ZoeyAngel
קצת עלי, מי שלא יודע.

מלכת הלבבות

ZoeyAngel 15/11/2014 1036 צפיות 10 תגובות
קצת עלי, מי שלא יודע.

תמיד כשחושבים על מלכת הלבבות חושבים על קלפים, או על עליזה בארץ הפלאות, ואף אחד לא יודע שכל אלה מבוססים על מלכת לבבות אחרת, מזמנים אחרים. היא שלטה על כל העולם, ודגלה בשלום, אחדות וכמובן אהבה. היא אהבה את כולם ואהבה מאוד, אהבה כל כך שלא יכלה לשאת את מראהו של הבחור העצוב שנהג לבקר בחצרה. אותו היא אהבה במיוחד, אהבה שונה ומיוחדת שלפניו לא נתנה לאיש. היא נהגה לרדוף אחריו, לרוץ במסדרונות הארמון האינסופיים בניסיון להשיג אותו ולנשק אותו, לאמר לו שהיא אוהבת אותו. זה לא היה סוד שהמלכה אוהבת את כולם, אך היא לבדה ידעה מה שונה בנער ההוא, הנער העצוב.
הוא לעולם ברח, מתעקש להישאר באומללות והעצב שלו, כי הרבה יותר קל לאדם לרחם על עצמו ולהיות עצוב מלקחת אחריות ולקבל עזרה. היא מצידה לא קיבלה את החלטתו, ונשבעה להציל אותו יום אחד, כי כך אמר לה ליבה- ואם מלכת הלבבות לא תקשיב לליבה, מי יקשיב?
הוא מעד ונפל לבור שחור, הדיכאון הקיף אותו והוא נעצר, נואש. ידיו ניסו להיאחז באדמה אך החור גרר אותו לתוכו כמו וואקום. בייאוש קרא למלכה, מגייס כל טיפת תקווה בניסיון קלוש להישאר בחיים. היא רצה לעברו, מושיטה את ידה, ואט אט משכה אותו החוצה.
היה זה הרגע שבו ידו נגעה באהבה טהורה, אהבה ממלכת כל הלבבות. מעולם לא העריך כראוי את המתנה שזכה בה, לא ידע, כי הלב הגדול בעולם היה מוכן להתמסר לו לחלוטין, אילו רק ניתנה לו ההזדמנות.
"ומה אם נתנשק?" שאל אותה, קולו נקי מבושה. מלכת הלבבות נרתעה לאחור. היא ידעה שמשם, אין דרך חזרה. מעולם לא חשבה שתגיע לרגע זה, שתזכה בו, אך כשהרגע הגיע החרטה הכתה בה והיא הבינה שהיא לא מוכנה. היא כיסתה את פיה בידה וברחה ממנו, מסרבת לתת את הדבר שביקש.
כיצד זה ייתכן? שיצור שמלא בכל כך הרבה אהבה יסרב לחלוק אפילו רגע אחד של התמסרות, אהבה אמיתית? היא חלמה על הנשיקה מהרגע שפגשה אותו, אך כשהרגע הגיע לא הייתה מוכנה.
והוא? הוא נעלם. יש שאומרים שהוא מצא אחרת, יש שאומרים שחזר וקפץ אל הבור. אך מלכת הלבבות מעולם לא חזרה לעצמה.- היא הפכה שטוחה, כמו קלף, וכך נשארה עד עצם היום הזה.

הנסיך הגיע,
הוא מושיט את ידו,
כמה היא רוצה
לעמוד לצידו.
אבל אין לה האומץ,
רק רתיעה,
מכל קרבה-
מכל תנועה.
היא לא יכולה
לגייס את הכוח
לגעת באיש,
בלי לרצות לברוח,
יש בה האש,
אהבה קיימת,
אך השריטה עמוקה
היא לא מממשת.
הלב אוהב,
אבל גם מפחד.
היא תקועה בין קירות,
לא יכולה לצאת.
תארו כך מצב
שאדם לא יכול,
להביע רגש
בלי לרצות לחדול,
רתיעה מבני אדם,
אי יכולת לחבק,
לפחות מילים יש לה
לאמר מה חונק.
זו אולי רק פריקה,
או צרה אמיתית,
ואולי אני סתם
נורא ילדותית?


