סיפורי ערסים לירון ויובל פרק 9

Rihanna 12/06/2014 2480 צפיות 3 תגובות

ירדתי לסלון ושמעתי את אימא שלי מדברת בפלאפון עם מישהו או מישהי ?
" היא אף פעם לא דיברה אליי ככה , אני חושבת שצריך להביא אותה " אימא שלי אמרה
" אני יודעת שזו טעות שלא הבאתי אותה קודם , הייתי צריכה להביא אותה כבר לפני שנים " היא המשיכה
" כן כן . . אני אשאל אותה " היא אמרה וניתקה .
" מה .. ? מה קרה ? " שאלתי מבולבלת .
" לירוני .. זוכרת שפעם היה לך חלום על בנאדם שלובש שחור ומנסה להכות אותך או משו כזה ?" היא שאלה , כן פעם היו לי חלומות מוזרים ממש .
" כבר לא .. כבר אין לי אותם חצי שנה " עניתי לה
" אוקיי " היא אמרה ועלתה לחדר שלה . .משי התקשרה אליי ,
" הלו ? " ענית לה , וואי רק היא חסרה לי עכשיו
" התארגנת ? כי אדיר ייבוא לאסוף אותךך " היא אמרה ושמעתי את יובל ברקע צוחק
" שייבוא עוד שעה " אמרתי וניתקתי . התקשרתי לליאן
" שמעי . . בואי לזולה " היא אמרה לי
" סבבה בדיוק באתי להגיד לך " אמרתי וצחקנו
" יאללה ביי " היא אמרה וניתקתי , נכנסתי מהר להתקלח שמתי קרם גוף בושם דוארדונאט שמתי חולצת סטרפליז שחורה ושורט קרעים וכפכפים שחורות שלה וויאנס שמתי צמידים עשיתי מחליק מהר , אודם אדום מסקרה ויצאתי וראיתי את אדיר וליאן
" נו איך את מרגישה בנוגע ליובל . ?? " אדיר שאל
" אין לי תגובה " עניתי לו והתקדמנו כל הדרך חשבתי על יובל .. הוא הפסיק דבר שהייה יכול להתפתח ממש טוב הייתי כל כך מאוכזבת התאפקתי שלא לבכות , נכנסו לזולה משי וניקול יישבו על יובל ואני הייתי ליד אדיר וליאן הם דיברו ודיברו ודיברו לא כל כך הקשבתי הייתי באייפון עד שראיתי שיובל מתנשק עם ניקול ומשי עם בחור אחד שאני לא מכירה , לא התאפקתי ויצאתי מהר מהזולה , ישבתי בספסל מנסה לעכל את מה שראיתי
" לירון ? את בסדר ? " שמעתי מישהו אומר והרמתי את הראש וראיתי את נתנאל
" כן כן . .. קיבלתי סחרחורת " עניתי לו בשקר
" חוץ מזה מה אתה עושה פה ? " שאלתי אותו
" באתי לבקר את בן דוד שלי , והוא שלח לי הודעה שהוא ברחוב הזה את יודעת איפה הזולה ? " הוא שאל אותי
" כן כן , זה פה " אמרתי והצבעתי על המקום
" חוץ מזה , מיזה הבנדוד שלך ? " שאלתי וקמתי מהספסל
" אדיר " הוא אמר וקפאתי במקום והרמתי גבה
" אדייר ?! אדייר . ?? " שאלתי מבולבלת
" כן אדיר " הוא ענה
" אף פעם לא שמעתי עלייך " עניתי לו ונכנסו לזולה .

