כשעזבת, האם שכחתי? פרק 34

"על גופתי המתה שזה הולך לקרות" מייק התפרץ בזמן ששאר התלמידים לכיתה צחקקו, "תסתמו" הוא איים וכולם השתקו במהרה, "אני לא הולך לישון באותו מקום עם הדביל הזה ועם ההומו המגעיל" הרקדן הצביע בזלזול על בן והארי שנראו גם הם לא מרוצים במיוחד, "אדוני הצעיר, שב מיד בכיסא שלך! אנחנו קבענו שהחדרים אחד מול השני יהיו בטיול הזה ביחד, אין ויכוחים עם זה, ועוד מילה אחת שלך עליהם אני לא אאפשר לך להתאמן בסטודיו הריקוד למשך כל השנה" המורה לפיתוח קול השתיק את הכעסן, מגן על שני הזמרים האחרים שהיו תלמידיו.
–

"אני לא מאמין שזה הולך לקרות, אי אפשר לעשות שום דבר בנושא? לנסות לבקש להחליף שותפים?" הקטן אמר בייאוש, אוכל את הסנדוויץ שלו בחדר, הוא ובן לא רצו ללכת לקפיטריה או לצאת מהחדר בזמן הקרוב והם החליטו להכין להם אוכל ולאכול אותו בחדר.

"לעזאזל, אני באמת לא יודע מה לעשות נסיכה, אנחנו נצטרך במשך שלושת הלילות האלה לישון איתם. המורים בחיים לא יתנו לנו להתחלף, הם בכוונה עשו את זה, הם אולי עושים את עצמם עיוורים אבל הם יודעים טוב מאוד מה קורה במגורים שלנו, הם כנראה רוצים לגשר בין כולם, אבל זין שלי, למה אנחנו צריכים להידפק ולאכול את החרא הזה? פאק!"
הארי נאנח, לא יודע עו מה להגיד, הוא באמת לא רצה לישון עם צ'אן ומייק, עד שהוא ומייק התרחקו דוחפים להם את הטיול המזורגג הזה וגורמים להם לישון באותו מקום במשך כמה ימים, הוא היה מייואש, מרגיש כאילו הגורל צוחק עליו שוב ושוב.

–

"פאק, מה אני אעשה?" מייק היה חסר אונים, צ'אן הביט בו בזמן שהתנגב, לא חושש מזה שמייק גיי.
"תראה, אני לא יודע למה החלטתם לנתק את מה שזה לא היה בניכם, אבל, תנסה לזרום עם זה, אולי זה שתישנו ביחד יעשה לו משהו, אולי יקרה משהו בטיול היה שיגרום לו לשנות את דעתו" כחול השיער אמר בזמן שלבש את הבוקסר השחור שלו.

"גם אני לא רוצה לישון איתם, אולי לא כמו הסיבות שלך, אבל אני לא רוצה לחלוק את החדר שלי עם בן הדפוק הזה, אחרי שהוא גילה עלייך אני כבר לא יכול להציק לו כמו פעם, אני לא רוצה שהוא יגלה גם עליי, זה מרגיש לי כאילו הכוח שלנו אוזל, אנחנו כבר לא כאלה מפחידים יותר, ראית היום בשיעור, כולם ציחקקו כשהם גילו שאנחנו נישן איתם", "אני כבר לא צריך כוח צ'אן, נמאס לי להתחבא מאחורי הדמות של הנער החזק והמפחיד שיפוצץ אותך במכות אם רק תסתכל עליו, במחלקה שנינו היינו החולים המועדפים של ד"ר ג'ימס, לא היינו עושים בעיות ושנינו נרפאנו כמעט באותו זמן, החלטנו להשתנות בשביל לשכוח את העבר, אבל אני כבר לא רוצה לשכוח, אני מאמין שגם אתה לא, אחרי הכל התמונה שלך ושל לונה עוד נמצאת אצלך כתמונת רקע בטלפון".

צ'אן נאנח, "אל תזכיר אותה כרגע", "מצטער" הרקדן השני התחרט "לא התכוונתי, אני יודע שהמקרה שלה ושל הארי שונה לחלוטין" , "כן, היא מתה והוא לא" הקטן יותר אמר בכעס בזמן שנשכב על המיטה, מכסה את כולו, "אני לא חוזר היום לשיעורים, תגיד למורים שאני חולה או משהו".

מייק שתק, יודע שעדיף לא לדבר כרגע, הוא מכיר את צ'אן הרבה זמן, עוד לפניי ששניהם הגיעו לבית ספר הזה, מעט לפני הווידוי שלו להארי. 

שניהם היו חולי סרטן, שניהם טופלו באותה מחלקה עם אותו ד"ר שהיה אחראי עליהם, אומנם צ'אן הגיע לפניי מייק למחלקה אבל שניהם התתחברו מהר מאוד, מגיל נורא צעיר הם העבירו שם ימים ולילות, הם היו מפספסים ימי לימודים בשביל טיפולים, המצב של צ'אן היה יותר חמור, והוא הפסיק לחלוטין ללכת, לעומתו מייק היה הולך רק אחרי הצהריים לבדיקות וטיפולים, משקר להארי שיש לו משהו לעשות.

הטיפולים לא היו רציניים במיוחד והארי לא היה מבחין במשהו שונה, זה לא הפריע לקשר שלו עם הארי, אבל אחרי שהמצב החמיר הוא החליט שעדיף לשניהם להיפרד, לאחר מכן הוא היה מבלה ימים וללילות בבית החולים, יושב עם צ'אן ולונה, בוכה על גורלו ועל הגעגועים להארי ולחבריו הטובים, הם היו מנחמים אותו הרבה.

לונה הייתה האהבה הראשונה והיחידה של צ'אן, היא עזרה לשניהם להסתגל במחלקה, מאז שהיא הייתה ילדה קטנה היא הייתה נמצאת שם, זה כבר היה הבית שלה והיא הכירה את כולם בבית חולים, היא הייתה חייכנית ומצחיקה, היא אף פעם לא הראתה שקשה לה, היא אהבה לעודד אנשים ולירקוד, היא לא אחרת מאשר הבת של המנהל לאונרד, היא זאת שגרמה לצ'אן ולמייק להתקבל לבית ספר, לאחר שהיא נפטרה לאונרד הבטיח להם שהם יהיו כמו הילדים שלו, שהוא יעזור להם בהכל כי הם גרמו לה להיות מאושרת עד לרגע האחרון. 

היחידים שידעו על המצב שלהם היו רק הם ואמילי, ועכשיו בן יודע עליו וזה מסוכן, הוא מפחד שגם הארי יגלה, זה הדבר האחרון שהוא רצה.
מייק נאנח, הזיכרונות הציפו אותו שוב והוא העדיף לצאת מהחדר ולנשום קצת אוויר.

–
הצלצול נשמע, גורם לתלמידים לחזור לשיגרת הלימודים, הארי ובן עשו את דרכם לכיתה, מדברים בניהם ומנסים לחשוב על ראיונות יצירתיים שיגרמו לכך שהם לא יהיו שותפים של צ'אן ומייק מחר בטיול, בזמן שהם חשבו על משהו שהיה יכול להיות אפשרי הם נתקלו במייק שגם הוא היה בדרכו לכיתה.

הם הסתכלו אחד על השני, שניהם במבט קריר, ולפניי שמייק פנה לכיתה הארי אחז בזרועו ועצר אותו, הרקדן קפא, גם הארי ובן קפאו, זה הרגיש כמו סצנה מוזרה בסרט, הארי היה מופתע מההתנהגות של עצמו אבל החליט לדבר "מייק, תשמע, בקשר לטיול, אנחנו יכולים באמצע הלילה להחליף שותפים מבלי שהמורים ידעו, נעשה כאילו אנחנו ישנים ביחד וכשכולם באמת ירדמו נתחלף עם זוג אחר" , מייק גלגל את עיניו ושחרר את אחיזתו של הארי "אף אחד לא ירצה לישון עם אנשים כמוכם" הוא אמר בזלזול, מרגיז את הארי.
"מה רע באנשים כמונו?" הזמר שאל בכעס אבל מייק גיחך וזז לאחור, "אתם פשוט…אתם" הוא הרים גבה והלך לכיתה, מתעלם ממהקללות השקטות שהקטן בירך אותו בהם.

'זה הכי טוב בשביל שנינו' החולה לשעבר חשב לעצמו כשהתיישב בכיסאו והביט על האקס שלו, הוא חייב לגרום לו לשנוא אותו כמה שיותר, זה יכאב לשניהם פחות.