הזו.

היא הייתה הזו.
הזו שתקפוץ לאש בשביל להציל אותך.
הזו שתוותר על הכל, רק בשבילך, למענך.
הזו שתהיה כאן לצידך בכל שנייה שרק תצטרך אותה. ודוגרי, גם כשלא.
הזו שיש בה כל כך הרבה אהבה אלייך וזה כבר כואב, היא אוהבת אותך יותר מאת עצמה.
הזו שתנשק אותך ותחבק הכי חזק, כשיהיה לך רע.
הזו שתוותר על שעות שינה, רק בשביל לדבר איתך.
הזו שתתייפיף רק בשביל חצי מחמאה שלך, למרות שגם המבט המסופק שלך יספיק לה.
הזו שידעה שתיפגע, אבל עדיין עשתה את זה, כי אתה שווה יותר מכל לילה של בכי.
היא הייתה הזו, ועכשיו היא איננה, כי הרסת והרגת אותה, היא איבדה את האור הקורן ממנה, ולכן היא כבר לא הזו.