נקודת מבט נתנאל –

יישבתי ליידה ליד הפצצה הזאת ואבי התקשר אליי
" שנייה " אמרתי לה וקמתי מהמקום
" הגעת אחי ? " הוא שאל
" כע כע " עניתי לו
" הפצצה מהים פה " עניתי לו בהתרגשות
" מתערב איתך על 100 שקל שאתה לא מצליח להשכיב אותה " אבי אמר
" גם ככה נפרדתי מנוי הקרציה הזאת , יאללה מתערב " עניתי לו וניתקתי
חזרתי לזולה וישבתי לידה שמתי את היידים שלי על היירכים שלה והיא הזיזה את היידים
" אפשר עוד נשיקה ? " שאלתי אותה
" לא ! "היא לחשה בחצי צעקה כזו
" אלללה , מי בא סוף סוף " אדיר אמר לי וקמתי לחבק אותו חיבוק גברים , שתינו וזה .. אבל היא לא ייצאנו החוצה אני אדיר לירון והחברה של אדיר עשינו סיבוב אדיר וחברה שלו הלכו לצד ואני לקחתי את לירון לצד
" מה אתה עושה ? " היא שאלה ונישקתי אותה הצמדתי אותה לקיר והיא ניסתה להתנגד ולזוז אבל לא הצליח לה
" אני לא מעוניינת בחבר כרגע " היא ענתה
" מה נפגעת כל כך מאהבה ? " הייתי שיכור לא ידעתי מה אני אומר בכלל
" סוג של .. " היא ענתה
" אם הייתי הגבר שלך בחיים לא היית צריכה לדאוג מה אני עושה כשאת לא לידי , את מסוג הנשים שמגיע להן טוב " עניתי לה , אפילו עם נוי לא הייתי ככה .
" אתה סתם שיכור , אתה לא מתכוון לזה " היא ענתה
" באמת באמת " אמרתי והחזקתי XL ושתיתי אותו
" טוב די בוא נלך אתה שיכור " היא אמרה , היא כל כך יפה
" את כל כך יפה " עניתי לה וליטפתי לה את הפנים
" די בוא נלך "היא אמרה ונישקתי אותה שוב
" היא אמרה לך די לא !? " שמעתי מישהו אומר הסתובבתי .

נקודת מבט לירון –

יובל הגיע משום מקום וצעק על נתנאל , הם כמעט רבו מכות לקחתי את נתנאל לצד
" תתעלם ממנו , סתם מפגר " אמרתי לו וסידרתי לו את החולצה
" תלך לבית של אדיר טוב ? " עניתי לו והוא נישק אותי והלך .
חשבתי על המשפט שהוא אמר ' אם הייתי הגבר שלך בחיים לא היית צריכה לדאוג על מה אני עושה כשאת לא לידי , את מסוג הנשים שמגיע להן טוב ' עברה בי צמרמורת
" ככה את מוותרת עליי ? " יובל אמר לי
" וויתרתי עלייך ? אני ? אתה זה שוויתר עליי " עניתי לו והרחתי ממנו אלכוהול הוא בעט באבן
" תירגע יובל " עניתי לו
" אל תגידי לי להרגע ! אל תגידי לי להרגע וכן וויתרתי עלינו כי זה לא יצליח בשנייה הראשונה אני אבגוד בך " הוא אמר
" כן , את זה גילתי לבד . " עניתי לו וסידרתי את הצמידים
" יופי דורה החוקרת נהיית לי ? " הוא אמר בעצבנות מה הקשר ?
" מה אתה רוצה ? מה הקשר ? תעשה לי טובה רד ממני " אמרתי לו והתקדמתי לכיוון הבית שלי
" את לא אוהבת אותי ? " הוא אמר בקול עצוב , לפעמים נדמה לי שהוא רוצה שאני אלחם על שתינו והוא לא עושה צעד
" אני אוהבת אותך באותה מידה שאתה אוהב אותי " עניתי והתקדמתי לבית , רצתי ובכיתי ונפלתי כי רצתי עם הכפכפים ישבתי על המדרכה ובכיתי
" שלום לך לירון " איש אחד אמר והוא הייה נראה מפחיד הוא לבש כולו שחור
" את יודעת מי אני ? " הוא שאל וקמתי מנסה לברוח והוא תפס אותי ביידים והצמיד אותי אליו
" בגללך , הולכת להיות מלחמה שמעת ? שמעת ? " הוא אמר והלב שלי דפק ממש מהר
" בבקשה אל תהרוג אותי " אמרתי והדמעות יירדו מהר
" איי איי איי .. סליחה אבל אני צריך להרוג אותך , אבל את יפה חבל שיופי כזה ייעלם לנו מהעולם לא ? " הוא אמר בקול מפחיד ותפס אותי בצוואר
" אני מתחננת .. . " אמרתי לו בקול מפוחד
" לא מבין למה הם רוצים אותך .. למה דווקא אותך ? " הוא אמר ושם לי נייר על הפה התחלתי לצעוק אבל הוא סתם לי את הפה התעלפתי .

נקודת מבט ברוך –

יצחק הביא את הבחורה הזאת
" מה עשית ? יא מפגר מה עשית ? " צעקתי עליו
" אמרת לי להביא את הבחורה לא ? הנה הבאתי " הוא אמר ונתתי לו סטירה הוא שם אותה על הספה
" תחזיר אותה מיד , עכשיו היא צריכה לעבור את הטיפולים של . . . "


תגובות (3)

תמשיכי

12/06/2014 15:23

תמשיכיי

12/06/2014 16:13

תמשיכיייי

13/06/2014 19:04
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך