מעגל החיים

מרגה גרה בילדותה ברחוב השומר , בבית ערבי ישן.
ההורים שלה היו אנשי עמל , ממוצא טורקי. אבא איסטלטור ואמא עקרת בית .
למרגה , [כשלאף אחד מאיתנו עוד לא היה חבר } היה ארוס. קראו לו מיקו. מרגה היתה כרוכה אחריו. כל היום רק דיברה ופינטזה עליו.
למרגה היו עיניים חומות ערמוניות ושיער ארוך ושופע אדמדם…שהיום אני כבר יודעת שהיא צבעה אותו. היא היתה בריאת בשר, טורפת פסטלים ובורקסים כאילו אין מחר…ונראית כמו איכרה כמו שרואים בסרטים על הדמויות במזרח אירופה ובבלקן. אותה הלימודים לא ממש עניינו. (את מי כן בעצם?), והיא חישבה את הימים והחודשים עד החתונה עם מיקו אהובה.
לימים עברה חתולה שחורה ביניהם והארוסין התבטלו.
מרגה לא הלכה לצבא כמונו.חיפשה מיד , עדיין כשליבה שבור ומפורק לרסיסים, גבר צעיר שיסכים להוביל אותה לחופה.
חודש וחצי אחרי שנעזבה פגשה את מוטי. הוא חיזר אחריה במרץ. התלהב ממנה מאד. והיתה לו מטרה אחת ויחידה, להתחתן איתה. לפני שמישהו אחר יצליח להשיג אותה. אבל מרגה לא אהבה את מוטי. אנשים טובים אמרו לה , את תתרגלי אליו , תתאהבי בו …לאט לאט , תני לזמן …זמן
ובאמת מרגה התחתנה עם מוטי, והיתה אפילו מאושרת. היא לא עבדה, אבל גם הוא לא.
היה כותב מכתבים לכל מיני מקומות עבודה. מספר על עצמו סיפורי בדים. וכן היתה לו חזות מרשימה ותמיד הוא התאים, והתקבל.אבל לא לזמן ארוך. וכך מצא מוטי את עצמו כל פעם נפרד ממקום עבודה אחד ומנסה להתחיל במקום חדש. בינתיים נולדו לזוג שתי בנות.
החיבור בין מרגה הטורקיה למוטי הרומני, הוליד שתי בנות יפיפיות מהסרטים.
לאחת שיער שחור כפחם, ליליה ועיניים כחולות כמו הים.והשניה קורל בלונדינית עם עיני חתול ירוקות.
עמליה שמרה כל השנים קשר עם מרגה.הם אפילו יצאו ביחד.שתי זוגות. מרגה ומוטי , ועמליה ויוסף בעלה.מרגה היתה מתגאה בבעלה ה"כוכב"שכבר התאהבה בו >רק שהוא כבר לא היה כנראה בעניין שלה.
מרגה שמנה אחרי הלידות והזניחה את עצמה . מוטי פרח.יוסף סיפר לעמליה שמוטי בוגד במרגה , והרבה.עמליה שמעה ושתקה.
מה?היא תספר לחברה שלה ?תכאיב לה את הלב?לא מספיק היא עברה בחיים הקצרים שלה ?ואולי בעצם היא יודעת בסתר ליבה .{נשים יודעות אחרונות > אבל יודעות}
כל השנים מוטי לא עבד. מצא עבודה ועזב וחוזר חלילה . בגד בה בכל הזדמנות.
ומרגה מצאה עבודה כפקידה זוטרה במשרד בעיריה.אחרכך הם עברו לקריות . בקריה הבנות הלכו לבית ספר.
יום אחד הגיעה ליליה הגדולה מבית הספר , ומצאה את אבא שלה שוכב במיטה של אמא שלה, עם השכנה גליה . היא רצה בוכה.
כשאמה חזרה מהעבודה , היא סיפרה לה הכל בפשטות.
מרגה כבר לא רצתה לשמוע יותר ממנו.
מה שרצתה היה להתגרש ממנו ומיד. הוא אמר בסדר גמור. רק שנתחלק חצי חצי בדירה.
מרגה בשום אופן לא הסכימה. עמליה גם אמרה לה לא להסכים לזה ,"איפה תגורי "?
אז הוא ויתר, אבל היא ויתרה לו על המזונות.
מוטי הלך לגור עם השכנה גליה והבנות שלה , שהן בערך בגילן של בנותיו הביולוגיות. הוא לא נתן כסף לבנותיו וגם לא פגש אותן.
כל השנים הן גדלו עם אמא, מהיד אל הפה. הן עזבו את הקיריה, חזרו לעיר. ירדו בלימודים , לא היה אוכל , עצוב וקשה היה בבית.
ליליה הגדולה , כבר התחילה לצאת עם חברות, ולהתישב על הברזלים בכיכר לואיס.יום אחד ניגש אליה בחור מבוגר יותר , יפה תואר, הוא החמיא לה על יופיה הרב . הזמין אותה לסרט , אחר כך למסעדה. ליליה אכלה ושבעה . בימים הבאים המשיך לבלות איתה, לקנות לה בגדים ותכשיטים, אחרי זמן קצר הכיר לה את הסם.
ליליה לקחה ואזה מצא חן בעיניה. אחר כך התרגלה ואז כבר לא קיבלה כלום בחינם .
ג"ורג שהיה כבר בן עשרים ושלוש , גר לידם, והיה ממוצא נוצרי. הוא שכב איתה וכשרצתה עוד מנה , הוא הזמין את החברים שלו, והפך אותה לזונה מסוממת. היא כבר לא למדה וגם לא עבדה, כשהגיע צו הגיוס, התעלמה,אחר כך הצהירה שהיא דתיה .ואז היא נכנסה להריון. עם קריזות מהסם.הציעו לה לעשות הפלה.אבל היא רצתה את הילד. ג"ורג" האבא התחתן איתה אחרי הלידה .הילד יפה , שובב ואלים , כמו האבא, שובר והורס.
סבתא שלו מרגה מגדלת אותו.
בזמן שהם בקושי מצליחים לגמור את החודש, עמליה שולחת להם אוכל, מעמותה שדואגת לעניים. כל יום חמישי , מוצב ארגז ליד הדלת עם בשר, עופות וירקות.
הילד לא אוכל חלקי עוף והסבתא מבקשת שישלחו נקניקיות..ואני מתפלאה על החוצפה!
אחר כך גם קורל הקטנה מצטרפת למעגל הסמים וגם היא עוזבת את הבית.
יום אחד מקבלת עמליה ביקור פתע.מרגה באה במונית ספיישל אליה.
היא לא יכולה יותר .היא באה להתנחל אצלה. עמליה מקבלת אותה יפה . היא ויוסף כבר התגרשו,עכשיו היא פנויה. ומרגה באה עם הנכד, ששובר לה כמה בובות ראווה ומפרק כמה כלי פורצלן לנוי. עמליה לוקחת אותו, שמרגה תוכל לנוח. והולכת לקנות לו כמה דברים . היא קונה בשכונה, בחנות של טוביה , קצת לבנים , טרנינג ונעלי התעמלות. הילד מאושר . לקראת הסוף היא מציידת את הסבתא בחמשת אלפים שח והם יוצאים בחזרה לביתם מרוצים .
יומיים אחר כך מספרת לה הסבתא מרגה , שהחתן , האבא של הילד הנחמד",גנב לה את חמשת האלפים שח.
"למה לא החבאת אותם?" שאלה עמליה .
"איפה יש לי להחביא ,הוא הופך הכל ומוצא"
אז עמליה נאנחת ואומרת " זה הגורל"