תגובות (10)

וואו, זה ממש טוב.
אהבתי במיוחד את הדימוי בסוף.
למרות שלכאורה זה סיפור בינוני למדי, מבחינת איך שהוא כתוב, הוא נגע בי וגרם לי להרהר.
וזה..זה תמיד טוב.
אהבתי מאוד.

15/11/2014 00:50

זו בעיה אמיתית שלי שרציתי לחלוק. עבר עלי משהו.. ומאז אני לא אותו דבר. עברו כבר חמש שנים, והיית יכול לצפות שאני אשתקם, אבל זה נשאר. יש לי צלקת- אני לא יכולה לגעת באנשים, וזה נורא. בכל פעם שאני מתקרבת למישהו אני נכנסת ללחץ, וזה משתלט לי על החיים. אני מכריחה את עצמי לחבק את ההורים שלי, כי כל שניה של מגע היא סבל עצום כמו כוויה על העור. אני פשוט לא מסתדרת. מישהו יודע איך מטפלים..?

15/11/2014 01:54

    זאת אומרת, אני לא מתבודדת, ויש לי ביטחון עצמי, אני נוגעת באחרים, אבל כדי לעשות את זה אני צריכה להכריח את עצמי.

    15/11/2014 01:56

אוךך זה היה מקסים והתאהבתי ברעיון של מלכת הלבבות.
וזה נשמע כאילו מישהו פגע בך, מאוד, גורם לך להיות במצב תמידי של 'לשמור על עצמיך' ולהיות רחוקה. את בהיגיון שלך מבינה שזה שגוי ולא בסדר, אז את מתאמצת לשמור על קירבה. אבל זה כאילו יש בך קונפליקט, החד עוצר אותך, משהו אומר לך לברוח נורא. את לא ילדותית. אגב, השיר שונה מהסיפור לטעמי.
קשה להתגבר. הרי את רואה ומבינה את המציאות לפי חוויות קודמות שלך. אבל את חייבת לזכור שזה שמשהו קרה לך, זה נשאר בזיכרון שלך ושם זה מפריע. כשאת לא זוכרת ואין מחשבות זה כאילו לא קיים כי כשזה לא במודע זה לא גורם לך להרגיש דברים. כשדברים אחרים במודע שלך, כמו מחשבות חיוביות על קרבה וחברות זה משפיע גם על הרגשות והרצון להתקרב. את צריכה לפתח עצמי חזק שלא ייפול מדחייה, אלה לקבל שככה זה ולא קשור אלייך ולהמשיך להתקדם. אל תפחדי מהרגש, תכילי ותחבקי אותו חזק. לכי ליוטיוב תראי את הסרטונים של NOAH ELKRIF הוא משנה לאנשים את החיים עושה סדר במוח ועוזר להתגבר על טראומות. צריך אנגלית סבירה.

15/11/2014 06:23

    תודה רבה רבה אוליב! תמיד את משקיעה בי ונותנת לי ביקורת חיובית, וזה תמיד אומר לי המון.. בעיקר הפעם, כי הסיפור עלי.
    אין לי בעיה עם רגשות, אני בעצמי כותבת רומנים ומדברת עם אחרים ממש בסדר, אבל כדי להביא את עצמי להחזיק למישהו ביד בפעילות חברתית אני צריכה ממש להילחם בעצמי כי המגע גורם לי להירתע בטירוף. זה מעבר לזיכרון, זה בתת מודע שלי כל הזמן, והדרך היחידה להתגבר היא להשלים עם זה.

    15/11/2014 10:24

זה מהמם אבל שמה אליס לא עליזה.

15/11/2014 09:59

    למען האמת, קוראים לה אליסה, ובתרגום המקורי לעברית זה עליזה. אליס זה התרגום המודרני יותר של הסיפור. (סתם הייתי חייבת להגיד)

    15/11/2014 10:13

    נכון מאוד. ולפני שיצא החידוש של טים ברטון אף אחד לא קרא לה אליס בכלל..

    15/11/2014 10:18

ואווווווו.

15/11/2014 22:37

אהבתי מאוד. מקווה שתמשיכי לכתוב, אני תמיד נהנית לקרוא את מה שאת כותבת

17/11/2014 18:51
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך