כשעזבת, האם שכחתי? פרק 60

יש הזדמנויות חד פעמיות שעדיף לך לא לוותר עליהם, אבל לא תמיד קורה שהזדמנויות חד פעמיות לא ירצו לוותר עלייך.
–

"אני אוהב אותך", "גם אני אוהב אותך מייקי".

"אני מתגעגע" הגדול ייבב לטלפון, מעדיף להיות בחדר ולדבר עם הארי במקום לאכול צהריים, "עוד קצת וזה יסתיים" הקטן נאנח, מתנדנד בנדנדה שהייתה ממוקמת בפארק שקט בקרבת הבית.

"אתה חשבת על מה שלאונרד אמר?", הארי כחכך בגרונו "קצת" הוא לחלוטין שיקר, "אתה באמת רוצה שאני אעבוד שם?", "ברור, אנחנו נוכל להיות ביחד יותר זמן" מייק חייך כששמע את הארי מגחך במבוכה "ואני בטוח שאתה תסתדר פה כמדריך" הרקדן הסתכל על התמונה של הארי שהייתה מונחת ליד המיטה, על השידה, שולח את ידו אליה ומלטף את פניו הקטנות של ארוסו.

"אני אחשוב על זה" הארי מלמל, מסתכל על השמים, "בוא נצא לדייט אחרי שהמופע יסתיים" מייק אמר בזמן שנשק לפניו החייכניות של הארי בתצלום, "דייט?" הארי הפסיק להתנדנד, חושב שלא שמע נכון, "כן, דייט, הרבה זמן לא יצאנו לדייט כמו שצריך", "אני בסדר גם עם להיות איתך באותו חדר" ירוק העיניים הודה, לא רוצה שמייק יבזבז עליו כסף על מותרות.

מייק נמס ממלותיו של הארי, מניע את רגליו באושר על המיטה, "גם אני, אבל אני באמת רוצה שנצא לסרט ביחד ונאכל במסעדה, אני רוצה גם שנלך אחר כך לקריוקי ותשיר לי עם הקול המדהים שלך", הזמר נשך את שפתו התחתונה, משחק עם רגליו בחול.

"אתה יכול לשיר לי עכשיו?" מייק התיישב על המיטה, מקשיב לשקט מהצד השני, "ע-עכשיו?", "מממ עכשיו" חום העיניים ידע מה הוא רוצה, "אוקיי" הקטן מלמל, מסתכל לצדדים, כמה ילדים שיחקו שם, רחוקים ממנו.

הוא נשם עמוק והחל לשיר לטלפון, לא חזק מדיי, אבל מספיק ברור בשביל שמייק ישמע.
מייק עצם את עיניו, נהנה מהקול של אהובו.

הארי שר ושר, משקיע בשביל מייק, הוא נשאב לתוך הבועה החמימה, מרגיש נינוח במצב שהוא נמצא בו.

–
"ילדון, מה שמך?" הארי שהיה שקוע בתוך השירה, קפץ בבהלה כששמע קול של אישה מבוגרת.

השטני הסתכל על אפורת השיער, "מייק, חכה שנייה" הארי אמר לטלפון, גורם לאחר להסתכל בבלבול על המסך ולאחר מכן להצמיד בחוזקה את אוזנו לטלפון, לשמוע בברור את מה שהוא יכול לשמוע.

"שלום, מי את?" הקטן חייך בכבוד, מתרומם אל המבוגרת ממנו, "נעים להכיר אותך, שמי
אנני ושמך?" היא הושיטה אליו את כף ידה המקומטת, ירוק העיניים המבולבל לחץ את ידה "הארי" הוא אמר לבסוף.

"או הארי יקירי, לא רציתי להיות חטטנית אבל יצא לי לשמוע אותך שר, אתה מוכשר", "אה באמת? אני לא כזה מוכשר" הקטן קטע את דבריה, מסמיק.
"אתה כן!" מייק צעק מהצד השני של הטלפון גורם לקטן לצחקק, "אני מצטערת אם אני מפריעה לך לשיחה, אבל רציתי להגיד לך שהנכד הגדול שלי רוצה להקים להקה, הוא מחפש סולן ואני חושבת שאתה תתאים" הזמר היה חסר מילים, לא יודע מאיפה זה הגיע.

