כשעזבת, האם שכחתי? פרק 75
"עדיין לא סיימת?" ג'ון שאל בזעזוע, מקבל הנעת ראש בשלילה מהארי שהמשיך לאכול.
"לאן הכל נכנס?" אמילי שאלה, מלטפת את בטנה, מפוצצת מהאוכל.
הארי טפח על בטנו כתשובה, מחייך וממשיך לאכול.
"תתנו לו להמשיך לאכול" מייק יצא לטובת בעלו, "אני מרגיע את עצמי" השטני אמר, תופס את תשומת ליבם של כולם "באמת שפחדתי ממה שעשיתם לי מקודם" הארי נאנח, ממשיך לאכול.
מייק נאנח, מסתכל על האחרים בחוסר נעימות.
"בוא נפסיק לאכול, אתה בסוף תתפוצץ" בן לקח מהארי את הצלחת, מקבל צליל ייבוב קטן מהאחר שהסתכל על הצלחת המתרחקת ממנו.
"בואו נשתה בירה" מגי אמרה בחיוך, הולכת לאחת מהצידניות ופותחת אותה, נעזרת במקס ודן בלהוציא כמות מספיקה לכולם.
—
הם ישבו על המחצלת הגדולה, שותים בירה וצוחקים ביחד, מספרים סיפורים מצחיקים שקרו להם ומתעדכנים אחד עם השני לגבי מצבם.
"איך זה מרגיש להיות זוג נשוי?" מקס שאל בסקרנות את הנשואים, הארי ומייק הסתכלו אחד על השני בחיוך, לאחר מכן שבים להסתכל על מקס, "את האמת שאני לא מרגיש הבדל ממשי, אנחנו מתנהגים כרגיל" ירוק העיניים ענה, הרקדן הנהן בהסכמה "אני מניח לעצמי שתמיד היינו זוג נשוי, פשוט עכשיו זה מוכר גם בחוק" מוסיף על דבריו של הארי.
"וילדים, חשבתם על זה?" מגי שאלה, הארי הניע את ראשו לשלילה "דיברנו על זה עוד ממזמן, אבל עכשיו כשאנחנו באמת נשואים אני לא חושב שזה יקרה בקרוב, אולי בעוד כמה שנים כשנהיה מבוססים טוב יותר נתחיל לקחת את נושא הילדים ברצינות", "כרגע אנחנו עסוקים בלעבוד, אבל אני מאמין שבעתיד יהיה לנו יותר מילד אחד" מייק חייך.
"אני מאמין שאם להארי היה רחם כבר ממזמן היה לכם עשרות ילדים" ג'ון פלט בטבעיות, לוגם מהבירה שלו.
האחרים צחקקו, משאירים את הארי ומייק מובכים מעט, השטני לא יכל להחזיק את עצמו והכה את רגלו של הבלונדי, "איה" ג'ון שפשף את רגלו, "זה לא שאמרתי משהו לא נכון" הבלונדיני המשיך בשלו, מוציא לשון לזמר.
הארי נאנח בייאוש, עדיף שהוא יוותר ולא ימשיך כי ג'ון יכול רק להיעשות רק גרוע יותר אם מתגרים בו.
"בכל מקרה, אני בטוחה שתהיו הורים טובים" מגי החליטה להתמקד בנושא החשוב יותר, גורמת להארי להסמיק בתודה, "אני שמחה שאתם מחליטים להתמקד כרגע בעבודה ובאפשרות לכלכל את עצמכם ואת ילדיכם בעתיד, ילדים זה לא מעט כסף, גם האימוץ וגם הגידול והטיפול" אמילי המשיכה גם היא.
"אפרופו עבודה, אתה מתרגש?" בן שאל את הארי והאחר הנהן במרץ "מאוד, אני מקווה שיחבבו אותי" הארי הוסיף בדאגה, "מי יכול שלא לחבב אותך?" ג'ון אמר ברצינות, באמת שהוא לא מבין איך אפשר לא למות על הארי.
השטני חייך, טופח בעדינות על רגלו של הבלונדי.
