את עיניו ומשך באפו גורם לנער השני לחייך למראה המתוק שלו.
"רוצה לחזור?" הארי הניע את ראשו בשלילה "נחזור כשמגי ומקס גם יבואו", "טוב יפה שלי, נחזור מאוחר יותר…אני רק אתקשר אליהם ואגיד להם שימשיכו את מה שהם עשו" מייק ניסה לשבור את הקרח.
הארי שרבב את שפתיו והכה את כתפו של בן זוגו "מטומטם", מייק צחקק "נכון, אבל אני המטומטם שלך"
–
'אני לא מאמין שבאמת נזכרתי בזה עכשיו, בא לי להקיא'.
"נו באמת ג'ון, הילד עוד יבכה פה…זאת סתם נוסטלגיה שעדיף שכולנו נשכח", "צודק! אני עוד זוכר שנשארנו לנקות את העוגה שהעקום הזה הפיל!" ג'ון עדיין שמר למייק ולהארי טינה קטנה על כך שהם גרמו לו ולדן להפסיק את מה שהם עשו ובמקום זה לתת להם לנקות את העוגה מהריצפה, טוב נו, הוא גם הודה להם כי חלק מהעוגה שימש אותם להמשך האקט.
"מצטער באמת שלא יכולתי להחזיק את העוגה כי הפאקינג זין שלך היה מול הפרצוף שלי והזין של דן בתוך התחת שלך…קיבלתי טראומה לכל החיים", "אתה סתם בכית כמו ילדה קטנה ובתולה, כאילו שאתה ומייק לא עשיתם את זה כל יום כל היום!" הבלונדיני ירק.
הנשי שרבב את שפתיו בכעס, "מייק ואני לא היינו עושים את זה כל יום ובטח שלא כל היום! ואני ומייק היינו גם נועלים את הדלת כשהיינו מקיימים יחסי מין, אז זאת אשמתכם שאני והוא ראינו את זה, סך הכל רצינו להפתיע את דן לכבוד היום הולדת שלו", "בסדר בסדר, תרגע…מה קרה אתה פתאום מדבר בחופשיות על מייק?". הארי השתתק והשפיל את ראשו, נשכב על המיטה ומכרסם את ציפורניו בעצבנות.
–
"איפה אני אשן?" דן שאל, מסתכל על שני הגברים הרזים ששכבו על המיטה שלו ושל ג'ון. לפתע הבלונדיני התרומם מהמיטה והצביע על המקום שלו, "מה? ואיפה אתה תישן?", "עליך כמובן" ג'ון אמר בחיוך ודחף מעט את דן. הגבר השרירי גיחך ונשכב על המיטה ליד הארי, בזהירות ג'ון עלה עליו ונשכב על ביטנו וחזהו של בן זוגו בזמן שרגליו נמצאות בצידי גופו של דן.
"לילה טוב לכם" הארי אמר בעייפות גורם לזוג האוהבים לאחל לו ואחד לשני לילה טוב.
תגובות (0)