פרק 8
נקו' מ. קרולינה
כשנפגשתי עם יוליה פעם ראשונה אחרי שהיא טסה לוורונה כדי להכיר מקרוב יותר את השורשים של סבתא שלה , נינה.
יוליה הביאה לחדרה את מחשב הנייד שלה וביחד ראיתי איתה את התמונות שהיא צילמה בורונה.
היא הראתה לי תמונה אחת של המזרקה שבה היא השליכה את המטבע לתוכה.
" אם הייתי איתך ליד אותה המזרקה , הייתי מבקשת שהמשאלה שלי תהיה שלא ניפרד לעולם." אמרתי לה וניסיתי להיות הכי חיובית כמה שאני יכולה.
אבל האמת שניסיתי להיות שמחה בשבילה . שרק שהיא לא תשים לב שאני עצובה בדיוק כמוה. שבאמת היה לי עצוב שאני ויוליה נלמד בנפרד כל אחת בבתי ספר שונים.
יוליה הייתה החברה הכי טובה שיכולתי לבקש. הדבר היחיד שרציתי היה להפתיע אותה ולעשות את זה בלי שהיא תדע.
הייתי רוצה לראות לרגע קט את החיוך עולה על פניה. כי כל כך היה לי חשוב לעשות אותה למאושרת.
כי כל דבר שעשיתי או קרה לי ישר שיתפתי בזה את החברה הכי טובה שלי, יוליה.
מישהו מכם מוכן לומר לי את הדרך לעשות את הדבר הנכון?
נקו' מ. מלנה
שיהיה ברור לכם שאני לא נישקתי אף אחד, ואפילו זה לא היה במועדון אלגנס. אף פעם לא ידעתי אהבה מהי. איך לעזאזל נתתי לבחור הזה לבלבל אותי בשנייה?
איך זה שאני נופלת שבויה ואינני מצליחה לצאת מזה?
זה לא שהוא מצא חן בעיניי פתאום , והצעד הזה של לבוא לנשק אותו לא בא ממני אלא ממנו.
טוב , זה לא היה בגלל שהדנטה הזה או מה שמו מצא חן בעיניי , ניצלתי את זה בשביל שאוכל לשחק קצת.
אני יודעת שזה לא יפה , אבל אני חייבת לשחק. זה מאוד מהנה המשחק והוא מהווה עבורי משמעות עמוקה.
טוב , בוא נניח את הקליפים על השולחן ונודה על האמת שמאז שקטלינה , אחותי למחצה נכנסה לתמונה חיי הפכו לאסון.
אבי ואימי התגרשו ואבא של קטלינה התחתן עם אימי ומאז החיים שלי הפכו להיות גיניהום של ממש.
לא הבנתי איך מכניסים לחיי ילדה יתומה שלפניי שנייה הייתה מעורבת בתאונת דרכים קשה שבסופה האם לא הצליחה לצאת ממנה.
אני שואלת את עצמי : למה אלוהים עזב אותי כשהכניס את קטלינה הקטנה לתוך חיי.
נקו' מ. פולו ( רודולפו)
אני מגיע לארגנטינה בפעם הראשונה כדי להיפגש עם זו שאני עתיד להינשא לה.
האמת שאני מתרגש , אף פעם לא התרגשתי ככה.
טוב , אני עתיד להיפגש עם יוליה קפורלה.
הפגישה שכל כך חיכיתי לה מתממשת ומתגשמת.
שום דבר לא היה דומה למה שהרגשתי בעבר.
כי מה שעכשיו אני מרגיש כאילו אני נמצא בתוך חלום וכאילו הבועה מתפוגגת ונעלמת בבת אחת.
רק אני נשאר עומד ומתבונן , ואין חלום אלא מציאות.
כך אני הולך לפגישתי הראשונה עם יוליה קפורלה.
אני דופק בדלת , וויטוריו פותח בפניי את הדלת. אני זוכה לקבלת פנים חמה. מעולם לא חשבתי שאני אתקבל לאחוזה בזרועות פתוחות .
" שלום , שמי פולו." הצגתי את עצמי בפניהם , הם חייכו אליי ואני חייכתי בחזרה.
איזבל פלסה את דרכה לעברי ונתנה לי את ברכת הדרך שהייתי זקוק לה.
" ברוך הבא , פולו." היא אמרה באדיבות ונתנה לי נשיקה על הלחי.
האמת , ויטוריו קצת כעס עליה בגלל שהיא עשתה את זה מולו.
כשיוליה ירדה במדרגות , עיניי נשאו לעברה. היא הייתה יפה וטהורה כמו מלאך.
" והדבר הכי יקר שאני רוצה להציג בפנייך , יוליה היקרה שלי." אמר ויטוריו בגאווה. הרגשתי איך הלב שלי דופק מההתרגשות.
לא התרגשתי ככה בחיים.
תגובות (0)