אנג'ל
המשך יבוא...

נסיכים ומלאכים-פרק 11

אנג'ל 18/09/2012 735 צפיות תגובה אחת
המשך יבוא...

בעוד סורין מובל למקדש המכושף למתקן הכליאה,לקראת טקס הפולחן האכזרי(הקורבן חייב להיות במיטבו ובשיא כוחו לקראת מותו,בכדי שהכהן הגדול יקבל את מלוא כוחותיו),רצה קת'רין לביתו שלאביה,במטרה לגייס את כוחותיו למבצע ההצלה הזה.
היא שלחה איגרת דחופה לדמיאן בקשר ללקיחתו של סורין בשבי,שמספרת כי עומדים לרצוח אותו ולהשתמש בדמו.דמיאן,חברו הנאמן נחלץ לעזרתה עם כל צבאו,מוכן להלחם במכשף הרשע.שכן,חיי חברו נתונים בסכנה.
"אבא,"נגשה קת'רין לאביה נסערת.
"מה עיניין בתי?"שאל אותה.
"עליינו לעשות משהו..המכשף הרשע לכד את סורין.הוא עומד להוציאו להורג!" אמרה בדמעות.
"הרגעי,מתוקה שלי..אנחנו נציל אותו.נחשוב על משהו."אמר האב,מביט בעיניי בתו הנסערת.
לא היה לו כל מושג שיש לה מערכת יחסים רומנטית עם סורין.
לפי המבט בעיניה,הבין כי יש לה רגשות כלפיו,למרות שלא הצהירה עליהם במפורש.
הוא לא ידע כי סורין מאוהב בה עד כלות נשמתו ומוכן להקריב הכל למענה.
"אבא,"קראה הבת,"מהר,הם יהרגו אותו אם לא נמהר!"
"את אוהבת אותו?"שאל אותה.
קת'רין שתקה,מוחה את הדמעות מעיניה.
"אני חייבת לדבר עם דמיאן.."מיהרה לגשת לסוסה,"הוא ידע בדיוק מה לעשות."
דמיאן יצא מהארמון שלו לכיוון היער המכושף רכוב על סוסו כשעל ראשו קסדת האביר שלו.עליו להגיע אל הטירה במהירות.כשהוא חושב על אהובתו.לבו הלם בחוזקה בחזהו.הוא היה מוכן לקרב,אפילו אם יצטרך להפצע או להיהרג.הוא יציל את חברו.
כשבנתיים,בטירה במכושפת…
סורין ישב בתוך תא עם סורגים,כשזוג ידיו וזוג רגליו קשורות לשלשלאות ברזל.
כשקילוחי דם יורדים מרכתו.הוא נפצע בעת שנאבק בהם וניסה לברוח מידיהם.
הייתה לו תחושת בטן שסופו קרב.
המכשף השחיז את הפיגיון,שהבריק ונצץ.
ולאחר מכן נכנס לתאו של סורין בכדי לבדוק את מצבו הבריאותי.
"מה אתה עושה?"שאל סורין.
"עליך להיות כשיר ובריא לפני הטקס."אמר המכשף,מניח אוזנו על החזה של סורין,"אני רוצה להקשיב לפעימות ליבך".
הוא הקשיב לפעימות הלב שלו.
"יש לך לב חזק ובריא,ושאר הגוף מתפקד כראוי.אתה בריא וחזק כשור.אם לא יתכן עיקוב,הטקס יערך בעוד 3 ימים.יש לך שלושה ימים להפרד מהעולם."אמר המכשף.סורין ידע כי אם לא יראה את קת'רין הוא ישתגע ויחלה מגעגועים.עורג למגעה.
לבו דימם בקירבו כשראה את הדמעות בעיניה.זה כל כך כאב לו.
כשלאחר מיכן הוא שכב במיטה בתאו,חושב עליה.נזכר בכל רגע,שבילה במחיצתה.על מגע גופה,האור שבעיניה,הריח של העור והשיער שלה,החיוך שלה.
"אני אוהב אותך,קת'רין.."לחש באפלת הלילה,ונרדם.כשכל שביקש הוא לראות אותה,בפעם האחרונה.


תגובות (1)

כל כך עצוב! :(
לא ייתכן שסורין ימות ככה!! תמשיכי מהר!!

18/09/2012 21:56
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך