מי אתה ירין? – פרק 13

הוא הביט על כולן חוץ מעליי, אחרי אתמול כנראה נוח לו להתעלם מהנוכחות שלי. אני אחת החיילות שלו והוא חייב לתת לי יחס הוגן כמו לשאר החיילות שהוא מסביר להן ומדגים להן.
לעזאזל, למה אני כזאת מתוסבכת, אני פשוט אתעלם ממנו ואמשיך בשלי. הוא כבר ימצא סיבה לפנות אליי עם אחת התלונות שתמיד מאשים אותי בהן.
"קדימה, אני רוצה אש בעיניים שלכן, אתן פנתרות!צאו לדרך!" הוא נתן אישור להתחיל בריצה. מולנו היו חבלים שעליהם היינו צריכות לטפס ולעבור לצד השני ששם היינו צריכות לאחוז בברזלים ולעבור לשלב הבא.
אחרי זה זחלנו מתחת לקורת עץ עבה, שממש היינו צריכות להתאמץ כדי לא לפגוע בו עם ראשנו.
אחרי שסיימנו את התרגילים, קמתי מן הריצפה לנשימותיי היו כבדות, בקושי יכולתי להחזיק את עצמי.
"זה היה סביר." אליאור אמר כשהוא מביט בכולנו במבט הקשוח שלו, שום חיוך לא היה על פניו. תמיד מרבה להרשים אותנו אך ורק ברצינות שלו.
הוא שילב את ידיו על חזהו השרירי ולפתע עיניו נחו עליי, בחן את כל כולי. הרגשתי חשופה, כאילו הפשיט אותי עם המבט הקודר והמבלבל שלו. הרגשתי אי נוחות, רציתי שיפסיק להביך אותי ככה.
"ביום ראשון אנחנו נמשיך את התרגיל הזה, ואם זה לא יהיה מצויין אנחנו נעשה אותו עד שהוא יהיה מצויין, הייתי מובן?" הוא צעק, נדמה היה שכעס.
"כן המפקד." כולנו צעקנו פה אחד.
" משוחררות, יש לכן בעוד שעתיים אוטובוס." הוא אמר וכולנו התחלנו לרוץ לעבר המקלחות.
"וואי, למה הוא כזה סקסי?ראית את המבט שלו?" שירה שאלה והביטה בי במבט חולמני, כל כך התעצבנתי, רציתי שתשתוק.
"כן." עניתי בחוסר חשק ונכנסתי לחדר ראשונה.
הן נכנסו אחרי וישר התחלנו להכין את התיקים.
אחרי כל ההכנות התקלחנו, התארגנו ויצאנו לכיוון האוטובוסים.
כל הבנות עמדו בחבורות ודיברו. שלושתינו ישבנו על המדרכה ואליאור עמד מולנו, רחוק ודיבר עם מישהו שלא ראיתי לפני כן.
אותו בחור הסיט את מבטו מאליאור ועיניינו נפגשו. היה נדמה שהיה בפריז, הוא לא התנתק ממני. גם מרחוק היה אפשר לקלוט שעיניו שחורות, הן נראו כה אפלות.
הוא המשיך להסתכל ולבחון אותי, מי הוא?
אליאור גם החליט להסתכל עליי.
הוא סימן לי עם ידו שאבוא אליו, מה הוא רוצה עכשיו?
קמתי מהמדרכה והתקדמתי לעברו, בזמן הזה אותו הבחור שדיבר איתו, לקחת מידו של אליאור מפתחות והתקדם לעבר היציאה של הבסיס.
"כן המפקד." אמרתי בשקט והבטתי בעיניי הדבש שלו, אני כל כך אוהבת אותן.
"תביאי את התיק שלך, אני אקפיץ אותך הביתה." הוא אמר בטון רציני.
"לא, זה בסדר." אמרתי ופניו נהפכו לכעוסות.
"לא שאלתי, זאת פקודה." הוא אמר ופלטתי צחוק. הוא המשיך להביט בי ברצינות וללא מילים הלכתי להביא את התיק שלי. נפרדתי מהבנות וצעדתי לעבר אליאור שכבר היה מחוץ ל-ש.ג.
הגעתי לרכב שלו, חברו ישב מקדימה. התיישבתי במושב האחורי, אליאור התניע את הרכב והחל בנסיעה הארוכה.
"תודה המפקד." הודתי לו, חברו הביט בי מהמראה הקדמית. מה פשר המבט הרציני?
נדמה לי שעבר עליו יום קשה.
"העל בסדר טירונית." הוא אמר ונסע במהירות מופרזת.
"תגיד…אתה יוצא היום?" הקול הזה…למה הוא גרם לי לגל של צמרמורות מוזרות?
"כן, לנתב"ג. אתה בא איתי." אליאור הודיע לו, לא שאל.
"אני לא בא איתך." קולו היה עבה וגברי.
מבטי הופנה למראה, הופתעתי לגלות שהוא מביט בי. הוא כל כך יפה…עיניים שחורות, אף קטן עצמות לחיים רחבות, עטורות בזיפים. שפתיו אדמדמות ומלאות.
הוא גורם לי לתחושה…קצת מוזרה בנוכחותו.
"אתה בא איתי נתי." אליאור התעקש על שלו.
נתי השתתק, לא מובן אם זה אומר שהוא הסכים או שפשוט לא היה בו כוחות לוויכוח הזה. מבטו הופנה לעבר החלון. שיערו השחור התנופף מצד לצד מהרוח החזקה.
הנסיעה עברה בשקט הרבה מתח הורגש באוויר.
הוא חנה על יד ביתי ויצא מהרכב.
"ביי נתי." אמרתי, קצת בחשש.
"ביי", קולו היה קר ואדיש.
יצאתי מהרכב ונעמדתי מול אליאור שהביט בי במבט הזה שלו.
"תודה המפקד." אמרתי, הוא חייך בקטנה ואז חזר להיות רציני.
"ביי טירונית." הוא אמר והניח את ידו על פניי, ליטף אותם באיטיות. זה היה כל כך מצמרר, נעים.
"תצפי לשיחה ממני היום." הוא אמר וחייך חיוך מדהים.
שיחה?
הוא קרץ וחסר בחזרה לרכבו ונסע מכאן.
על מה הוא רוצה לדבר איתי?אני שונאת להישאר סקרנית, אין לי סבלנות לדברים כאלה. אני אוהבת לדעת ישר על מה מדובר.
נכנסתי אל ביתי, בטח עידן בבית עכשיו. התרגשתי נורא לקראת בואו.
הנחתי את התיק על הריצפה והתקדמתי לעבר חדרו.
"אגמי?" הסתובבתי לאחור, אבא…

——

היי בנות תודה רבה על התגובות שלכן. אתן ממש ריגשתן אותי!
חשבתי על זה ואתן צודקות זה לא פייר שאפרוש בלי לסיים את הסיפורים קודם.
אני ממש התרגשתי, מעריכה ואוהבת את כולכן!

רון ואושר אני באמת מבינה אתכן ואתן לא חייבות להגיב לי על כל פרק, הפרישה לא קשורה לתגובות ואני חושבת שרק מי שרוצה להגיב אז שתגיב. אני בחיים לא דרשתי תגובות, ההיפך אני מעריכה את על מי שמקדישה מזמנה כדי להגיב לי!
מצידי שלא יהיו תגובות, גם אם יש בנות שרק קוראות זה מספיק לי.
אוהבת ומעריכה את כולכן!!!!!!!!
ומצטערת על הפרק הקצר!