—
"תעשה לי מסאז"" ג'ון פקד על דן, לפני שנשכב על בטנו, מגי הרימה גבה וגיחחה, מיואשת מחברה, "להביא לך שמן עיסוי?" היא שאלה בציניות וג'ון הנהן, מחייך אליה, ארוכת השיער נאנחה והתרוממה, הולכת להביא לו שמן עיסוי.
—
"כןןןןן" ג'ון אמר באושר כשדן התיישב לצידו והתחיל לעסות את כתפיו, משחרר את גופו.
מגי כחכחה בגרונה, מסתכלת על מקס בחיוך, האחר הבין, "תשכבי" הוא אמר והיא ציחקקה באושר ונשכבה על בטנה גם כן, נאנחת ברוגע כשידיו של מקס נגעו בה.
הארי גירד את צווארו, מסתכל על מייק בשקט, לא מבקש במילים, ומבלי להכין את עצמו מייק דחף אותו בעדינות לשכיבה, עולה ומתיישב על גבו, מעסה את הארי שעצם את עיניו וחייך לעצמו באושר.
רק בן ואמילי נשארו ישובים, מסתכלים על האחרים, מכחכחים בגרונו.
ג'ון הרים את ראשו אליהם "מה אתם עושים? אמילי תשכבי גם את, נראה שבן יודע לעשות מסאז' טוב" הבלונדי אמר בשעשוע, מניח את ראשו בחזרה על המחצלת.
"את רוצה?" בנג'מין הסתכל על אמילי בשאלה, היא חשבה לרגע, " לא, זה בסדר" היא מלמלה.
"נו באמת" מייק מלמל, מנתק יד אחת מהארי, רק בשביל להניח אותה על ראשה של אמילי ולדחוף אותה לשכיבה, "תפסיקי לשקר, אני לא מכיר אותך רק מאתמול, את בטוח רוצה" מייק הוסיף, מקבל ממנה מבט רצחני, אבל מהר מאוד מבטה התרכך כשהרגישה את ידיו הלחות של בן מעסות ברכות את גופה העליון, היא נאנחה בשקט, ומבלי לשלוט בעצמה, היא עצמה את עינייה, מאפשרת לאחר לגעת בה.
—-
הערב הגיע במהירות, הם שחו שוב ואכלו שוב, הם הספיקו לספר עוד סיפורים ולצחוק ביחד, יצא להם להכיר גם כמה אנשים נחמדים.
–
"זה קטן" ג'ון צחקק ביחד עם הארי, הם ישבו ביחד עם אמילי ומגי, מדברים בתוך האוהל אחרי המקלחת.
הבנים האחרים ישבו עוד קצת בחוץ, שומעים את השיחה של האחרים.
"כן, זה יחסית קטן" הארי גיחך, "זה קצת מקומט" אמילי אמרה.
–
"על מה הם מדברים?" מייק מלמל, "אתה אוהב את זה?" מגי נשמעה, " כן ולא, אבל לפחות זה קטן, אני מסתפק בגודל הזה" הארי נשמע.
הבנים האחרים הסתכלו על מייק, מגחכים לעצמם כשמייק הוריד את ראשו למפשעתו, יש מצב שהם מדברים על האיבר שלו?
"קטן, אה?" מקס ציחקק בשעשוע, "יא! אין לי קטן" מייק הגן על האגו והאיבר שלו, "לא לפי מה שהם אומרים" דן צחק.
"לכל אחד יש את החולשות שלו" בן הוסיף, צוחק גם הוא.
מייק נשך את שפתו התחתונה ברוגז, מחליט להתקרב ולשבת ליד פתח האוהל, לשמוע טוב יותר.
–
"ומה מייק חושב על זה?", "נראה לי שהוא בסדר עם זה, אנחנו לא באמת נותנים לזה חשיבות"
אז הם באמת מדברים על האיבר שלו? מייק נאנח, מסתכל על הבנים המשועשים שלא עזרו לו.
–
האוהל נפתח, מקפיץ את מייק, "מה אתה עושה?" מגי שאלה מפתח האוהל, היא הוציאה את ראשה, מסתכלת לצד על הבנים המצחקקים, "מה קרה?" היא שאלה בבלבול, חוזרת להביט על מייק שבאיטיות כיסה את איזור המפשעה שלו.