הוא לא ידע מה להגיד לאישה המבוגרת, הוא לא רוצה לפגוע בריגשותיה, "לא לא, אתה ממש לא מסכים לזה" מייק התרגז על המחשבה שהארי יהיה בלהקה עם גברים אחרים, במיוחד כשהוא רוצה שהארי יחזור לבית הספר.

"זה בסדר מייק" ירוק העיניים הרגיע, "אני מצטער אבל אני לא חושב שאני מתאים", "מדוע?" היא הייתה סקרנית, כסבתא דואגת היא רצתה למצוא בשביל נכדה האהוב את הזמר הכי טוב, "א-אני עומד להתחיל לעבוד בסטאר סקול, לא יהיה לי זמן", "סטאר סקול? באמת?" עינייה זרחו, הארי הנהן, מצליח לשמוע את הנשימה העמוקה שמייק לקח, המום ממה ששמע.

"אם כך, שיהיה לך בהצלחה, הם זכו בך" היא טפחה על כתפו לפני שהלכה משם, ממלמלת לעצמה שהיא תמצא כבר מישהו אחר.

–
"זה נכון? אתה בא לכאן?" מייק צעק לטלפון בהתרגשות, "אולי" הארי ציחקק, מחליט לחזור הביתה.

"דיברתי עם לאונרד היום בבוקר, הוא דיי שמח שאמרתי לו שאני שוקל את זה בחיוב" הארי פלט, לא יכול לשמור את זה יותר בסוד ממייק, "דיברת עם לאונרד? הוא לא אמר לי! רגע, למה לא אמרת לי את זה לפני?" מייק נעלב מעט, "אוו, רציתי להפתיע אותך" הארי שירבב את שפתיו, הרקדן כבר שכח שנעלב והתחיל לקפץ על המיטה שחרקה מעט, "בוא נתחתן עכשיו!" מייק אמר בהתלהבות, "דביל" הקטן הסמיק.

–

"אתה בא?" האסייתית צווחה לטלפון, מדברת עם הארי בשיחת וידיאו, רואה שהשטני מהנהן, "מתי?" היא הניעה את רגליה מעלה ומטה, שוכבת על בטנה במיטה. "אולי כבר בחודש הבא, אני צריך לסדר כמה דברים בקשר לדירה ועם לאונרד לפני שאבוא, אני צריך לעבור גם קורס קצרצר עם המורה למוזיקה".

"מייק יודע?" הקטן הנהן שוב "הוא הראשון שידע", "ובן?", "עכשיו דיברתי איתו" הארי חייך כשניזכר בתגובה הילדותית של בנג'מין.

"איזה כיף שאתה בא, התגעגעתי אלייך. רק אם צ'אן היה גם חוזר כולנו היינו יכולים לחזור למה שהיינו פעם, בן, אני, אתה, מייק וצ'אן" אמילי נזכרה בתקופה הקצרה ההיא אחרי שהכל הסתדר עם מייק והארי, נהנת מהזיכרונות.

"אין טעם שהוא יחזור, כל עוד הוא מצליח וכל עוד הוא שמח שישאר ככה", "כן אה? בוגד שכמותו. איך הוא יכל לעשות לאחותו התאומה את זה? אחרי שהוא הבטיח לי שנהיה רקדנים מקצועיים ביחד" היא ירקה בזלזול, "מתי הוא הבטיח לך את זה?" הארי שאל בבלבול, לא זוכר שהיא אמרה את זה אי פעם , "בערך בגיל 5" היא גילגלה את עינייה, גונבת מהארי צחוק רם, היא כזאת חמודה.

—
"איך אני נראה?" ירוק העיניים שאל, חסר ביטחון, "בייבי שלי אתה נראה מושלם, עכשיו בוא ניכנס כי מחכים לך בפנים" ג'ון דחף מעט את השטני, מסמן לו להתקדם, "אתה נראה מצויין" מגי הודדה את לובש החליפה, "זה בסך הכל מופע, לא צריך להילחץ" מקס הודד גם הוא, "אני בטוח שגם אם היית נראה גרוע מייק היה משכיב אותך מול כולם, במיוחד שהוא כמעט ושבוע לא ראה אותך" דן לא חסך בדיבורים, גורם לאחרים לצחקק, מסכימים איתו במאה אחוז
"טוב טוב, בואו ניכנס" הארי העדיף לא להגיב לדן.

"נסיכה!" היה הדבר הראשון שהארי הצליח לשמוע כשנכנס לאולם של בית הספר, הסיטואציה הזכירה לו את המופע ההוא עם הבנות, בנג'מין היה נלהב לא פחות ממה שהוא עכשיו.

"מגודל!" הארי צעק באותו טון ילדותיתי של השרירי, משתעשע בזמן שחיבק את הגוף השרירי, "נסיכה שלי" בן מחץ את הקטן.

–
"אם לא תזיז ממנו את הידיים שלך, אני נשבע לך שזה יהיה הסוף שלך" מייק נעמד מאחורי השרירי, לוחש לאוזנו באיום בזמן שקרץ לאחרים שבירכו אותו לשלום.

הארי הרים את ראשו, מצליח להסתכל על מייק, מחייך בזמן שהתרחק מבנג'מין.

"מייקי" השטני עקף את השרירי שהרגיש נבגד באיזשהי צורה, "ריי שלי" מייק משך את הקטן בחוזקה אליו, מחבק אותו בדרמטיות בזמן שמריח את שיערו, "אמרתי לך" דן מלמל, גורם להארי להסמיק לחיבוק ולמייק לכווץ את גבותיו בבלבול במיוחד לאחר שהחבר'ה האחרים ציחקקו.

"תתעלם מהם" הקטן שלח להם מבט רצחני לפני שחזר להביט על מייק, מלטף את פניו עם כפות ידיו הקטנות, "התגעגעתי" ירוק העיניים לחש, גורם לליבו של מייק להחסיר פעימה, ומבלי לחשוש מהסביבה מייק רכן ונישק בתשוקה את ארוסו, הוא כל כך התגעגע.
–
"והוו והוו" אמילי הייתה הראשונה שהעזה לנתק את המגע של זוג האוהבים.

"תרשה לי" היא משכה את מייק מהארי, מזיזה את הרקדן ומחבקת את הזמר האהוב "הארוש שלי" היא מלמלה לחיבוק, מקבלת כמה מבטי קנאה ממגי וג'ון.
–
"אחד אחד" הקול של לאונרד נשמע לפתע ברמקולים, מסמן לכולם שהמופע מתחיל.

"תעמוד לידי" מייק לחש לאוזנו של הארי, לוקח אותו לקדמת הבמה, איפה שהמורים נמצאים, בדרך לשם כמה תלמידים ותיקים שזיהו אותו אמרו לו שלום.

"ומה איתנו?" ג'ון שאל בזעזוע לזוג המרוחק, "בואו, נעמוד מאחוריהם" בנג'מין הרגיע את הבלונדיני, לוקח את החבורה גם לקדמת הבמה.

–
"שלום לכולם, לשמחתי היום הזה הגיע סוף סוף, אני לא ארחיב במילים ואתן לכם להינות מההופעות המושקעות שהתלמידים והמורים שלנו עבדו עליהם ימים ולילות" המנהל אמר בגאווה, קולט את הארי לפתע בעיניו ומחייך "לאחר מכן אני אציג מדריך חדש שיצטרף לסגל המורים כבר מהחודש הבא, חלקכם מכירים אותו, חלקכם שמעתם עליו וחלקכם יכירו אותו היום לראשונה" המבוגר האחראי קרץ להארי הנבוך, מייק חייך באושר, מחזיק את מותניו של הקטן בזרועו, מצמיד את האחר אליו באהבה.

"אז שנתחיל?" לאונרד שאל בחיוך, גורם לקהל להריע בהתרגשות.
–

"ואו" מגי מלמלה כשקבוצת הריקוד של מייק החלו לרקוד, ג'ון בהה בגברים, נהנה לראות אותם זזים, לא מתרגש מדן שניסה להזיז את תשומת ליבו מהם בנשיקות ללחיו.

מייק הנהן, נע מעט בתנועות זהות, גורם להארי לצחקק כשהזמר שם לב שהרקדן שקוע ברקדנים.

"יופי" מייק מלמל כשהקבוצה הצליחה בצורה כמעט ומושלמת לנוע באותו הקצב בחלק הקשה ביותר בריקוד, הוא היה גאה בהם, הם עבדו כל כך קשה.

–
מחיאות כפיים סוערות מילאו את החלל הסגור, שאגות אהדה הציפו את החלל גם כן, מייק קפץ בהתרגשות, מסמן עם אגודליו לרקדנים המתלמדים שהיה מעולה, והם, עם עיניים דומעות, קדו לקהל והודו למייק עם שפתיהם.

–

"ואו, הם מדהימים" הארי אמר למייק, לוקח מידו של מייק את כוס המים שהביא לו "תודה" הקטן אמר בחיוך לפני שלגם מהמשקה הקריר.

"אני יודע! אני כל כך שמח שהם התלמידים שלי" מייק אמר בגאווה, "זה כל כך מספק לראות אותם מצליחים, אתה עוד תבין כשתלמד את התלמידים שיהיו לך" שחור השיער בילגן את שיערו של האחר לפני שנשק למצחו, מתרגש מהעובדה שהארי בקרוב יעבוד לצידו.

"הנה אתם!" הבלונדיני התפרץ לפתע, "אמרתי לך שהם על בטוח יהיו ליד האוכל" מגי אמרה בגאווה, מכירה את הארי יותר מדי טוב, "מה שתגידי" ג'ון לא רצה להודות בזה שהוא מזועזע מעצמו על שלא אמר לפני מגי שהארי כנראה ליד האוכל.

"בכל מקרה, מייק רציתי להגיד לך שהתלמידים שלך מדהימים! במיוחד הגברים" הבלונדיני ציחקק, "אני שמח שנהנת".
"הם לא כאלה ואו" דן אמר בקנאה, שקוף מדי, "תפסיק כבר עם הקנאה שלך" מקס לא יכל כבר להכיל את דן, "נכון! אתה לא יכול להגיד שהם לא ואו! הם כל כך מדהימים וסקסים" ארוכת השיער אמרה בחיוך, "בעצם הם לא כאלה ואו כמו שדן אמר" מקס שינה את מחשבותיו, "תראו מי מקנא עכשיו" מייק צחק, מחבק את הארי מאחור, משעין את ראשו על כפתו של הזמר, נהנה מחברתם של האחרים.

–
כשלאונרד קרא להארי לעלות לבמה, הקטן רעד מעט בהתרגשות, "זה בסדר" מייק לחש, נושק להארי, מרגיע אותו.
–
"תלמידים יקרים שלי, אני מתרגש מזה שהוא כאן, הארי הוא בין הזמרים הכי טובים שפגשתי, הוא היה פעם תלמיד כאן ויש לי את הזכות שיהיה לי מדריך שכזה בבית הספר, אני רוצה שתקבלו אותו הכי טוב שאפשר, היה לי קשה להחזיר אותו אלינו" אביה של לונה התרחק מהמיקרופון, נותן להארי גישה אליו.

הקטן לחץ את ידו של לאונרד, מודה לו לפני שהתקדם למיקרופון הבודד שהיה על הבמה הגדולה שהדגישה את עצם היותו עליה.
–
"היי" הארי אמר בחיוך, מעט מסתנוור מהאור שהיה עליו.
מייק שם לב לאי נעימות של הארי וביקש מאנשי האחזקה שיורידו את העוצמה.

כשעיניו של הארי הרגישו שהאור הולך ודועך הן הצליחו להתפקס על הקהל הרחב, "נעים להכיר את כולם, אני הארי, המדריך החדש לשירה, הייתי שמח לדעת מי כאן לומד שירה" הקטן ביקש, לאט לאט ידיים נישאו לאוויר, מסמנות את התלמידים העתידיים שלו, הוא לא יכל שלא לשים לב לבנג'מין שקיפץ לו והרים את שתי ידיו מעלה.

"ואו, אתם יותר ממה שציפיתי, איזה כיף" הארי שמח לראות שהכמות גדלה מאז שעזב, "בבקשה תקבלו אותי יפה, אני אעשה את כל מה שאני יכול בשביל לעזור למורה לשירה ולכם" הארי התכוון לסיים את דבריו והוא קד לקהל.

"זה הארוס שלי!" מייק צעק, מוחא כפיים בהתרגשות, נותן לכולם להבין מי עומד על הבמה, "זה הארי שלנו" בנג'מין צעק גם הוא, גורם לתלמידים החדשים להבין שהם מכירים, החבר'ה ואמילי צעקו גם הם מילות עידוד ובמהרה המקום התמלא במחיאות כפיים.

ירוק עיניים הסתכל בהפתעה על האנשים הנרגשים, הוא ציחקק וקד שוב, מסתכל על מייק ושולח לו נשיקה, גורם למחיאות להתחזק.
–

רק אם הוא היה יודע שככה יקבלו אותו הוא לא היה מהסס, אבל מזל ששום דבר לא מאוחר בשבילו.
ושוב, ההזדמנויות החד פעמיות זכו בהארי.