מטוס נייר פרק 11

התעוררתי בבוקר, מכוסה בשמיכה על הספה. קמתי והתמתחתי, משפשף את עיניי. לבשתי נעליי בית ועליתי למעלה לחדרי, פתוח את הדלת בשקט, ורואה את אליס ישנה ומכורבלת בשמיכה. חייכתי חיוך קטן ויצאתי, סוגר את הדלת. הלכתי לחדר אמבטיה, ונכנסתי לאמבטיה מהירה. אחרי זה יצאתי, מצחצח מהר שיניים, מתלבש ויוצא בעוד שפשפתי את שערי הרטוב. ראיתי שהדלת שלי עדיין סגורה, מה שאומר שאליס עוד ישנה. הייתי די רעב, אז חיפשתי קופסא שיש שם מיקס לפאנקייקים. שמתי כמה כוסות בקערה, והוספתי מים, שמן וביצים ועירבבתי. חיממתי מחבט, ושמתי שמן. אחרי שהמחבט היה חמה שמתי את הבלילה וחיכיתי. הפכתי. שמתי על צלחת ועשיתי את אותו דבר. אחרי שסיימתי חצי מהבלילה שמעתי צעדים איטיים. הסתובבתי וראיתי את אליס מתקדמת באיטיות, עם שיער פרוע משינה, והיא עדיין בג´קט שלי, גוררת את רגליה על רצפת העץ. "בוקר טוב" אמרתי לה שם עוד פאנקייק מוכן על הצלחת ומכין חדש. "בוקר טוב" היא אמרה בשקט ובצרידות, מתיישבת על הכיסא, באיטיות, מבטה מושפל קצת. כשסיימתי להכין את הפאנקייקים, לקחתי את הצלחת ושמתי באמצע האי שהיה לי, פונה חזרה לשיש, לחמם קום-קום ומוציא צלחות. הקום-קום התחמם והכנתי תה לשנינו, והגשתי לה צלחת וכוס תה. הולך לארונות ומוציא שוקולד וסירופ מייפל, ומניח על האי ליד הפאנקייקים. ראיתי שהיא לא זזה במיוחד, אז הנחתי לה את הפנקייקים. "אל תפחדי, זה לא רעיל, מבטיח לךל" אמרתי לה בציניות והיא פלטה גיחוך, והחלה לאכול, והגשתי לה את סירופ המייפל קרוב יותר, והיא עם חיוך מצומצם מרחה מייפל על הפנקייק, אכלה ושתתה מהתה. "איך את?" שאלתי אותה בשקט בעוד הסתכלתי עליה. "אני בסדר, אני מניחה" היא ענתה בשקט. "יופי" אמרתי בחיוך וראיתי שהיא גם הוציאה חיוך, והגדלתי את שלי. אכלנו מהפנקייקים בשקט, חושבים מחשבות. אני הייתי כבר שבע וסיימתי יותר מחצי, בעוד אליס אכלה לאט ומעט. לקחתי את הצלחות וניקיתי אותם, ואז ראיתי שהיא סיימה ולקחתי את בצלחת והכוס שלה, שוטף אותם. ראיתי שהיא עדיין יושבת במקומה. "יש משהו שיוכל לעודד אותך?" שאלתי אותה בייאוש קל, ונשענתי על ידי. היא משכה בכתפייה. "לא יודעת. פשוט כשהתעוררתי, הרגשתי רע שנפלתי עלייך ככה. כאילו אתה מישהו שבאמת צריך לעבור את הצרות האלו לטפל בי. ולא הרגשתי טוב עם עצמי" היא אמרה בשקט בעוד מבטה מושפל קלות. יש לי רעיון. חייכתי בשעשוע ורכנתי אליה ונשקתי ללחייה נשיקה קטנה. נעמדתי ישר וחייכתי בשעשוע, רואה אותה מסמיקה מאוד. "ל..למה.. למה עשית את זה?" היא שאלה במבוכה מהירה וכיסתה את פניה במהירות. "עכשיו את לא חייבת לי" אמרתי בציניות והיא קמה ודחפה אותי דחיפה קטנה. היא שילבה את ידיה בעצבנות בעוד מבטה היה מוסמק, והיא התנהגה כאילו היא לא אדמדמה. "אגב, איך ידעת את הטלפון שלי אתמול?" שאלתי אותה ונשענתי על הכיסא. "רשמת את המספר שלך על היד שלי. למרות שניסיתי למחוק" היא אמרה והראת את הזרועה של מרוחה אבל אפשר לראות מספרים. "אבל מזל שזה לא נמחק" היא אמרה בחיוך קטן. אז הייתה דפיקה בדלת ואני התקדמתי אליה. פתחתי את הדלת וראיתי את החבר של אליס. לשעבר ליתר דיוק. "מה אתה רוצה?" שאלתי ונשענתי על המשקוף. "אני יודע שהיא אצלך" הוא אמר בקול צרוד בעוד עיניו אדומות. "מי אצלי?" שאלתי בתימהון. "אל תנסה להתחכם, אתה יודע מי" הוא אמר בארסיות. "היא ישנה" אמרתי לו ועמדתי לסגור את הדלת אך עצר אותי. "אני ראיתי דרך החלון שהיא מסתובבת כאן" הוא אמר עדיין בארסיות. "היא נמצאת בבית שלי. אתה לא יכול להכנס הנה. והיא לא חייבת לצאת במיוחד אם היא לא רוצה" אמרתי לו בנוקשות. הוא זרק מעיל עור על הרצפה ככלום, ושמעתי רחש מתכות בפנים. והוא התקדם למכונית שחורה שחנתה מול ביתי, ונסע משם. התכופפתי ולקחתי את המעיל, רואה מפתחות וטלפון. כשהסתובבתי אחרי שסגרתי את הדלת ראיתי את אליס קצת חיוורת. "את בסדר?" שאלתי אותה בדאגה, מתקדם אליה. "כן, כן, אני בסדר" היא מלמלה. לקחתי את ידיה והנחתי את המעיל והמפתח וטלפון על ידיה. "אני מניח שאת רוצה לנוח בלי שאציק לך" אמרתי לה בציניות קצת וחייכתי. היא אחזה במעיל ולקחה על אצבעה את המפתח. "אתה אף פעם לא הצקת לי" היא אמרה בשקט זזה קצת במקומה באי נוחות. גיחכתי למראה המובך שלה. היא עדיין הייתה סמוקה, והג´קט שלי עבר את הישבן, והשרוולים עברו את כפות ידיה. "בואי, אני אדאג שלא יקרה לך משהו" אמרתי לה והנחתי את ידי על כתפה והיא עדיין לא זזה. "מה העיניין?" שאלתי אותה בבלבול. "אין לי ממש נעליים, או משהו לחסות את הרגליים" היא אמרה די בשקט בעוד מבטה מוסמק ומושפל. "אהה, הבנתי" אמרתי בציניות. היא ככל הנראה מבקשת שארים אותה, אבל שונאת את זה. התכופפתי קצת והנחתי את ידי מתחת לברכיה, ומתחת לכתפייה והרמתי אותה, בעוד היא הסתירה את פניה הסמוקות במעיל עור שלה. צחקתי מהמראה שלה, ויצאתי מהבית לקור, בעוד היא התכרבלה על ידי וניסתה לתפוס כמה שיותר חום, והתקדמתי במהירות לעבר ביתה. לבסוף נכנסתי לביתה, שהיה קר עוד יותר, כאילו נטשו אותו עם כל החלונות פתוחות. אליס התקפלה והתכרבלה עוד, מנסה להתחמם בעוד היא רעדה, והעלתי אותה מהר לחדרה. כשנכנסתי, הושבתי אותה וכיסיתי אותה בשמיכה, והיא הרימה את ברכיה והתחממה מהשמיכה, בעוד אני עברתי בכל ביתה וסגרתי חלונות, מדליק חימום. חזרתי אליה וראיתי שהיא עדיין מכורבלת בשמיכה. "חייה?" שאלתי אותה בגיחוך כשנכנסתי לחדר. היא הנהנה ויצאה קצת משמיכת בגלל החום. "אני אתן לך לנוח, אבדר איתך מאוחר יותר" אמרתי לה בגיחוך. "תודה. נדבר" היא אמרה לי בחיוך ונשכבה.