מטוס נייר פרק 3
ירדתי למטה, כמו כל יום שבת, היה אוכל מוכן שהתקרר כי נשארתי ער עד שעה מאוחרת. התיישבתי והתחלתי לאכול. "מייקל, אני רוצה שתביא את העוגה הזו לשכנים החדשים" אימא שלי ביקשה, או אמרה. "למה?" שאלתי אחרי שבלעתי את האוכל שלי. "קבלת פנים נחמדה" היא אמרה בחיוך. "אוקיי" אמרתי והמשכתי אכול. אחרי שסיימתי לאכול עליתי למעלה ורק החלפתי לחולצה טובה ולא ישנה. ירדתי עם טרנינג ולבשתי כפכפים, ויצאתי, בעוד אימא שלי מקטר שאני נראה כמו חסר בית היפי. דפקתי על הדלת של הבית של אליס. אף אחד לא פתח. צלצלתי והפעם בדרך ושמעתי צעקה, וצעדים אטיים יורדים. הדלת נפתחה, ואליס עמדה בפתח. כשקרניי השמש הגיעו לעיניה היא חסמה את פניה. "מה אתה רוצה הומלס היפי?" היא שאלה בעייפות. "ההיפי תורם לך עוגה, כדי שתראי יותר ערנית בבוקר, ועם קצת יותר בגדים" אמרתי בציניות כשראיתי שהיא עם שורט שינה מאוד קצר, וגופיה דקה, מה שהגדיל את גודל החזה שלה שכבר היה נפוח. "בעיה שלך. אני לא אמורה להראות כמו דוגמנית בבוקר" היא אמרה וסירקה את שערה לאחור בעוד היא חשפה את עיניה ושקיות עיניה שהיו מרוחות באיפור כהה, דבר שגרם לה להראות כאילו שהיא בכתה או משהו בסגנון. "את גם לא אמורה להראות כמו חשפנית שבכתה על חייה הממורמרים" אמרתי לה בציניות והיא שלחה לי מבט מעוצבן. "למה אתה פה?" היא שאלה נשענת על המשקוף. "היפי בא לתרום עוגה" דיברתי על עצמי בגוף שלישי והגשתי לה את העוגה. "כנס" היא אמרה לבסוף פונה לעבר המדרגות. "את לא אמורה להכניס היפי לבית כשאת לבושה ככה" ציינתי לה. "אתה לא אמור להסתובב כאילו את בחוף הים ברחובות סתווים" היא אמרה בקומה השנייה. נכנסתי והנחתי את העוגה על השולחן. היא לבסוף ירדה כשהיה עליה ג´קט, שרק כיסה לה גב, בטן וקצת מהחזה. "זה באמת נראה כאילו את לובשת תחתונים" אמרתי לה בציניות נשען על מרפקי. "זה באמת נראה כאילו יש לך סנאי מת על הראש" היא אמרה ופרעה את שערי. "סנאי מת שטבלו בשמן" היא אמרה ושפשפה את ידה בג´קט שלה. "אני יכול גם להעביר את היד שלי במקום שציינתי?" שאלתי בתמימות ועיניים נוצצות והיא הרביצה לי בזרוע, ואני צחקתי. היא הוציאה סכין וחתכה את העוגה, ואז קמה לקומקום. "תה או קפה?" היא שאלה אותי. "יש משהו לילדים?" שאלתי אותה בקול ילדותי. היא פתחה ארון, ומצאה שם שוקו. אך שמו את זה גבוה מידי והיא כולה הייתה מתוחה להגיע לזה. קמתי צוחק והגשתי את ידי בקלות והורדתי את הקופסה. "גמדה" אמרתי בציניות והיא כיווצה עם ציפורניה את מותני, ומהר קפצתי, לצד, מופתע אך לא צוחק. היא צחקה ממבטי המופתע והכינה לעצמה תה, והוציאה מונסטר מהמקרר, ולי הכינה את השוקו. "קח ילד" היא אמרה מגישה לי כוס. "אני ילד היפי" אמרתי בהתנשאות מתיישב על הכיסא, והיא חתכה לשנינו עוגה בעוד היא שתתה מונסטר ותה. "אני מבין עוגה ותה, אבל עוגה ומונסטר?" הסתכלתי עליה במבט מוזר. "אומר זה שרצה לשתות שוקו בגיל 18" היא אמרה בזלזול ועשיתי מבט נעלב. אז ראיתי מישהו יורד במדרגות לאט רק עם טרנינג. מישהו עם שיער שטני, מאוד פרוע, וג´ינס ישן. אז ראיתי שהוא מסתכל עלי. "מי זה?" שאל הבחור את אליס. אני מניח שזה חבר שלה. הוא נראה די עצבני. "זה השכן שלי, זה ששם את ה´לילה טוב´ בחלון" אמרה לו אליס. "אמרת לו?" הוא שאל מתקדם עדיין עצבני אלי. "אה, הוא לא אוהב שאתה שמת את השלט." היא אמרה כדרך אגב ושתתה מהתה, והוא שתה מהמונסטר. "אני מניח שזה הזמן שלי ללכת לבית שלי?" שאלתי אותם קם, מבין כבר את הרמז מהחבר שלה. "כן" "לא" הם אמרו באותו זמן. "לא, הוא בא רק לכמה דקות והוא הביא עוגה" אמרה אליס לחבר שלה. "אבל אני לא רוצה שהוא יראה אותך ככה" הוא אמר בטון משכנע. "גם מישהו זר היה רואה אותי בלי הז´קט" היא אמרה בגלגול עיניים. "תשאר, זה בסדר" היא פנתה אלי. "תיראי, זה בסדר אם אני יל-" התחלתי לומר בפשטות אך היא קטעה אותי. "שב!" היא אמרה ישר ואני התיישבתי, והיא משכה את החבר שלה לפינה ודיברה איתו. הוא העלה אותה למעלה. בזמן הזה סיימתי לשתות ולאכול. שטפתי אחרי את הכלים. לקחתי נייר ורשמתי עליו. ´נדבר´ עם סמיילי ישן ושמן. קיפלתי למטוס והנחתי אותו. התקדמתי לדלת ולבשתי כפכפים ויצאתי מימנה, הולך לביתי. כשנכנסתי ראיתי את הורי תקועים בניירת, ואני הלכתי לחדרי, לסדר אחרי מה שעשינו אתמול. פתחתי חלון ואוויר נקי וריח נעים מעצים נכנס והתחלתי לנקות פחיות, כוסות פלסטיק, סכ"ום מפלסטיק, ועוד דברים שקנינו ממכולות. אז ירדתי ושטפתי כלים, ייבשתי את ידי וראיתי מטוס נייר בחדרי. חייכתי בשעשוע והתכופפתי ופתחתי אותו. ´מה אמרתי לך לעשות?´ היה רשום עם סמיילי מאיים. ´אני יושב´ אמרתי והתיישבתי על אדן החלון גם ושלחתי לה את המטוס. אז ראיתי אותה מתקדמת עם אוזניות, ואותם בגדים. היא התיישבה על אדן החלון, רשמה משהו, ושלחה לי את המטוס. ´למה הלכת?" היא רשמה. ´לא רציתי להפריע לכם. וגם ראיתי שעצבנתי את החבר שלך´ רשמתי לה ושלחתי את המטוס. היא קראה וראיתי שהיא מגלגלת עיניים והחלה לרשום לי, ואז שלחה לי מטוס. ´הוא מתעצבן על כל בחור, זה בגלל שלבשתי שורט כזה קצר וגופייה כזו´ היא רשמה לי. ´מן הסתם. גם אם ידידה שלי הייתה עושה את זה הייתי כועס עליה. ועוד השכנים שיש לה בבניין…´ רשמתי לה, קיפלתי ושלחתי. היא קראה ורשמה משהו ושלחה לי. ´טוב, אתה השכן שלי, מה העניין?´ היא רשמה והייתה לה עובדה. ´יש לך עובדה, אבל בכל מקרה, את לא אמורה להיחשף ככה כשיש לך חבר´ רשמתי לה ושלחתי לה את המטוס. היא נראתה מיואשת ורשמה לי כמה מילים, מקשקשת ורושמת שוב, ואז שלחה לי. ´בכל מקרה רבנו.. זה לא כזה משנה. הוא עכשיו ממהר, וזה מעצבן כבר, אז כדי שיבין מה אני מרגישה אז בכוונה הייתי ככה´ היא רשמה לי עם סמיילי שמן ומיואש. ´חלאה, את מנצלת אותי?!´ רשמתי לה עם סמיילי עצוב ומעוצבן ושלחתי לה את המטוס, אני מניח שהנושא לא טוב לה. ראיתי שהיא צחקה ואז שלחה לי מטוס. ´אז למה אני צריכה אותך עוד?´ היא רשמה עם נצנצים וצחקתי בקול רם ושמעתי שגם היא.
תגובות (2)
החבר שלה מעצבן אותי
ותמשיכ/י
אני בחורה.
טוב, חברה שלו עומד מול איזה בחור שהיא גם לא מכירה הרבה זמן, עם שורט שנחשב כתחתונים, וגופייה. וזהו. וג'קט מאוחר יותר. כל אחד היה מתעצבן.
אני מצדיקה אסהול D;