"כ-כלום" הרקדן מלמל, מסתכל על הארי שהביט בו בבלבול, "מייקי, קרה משהו?" הארי התקדם לפתח האוהל, מבחין בידיו של מייק שכיסו את מפשעתו שלו.
"קיבלת מכה?" הקטן אמר בבהלה, מזיז את מגי ומסתכל על ידיו של מייק, ומבלי לחשוב יותר מדי הוא שלח את ידיו ונגע בידיו של מייק.
"זה כואב?" ירוק העיניים המשיך לשאול בדאגה, משפשף את ידיו על כפות ידיו של האחר, לא באמת שם לב לאיך שהסיטואציה נראת בעיניהם של האחרים.
"ל-לא" אני בסדר, מייק גמגם, מתחיל להגיב למגע של הארי ומתרחק מעט, מנתק את המגע.
הארי כיווץ את גבותיו, מסתכל על האחרים "עשיתם לו משהו?" הוא אמר בכעס, מוכן להילחם.
"לא הייתי אומר שזה אנחנו" דן ענה, "מה זאת אומרת?" השטני שאל בחוסר הבנה, "דיברתם על הגודל שלו" מקס עשה את זה ברור יותר והצביע על האיזור המכוסה של מייק.
"על מה לעזאזל אתם מדברים?" ג'ון אמר מהאוהל, "דיברתם על הזין של מייק, אמרתם שהוא קטן ומקומט ושהארי מסתפק בגודל הזה" דן הוציא את מחשבותיו לאוויר העולם.
–
הצחוק המתגלגל של היושבים באוהל היה יכול להישמע למרחקים.
"אויי אני בוכה" אמילי אמרה, מנגבת את דמעותיה וממשיכה לצחוק, מגי אפילו נחרה, מצביעה על ידיו של מייק וצוחקת בחוזקה.
הארי נשם עמוק, מרגיע את עצמו מהצחוק ויוצא מהאוהל, הולך עם ברכיו למייק ומחבק אותו בחוזקה.
"אתה באמת חושב שדיברנו עליך?" הארי טפח על גבו של מייק, מתרחק ממנו ונושק ברכות לשפתיו.
"אני לא יודע למה חשבתם שדיברנו על האיבר של מייק, כי לפי מה שידוע לי הוא רחוק מלהיות קטן ומקומט" השטני אמר בחיוך מרוצה, מרחיק את ידיו של מייק ממפשעתו, "אין לך למה להסתיר, אתה יודע כמה שאני אוהב אותו" הוא הוסיף.
"אתם באמת מורידים בערכי כשאתם חושבים שהייתי מסתפק בזין קטן" הארי נכנס למצב מלחמה "הזין של מייק הוא הכי טוב שבעולם! הוא כל כך גדול שאני אפילו..מממ" מייק כיסה את פיו של הארי, עוצר אותו מלאבד שליטה.
–
"אז על מה דיברתם?" מקס שאל לבסוף, "על הצלקת של הארי" מגי ענתה בייאוש, מרימה מעט את החולצה של השטני, מראה להם את הצלקת.
"אה" דן מלמל, "אם עוד פעם אני אבין שאמרתם משהו לא במקום על מייק, אתם מתים" הארי אמר ברוגז, שולח להם מבטים מסוכנים.
"עכשיו תכנסו לאוהל ותפסיקו לדבר שטויות" אמילי אמרה לבנים, מושכת את הארי לתוך האוהל.
—
מייק נעמד בגאווה, מנקה את עצמו מהחול, "גדול" הוא מלמל בשעשוע, שוב פעם הצחקוקים נשמעו מתוך האוהל, מבין שהם כנראה שמעו.
הוא חייך לעצמו לפני שנכנס לאוהל שלו, נשכב על המזרון ומניח את ידיו מתחת לראשו, מצחקק לעצמו בשקט.
"הוא השתגע" בן אמר, ושני האחרים הנהנו, מסתכלים על מייק שצחק לעצמו באוהל בצורה מוזרה.
—
הוא הסתובב מצד לצד, לא מצליח לישון, הוא חלם על מייק טובע וזה לא עזר לו, הוא חשב שהוא נרגע אבל כנראה שלא.
הארי נאנח, מסתכל לצדדים, כולם ישנו.
הוא החליט לצאת מהאוהל, לנשום קצת אוויר שיעזור לו לנקות את המחשבות, לוקח איתו את הטלפון והאוזניות, מוזיקה טובה גם תעזור.
–
הוא התיישב על המחצלת, מסתכל על השמיים הכהים מלאי הכוכבים, על הגלים שעשו את דרכם לחוף והתנפצו בצליל עדין.
הזמר הניח את האוזניות באוזניו והפעיל את המוזיקה, עוצם את עיניו ונושם עמוק, מריח את הים.
–
הוא היה צמא, מחליט לצאת מהאוהל ולשתות משהו.
בן פתח את האוהל, יוצא ממנו ומתכוון לשתות משהו, אבל אז הוא הבחין בגבו של הארי, הוא הסתכל עליו בבלבול, לבסוף הוא החליט לקחת כמה פחיות בירה ולהתקדם אליו.
–
"הארי?" הוא שאל אבל האחר לא ענה לו, רק אחרי זה הוא הבחין באוזניות.
בן התיישב לצידו של האחר, וכשהארי הרגיש נוכחות של מישהו לצידו הוא פקח את עיניו, נבהל מעט.
הזמר הוריד את האוזניות והסתכל על האחר, "למה אתה לא ישן?" בן שאל, מגיש להארי פחית קרירה ופתוחה, הקטן חייך ולקח את הבירה, לוגם ממנה, "אני לא מצליח להירדם".
"אתה כבר לא מצליח להירדם בלי אקט מיני, אה?" בן השתעשע והארי ציחקק, "יכול להיות" הקטן זרם בשעשוע.
"למה אתה לא ישן?", "הייתי צמא" השרירי ענה.
"אז מה איתך הארי?" בן אמר, גורם לקטן לצחקק, "ממתי אנחנו מדברים ככה, מגודל" ירוק העיניים הניח את זרועו מאחורי עורפו של בן, כף ידו מונחת על כתפו המרוחקת של השרירי.
בן גיחך "אני מקווה שלא יהיה שינוי רציני כשתהפוך להיות בעל סמכות עליי" בנג'מין היה כנה, הארי הסתכל עליו וחייך, "אני מאמין שאצטרך מעט לשמור על מרחק כשנהיה מסביב לתלמידים האחרים", "כן" בן מלמל, מסיים את הבירה שלו ופותח עוד אחת.
"מייק בסדר?" הארי שאל והאחר הנהן, "אתה עדיין מודאג?" הקטן הנהן לשאלה, "חלמתי על זה שהוא טובע, זה העיר אותי, בגלל זה אני לא מצליח לישון" בן נאנח "אני באמת מצטער, לא חשבנו שזה יגיע למצב שכזה", "זה בסדר, אני פשוט הדרמטי כאן" הארי חייך, "רוצה שאעיר אותו?" השרירי שאל.
"אני כבר ער" קולו של מייק נשמע ושני היושבים הזיזו את ראשם לאחור, מסתכלים על מייק.
"מייק, ממתי אתה ער?" הארי שאל, "התעוררתי כשבן התעורר, יצאתי מהאוהל כשחיבקת אותו" מייק אמר בקנאה, בן ציחקק "נראה לי שאעזוב אתכם לבד" השרירי התרומם וטפח על כתפו של הארי, מסיים את הפחית השנייה שלו ומתקדם לכיוון האוהל, "תיקח שמיכה, נהיה קריר" הוא לחש למייק לפני שנכנס לתוך האוהל, מוציא החוצה שמיכה ונותן אותה למייק, "תהנו" הוא לחש לפני שנכנס לבפנים, סוגר את האוהל.
—
מייק עטף את הארי בשמיכה, מתיישב לצידו.
