פרק 1

נקו' מ. יוליה
אני מסתכלת על כל היופי המדהים הזה , מדהים היה בשבילי לגלות את הנופים הקסומים ביותר.
ורונה הייתה יפהפייה וכל –כך מתגשמת בשבילי באותן דקות המבורכות הקצרות הללו.
אני מודה לאלוהים שהביאני אל העיר שבה סבתי נינה המנוחה גדלה והתחנכה שם.
אני הולכת ברחובות ורונה ומתאפקת שלא לפרוץ בבכי כי כשראיתי לראשונה את הבניין איפה שסבתא שלי התחתנה, התמוגגתי מרוב אושר והתרגשות.
התרגשות כי מעולם לא ידעתי ותיארתי לעצמי שוורונה מקסימה כל כך, אחזתי במצלמה שלי וצילמתי כל מה שראיתי והתרגשתי ממנו.
ראיתי מבעד לחלון הראווה את עגילי האהבה שהיו שייכים בעבר לסבתא שלי. הבטתי בהן בהתרגשות.
הודיתי בליבי על הזכות שנפלה בחלקי לענוד את עגילי האהבה כפי שסבתא קראה לעגילים האלה, הם הוו בשבילה הרבה כשהייתה צעירה ויצאה עם רנסו למרות היותה נשואה.
אגיד שרנסו היה אהובה , על אף פי שלא הכרתי אותו . כאשר הגעתי לקיר עם הפתקים . התקרבתי אל הקיר והוצאתי מן התיק את הטוש האדום כצבע האהבה , כתבתי באותיות גדולות וברורות את השם של סבתא שלי ומתחתיו את שמו של אהוב ליבה , רנסו.
" סלח לי , סבא נטליו." אמרתי ודמעה אחת נשרה מעיניי והתרגשתי מאוד כאשר כתבתי את שני השמות , גם של סבתא נינה וגם של רנסו , האהוב שלה.
בייחוד שסבי לא אהב במיוחד את רנסו, אם הוא ידע שכתבתי משהו עליו או שגיליתי משהו חדש לגבי אהוב ליבה של סבתא נינה.
אני אבודה לגמרי.
*
נקו' מ. רוסה
הלכתי לארגן את הבגדים איפה שהעלמה חולייטה ולאונרדו אחיה ישנו. שמעתי מאחורי קול מוכר. אם לא אעמוד במשימה שהטילה עליי הגברת קפורלה , אני בטח אתפטר על ידה.
" כן , גברתי?" ניסיתי לשוות לקולי טון שלו ונעים , אך לא יכולתי מכיוון שפחדתי מוות מהגברת קפורלה.
" ארגנת כבר את הבגדים של לאונרדו? עוד פחות מחצי שעה . הוא כבר יהיה כאן." קראה בטון סמכותי.
פניי החווירו והאדימו כאילו הרגע ראיתי רוח רפאים.
" האמת גברת קפורלה , רציתי להגיד שלא נעים לי מהעלמה יוליה, זאת אומרת הגברת יוליה קפורלה , יצרה קשר איתי לפני כמה דקות ספורות." ניסיתי לומר בביטחון אבל הקול שלי רעד במקצת.
" מי?" גברת קפורלה שאלה אותי בקול מתנשא.
" העלמה חולייטה." אמרתי בלי לשים לב למבט שחלף על פניה.
" לעובדת פשוטה כמוך ובטח לה אין שום זכות להביע דעה במה שקורה בבית הזה , אני מקווה שיוליה תבין מה המשמעות של להיות בת למשפחת קפורלה." הטיחה בפניי בהתנשאות.
" בטח , גברתי ." אמרתי והמשכתי לעבוד במלוא המרץ.