מטוס נייר פרק 5

התעוררתי בבוקר משעון מעורר, מסתכל על לוח השנה, 31 לאוקטובר. הלווין. קמתי מחויך מהמיטה והלכתי לקחת בגדים, פונה לחדר אמבטיה. המשכתי להתכתב עם אליס, יש לשנינו מטוסים שנשארו מלאים בחדרים, בעוד שנינו תולים אותם. עבר כמעט חודש מאז שהתיידדנו. אלכס, מתיו ואליוט עדיין אומרים שיש משהו בינינו, למרות שיש לה חבר. לבסוף יצאי עם ז´קט, עם סוכרייה בפה הולך ברחוב. לפתע הרגשתי שמישהו מוריד כובע גרב על פניי, מלא עלים שנשרו, ועוד כמה עלים הוכנסו לגבי בעוד התפתלתי במקומי, שומע צחוק מתגלגל. לבסוף הורדתי את הכובע וניערתי את ראשי, בעוד הורדתי את הז´קט וכמעט את החולצה, מוציא את העלים שגירדו ושפשפו את גבי וגרמו לאי נעימות בעוד שמעתי צחוק מתגלגל. הסתובבתי וראיתי את אליס כבר כפופה לאדמה מרוב צחוק, נראה שהיא עומדת להיחנק. לקחתי את הכובע ודחפתי לתוכו את כל העלים, ושמתי עליה את הכובע, בעוד היא היא הפסיקה קצת לצחוק והורידה אותו מימנה. "ומה זה עזר לך בחיים?" שאלתי אותה מעוצבן קלות, לובש חזרה את הז´קט שלי. "זה שעשע אותי, ונתן לי לראות איך אתה תראה עם חרקים בחולצה" היא אמרה צוחקת מנקה את הכובע שלה, ואחרי שווידאה שאין בו עלים היא חבשה אותו. "חלאה" אמרתי בשילוב ידיים. "אתה גם עושה לי קטעים כאלו, מגיע לך" היא אמרה מגנה על עצמה. "אה, קחי" אמרתי מוציא סוכרייה שחורה מכיסי, כמו זו שאכלתי. "על מה?" היא שאלה והסתכלה עלי. "להלווין" אמרתי באיטיות כדי שתראה שלשוני וקצת משיני שחורות. "אה, חשבתי שהיה לך אבק בפה" היא אמרה בגיחוך והוציאה את הסוכריה מהעטיפה, ושמה בפיה את הסוכרייה. "דובדבן?" היא שאלה והינהנתי. "נחמד" היא אמרה ונשפה לאוויר, מוציאה אד, ומחזירה את הסוכריה. "מה את מתכוונת לעשות להלווין?" שאלתי אותה בעוד הלכנו לרכבת תחתית. "לא יודעת. כנראה סתם אתקע עוד ערב עצבני עם חבר שלי" היא אמרה וגלגלה עיניים בעוד קנינו כרטיסים. "רוצה לעבור אצלנו את החג?" שאלתי בעוד הכנסתי מטבעות למכונה. "מה אתם עושים?" היא שאלה בעוד הוצאנו כרטיסים והלכנו למכונות מעבר. "רואים סרטים. השנה נראה את כל הסרטים של טום ברוטון. חוץ מבאטמן, ראינו מרטון של זה שנה שעברה" אמרתי לה כשרכבת החלה להגיע. "אלו סרטים הוא עשה?" היא שאלה אותי בבלבול קל. "הסיוט לפני חג המולד, כלה מתה, אליס בארץ הפלאות צללים אפלים ועוד" אמרתי לה נזכר בכמה סרטים שחיפשתי. "זה סרטי אימה או משהו כזה?" היא שאלה בבלבול כשהרכבת נעצרה, ועכשיו היה תורי להסתכל עליה בבלבול ובמוזרות. "אף פעם לא ראית הסיוט לפני חג המולד?!" שאלתי אותה מופתע כשנכנסנו לרכבת. היא הנידה לשלילה בעוד אחזה בידית והרכבת החלה לנסוע. "את היום אצלי בבית, מצידי שהחבר העצבני שלך יבוא. את תיראי את הסרטים האלו כל הלילה" אמרתי לה באיום והיא צחקה מאיומי. הגענו לבית הספר, ופגשנו את אליוט אלכס ומתיו, והבאתי להם סוכריות כאלו גם. הם בירכו אותנו בהלווין ואנחנו אותם גם, ופנינו לכיתה.
בסוף היום כולנו הלכנו הביתה, בעוד אני הלכתי לסופר, לקנות כיבוד ושתייה לחג, אולי קישוטים מסויימים לחג. לבסוף שילמתי על הכל, והלכתי לביתי, רואה שיש לי שעה. הלכתי מהר להתקלח, ואז ירדתי לובש ג´ינס פשוט וחולצה שחורה מכופתרת, מתחיל לסדר הכל על שולחן הקפה, ובדקתי שכל הסרטים מורדים וכלום לא חסר. אז הייתה דפיקה בדלת, והתקדמתי אליה ופתחתי אותה. וראיתי את אליס בשמלה שחורה שהגיע מעל ברכיה, והיא ציירה ברישול שפמפונים ולבשה אוזניי חתול. "מה, סתם בזבזתי זמן לחפש את זה?" היא שאלה בייאוש והצביעה על האוזניים בעוד נכנסה לביתי. "לא נורא, תהיה חגיגית" אמרתי לה בעידוד. היא לבסוף הורידה את האוזניים ושמה על ראשי. "תוריד ואתה מת" היא איימה והלכה למטבח, בעוד שמעתי את עקביה נוקשות על רצפת העץ של הבית. "תודה" אמרתי בייאוש וסגרתי את הדלת אחרי שבדקתי שאף אחד מהאחרים לא בדרך. "הם עוד לא הגיעו?" היא שאלה בעוד היא חיבקה את מרפקיה ובחנה את הבית. "את לא רואה אותם" אמרתי בייאוש ולקחתי עוגייה שהייתה על שולחן הקפה. היא גיחכה והמשיכה להסתכל על הבית. "נו, איזה ספר את עכשיו קוראת?" שאלתי אותה בעוד היינו בשקט כמה זמן. "אמ..איב." היא ענתה בחיוך. "עוד ספר שכבר קראת?" שאלתי אותה בגיחוך והיא משכה בכתפייה. אז הטלפון שלי צלצל ועניתי. "מייקל, תקשיב, אנחנו כל כך מצטערים אבל לא נוכל לבוא. אימא שלי לא משחררת אותי ואת אליוט כי לא עשינו מטלות מלפני שבוע, ומתיו הסתבך עם ציונים" אמרה אלכס מהטלפון. "זה בסדר" אמרתי לה באנחה. "ממש מצטערת" היא אמרה וניתקתי את השיחה, וזרקתי את הטלפון לשולחן. "מה קרה?" שאלה אליס. "הם לא יוכלו להגיע, ככל הנראה זה רק שנינו. אלא אם את תלכי לחבר שלך אז אני יהיה לבד" אמרתי בפשטות לוקח עוד עוגייה ואוכל מימנה. "סתם קניתי את כל זה" אמרתי בייאוש. "אני אשאר, חבל אם תשאר לבד" היא אמרה וחייכה חיוך קטן. "רק, תוכל להביא לי שמיכה או משהו, קר אצלך בבית מימה שציפיתי" היא הוסיפה בגיחוך וחיבקה את זרועותיה. "כן, אני אוריד שמיכה" אמרתי ועליתי למעלה לחדרי, הוצאת לי שמיכה נעימה וחמה, וירדתי אליה. היא ישבה כבר על הספה. הבאתי לה את השמיכה והיא הודתה לי, עוטף את כתפייה וזרועותיה בה, ומחכה. "איזה סרט לשם?" שאלתי אותה כשהתקדמתי למחשב, מנתק אותו מהטלוויזיה כדי לחסוך חשמל, וכיביתי את האורות. "זה שצעקת עליו בגללו" אמרה צוחקת. "אה, הסיוט לפני חג המולד" אמרתי והתיישבתי לידה. "נצטרך לשם את המחשב על הברכיים, לא מפריע לך שנשב קרוב?" שאלתי אותה והיא הנידה בראשה, לוקחת שוקולד מסויים. "זה בסדר, בכל מקרה אני כבר חולקת איתך שולחן אז אני אשרוד" היא אמרה בגיחוך והדלקתי את הסרט. הביאו קרדיטים והיא הייתה מופתעת שזה סרט דיסני, והתחילו לספר ואז לשיר, וכל התהליך הרגיל של סרט דיסני. לבסוף נגמר הסרט כשסיימנו קערת פופקורן אחת. "נו, אהבת?" שאלתי אותה קם, כדי לחמם עוד פופקורן. "כן, מאוד. השמות אולי מתארים סרטי אימה אבל זה ממש לא" היא אמרה מופתעת והתכרבלה בשמיכה. גיחכתי וחיממתי פופקורן, ושמתי בקערה, חוזר אליה. "עכשיו, מה את רוצה לראות?" שאלתי אותה מתיישב.
עברנו כך את הללווין, ראינו סרטים גם אחרי חצות, כשיש לנו הרבה עוד לראות. ראיתי שהשעה כבר אחרי 3 בלילה, בעוד אנחנו שותים מונסטר ואוכלים מהחטיפים שקניתי, מחסלים הכל ביחד. אז הגיע מצב שאליס נרדמה עלי. הסתכלתי עליה וראשה נח על כתפי וגופה נשען עלי בעודה מכורבלת בשמיכה. גיחכתי והמשכתי לראות את המשך הסרט. סימנתי אלו סרטים ראינו וכיביתי את המחשב והנחתי אותו על שולחן הקפה. הנחתי את ידי האחת תחת כתפייה, ואת ידי השנייה תחת ברכיה והרמתי אותה. היא הייתה די קלה למה שציפיתי שתהיה. עליתי לחדרי והשכבתי אותה על המיטה. כיסיתי אותה בשמיכה ולקחתי מגבון וניקיתי את מה שקשקשה על עצמה. לקחתי עוד כריות ושמיכה, וירדתי למטה. זרקתי את הכריות על הספה ונשכבתי עליה, מתכסה בשמיכה, ועוצם את עיניי לשינה עמוקה.