הארי חייך ונשכב על המחצלת, טופח עליה ומסמן למייק לשכב לצידו.
שחור השיער חייך גם הוא ונשכב על המחצלת, מכניס את זרועו מתחת לראשו של הארי, משמש לו כרית, בעוד שהקטן כיסה את מייק ביחד איתו.
"השמיים יפים" הארי מלמל, ומייק הוציא "מממ" מסכים מגרונו, מסתכל על הארי בעצב, "לא יכולת לישון בגללי?" מייק שאל למרות שידע את התשובה.
הקטן נאנח, מסתכל על מייק ומחליט לחבק אותו, מניח את ראשו על חזהו.
"כל עוד אני שומע את הפעימות שלך אני יכול להירגע" השטני לחש, עוצם את עיניו.
מייק נשם עמוק, נושק לקרקפת של הארי, מתחיל ללטף את ידיו של אהובו, "זה נעים" הקטן מלמל בעייפות.
—
"אני מבטיח לא להשאיר אותך לבד, אני אוהב אותך ריי" מייק אמר, שומע רק שקט, לא הייתה תגובה מהארי.
מייק הרים מעט את ראשו, מסתכל על הארי, נשימות כבדות יצאו מפיו של האחר, מייק חייך לעצמו והניח את ראשו בחזרה על המחצלת, הארי נרדם.
—–
ג'ון היה הראשון להתעורר, הוא התמתח, לא אכפת לו מהעובדה שהיד שלו מוחצת את לחייה של מגי, גורם לה להתעורר בכעס.
"איפה הארי?" מגי שאלה כשהרימה את ראשה, "אולי הוא כבר התעורר" ג'ון המשיך להתמתח, מכה את מצחה של מגי, "נו ג'ון" היא זזה ממנו, דוחפת אותו רחוק ממנה.
—
"ג'ון! בוא תראה" ארוכת השיער אמרה בהתרגשות, מכה את ירכייה של אמילי ומעירה אותה, "מה קרה?" האסייתית מלמלה, מתרוממת לישיבה ומתמתחת, מכה את הלחי השנייה של מגי, "אתם יכולים להפסיק להתמתח עליי?" היא אמרה ברוגז לאמילי וג'ון, "תסתכלו בחוץ" היא הוסיפה, מלטפת את פניה המוכות.
"אומייגאד" ג'ון פלט, לוקח את הטלפון שלו ויוצא מהאוהל, מוכן לצלם.
–
מייק והארי שכבו מחובקים על המחצלת, ישנים עמוקות מתחת לשמיכה.
"אני מת" ג'ון היה נרגש, מצלם אותם בלי סוף, הוא אפילו עמד בפיסוק מעליהם, הגופים המחובקים שלהם בין רגליו.
—
"מה קורה פה?" מקס יצא ראשון מהאוהל כשמגי העירה את כולם, נותנת להם לראות את המחזה.
"ג'ון מה אתה עושה? תרד מהם" דן לחש, מתקדם לאחר ומושך אותו אליו.
כשרגלו של ג'ון בטעות נגעה בגבו של הארי, הקטן כיווץ את גבותיו, מתחיל להתעורר ומשפשף את ראשו בחזהו של מייק.
"תזוז ממני" ג'ון אמר בלחץ, דוחף את דן ממנו, הוא חייב לתעד את זה.
—
מייק היה הראשון לפקוח עיניים, רואה את ג'ון הנרגש עומד מעליו ומצלם אותו ואת הארי בפרעות.
"מה אתה עושה?" מייק שאל בבלבול, מוריד את עיניו בחזרה מטה כשהארי נצמד עוד יותר לגופו.
"מצלם" הבלונדיני אמר בחיוך מלא שיגעון.
"עוד חמש דקות" הארי מלמל מתוך שינה, מסתובב לצד השני, גבו למייק.
"ששש, תישן" ג'ון לחש, ממשיך בשלו.
מייק נאנח, מיואש מלנסות להתנגד לבלונדי, הוא חיבק את גבו של הארי, עוצם את עיניו, "עוד חמש דקות" הוא מלמל לאחרים.
תגובות (0)