שוב אותו סיפור,שוב אותה אהבה-פרק 11

"אבל אתה היחיד שלא מקבל סטירה אחרי זה" אמרתי ושמעתי אותו מגחך.
"בואי לפה" אמר מיואש וחיבק אותי,וכמובן כמו תמיד נישק אותי,אבל הבעיה היחידה שבנשיקה הזאת הרגשתי משהו אחר לא כמו בכל הנשיקות כל המילים שלו שהוא אמר עכשיו גרמו לי להתאהב בו שוב.

נקודת מבט של גייסון:
יישבנו כולם עדיין צוחקים על חברה של אמבר שבאה לבקש קונדום,פתאום אני קולט את אמבר באה לכיווננו ונעמדת מולי.
"אמ" אני אומר מופתע,מופתע מזה שהיא באה אלי ועומדת מולי היא הסתכלה עלי ואחרי שניה ניראתה כאילו התחרטה שהיא באה ורצתה לחזור אבל נעצרה והסתובבה אלי שוב.
"אל תחשוב כלום זאת חובה" היא אמרה לי,לא הבנתי מה היא רוצה,ראיתי אותה נושמת עמוק ופתאום מנשקת אותי..אני לא יכול לתאר מה קרה לי באותו רגע הרגשתי כאילו אני נולד מחדש התמלאתי באושר כאילו הסיבה לחיים שלי חזרה אלי,תוך שניה התאפסתי על עצמי ונישקתי אותה חזרה,התנשקנו עד שמישהו עצר אותנו..
"טוב מספיקק" המה שמו הזה צעק ומשך אותה,אני עדיין הייתי בעולם משלי חייכתי כמו דפוק..הסתכלתי אליה לא יכולתי להזיז את המבט וככה גם היא.
"יאלה הייתה חובה ניגמרה בואי" אמר המה שמו ומשך אותה איתו..הוא לוקח לי את הבחורה!! אני לא מצליח להבין מה קורה בניהם צריך לברר את זה.

"מזל שיש לך אוזניים" אמר עמית.
"למה?" שאלתי לא מבין..
"הם לפחות עוצרות את החיוך שלך" אמר.
"מצחיק" אמרתי ולקחתי עוד שוט.
"אני צריך לדבר איתה" אמרתי אחרי שעה שאנחנו יושבים שותים ונהנים.
"אחי לא עכשיו תן לה להנות" אמר עמית
"לא אני רוצה עכשיו" אמרתי וקמתי,חייגתי אליה מחסום,כי אם היא תראה שזה אני היא תנתק..היא ענתה לטלפון והלכה לצד ניצלתי את ההזדמנות והלכתי אחריה.

"אנחנו צריכים לדבר" באתי מאחוריה ואמרתי,מסכנה הבהלתי אותה.
"ישלי קשית ואני לא מפחדת להשתמש בה" היא איימה אלי,עדיין היא נישארה כלכך דפוקה אבל בכל זאת אני אוהבת אותה..
"וואלה?את הולכת לפגוע בי עם קשית?" שאלתי בגיחוך.
"עזוב" אמרה,לא אני לא רוצה לעזוב!
"מה אתה רוצה?" שאלה,לא מסתכלת לי בעיניים,אותך זה מה שאני רוצה.
"לדבר" אמרתי,באמת לדבר?!
"זה באמת ניראלך הזמן והמקום לדבר?" שאלה בגיחוך.
"לא,אבל אני מרגיש שזאת ההזדמנות היחידה שיצא לי לדבר איתך עד שתעלמי לי שוב" אמרתי.
"אני יעלם לך?" שאלה בגיחוך
"לפי מה שזכור לי התגייסת אז אתה זה שנעלמת" אמרה,בטח שנעלמתי אחרי שהתגייסתי בגללך!
"ניפרדנו,והתגייסתי העדפתי להיות רחוק ממך כדי לשכוח" אמרתי בכנות.
"אני מקווה שעזר לך" אמרה בזלזול מעורב עם עצבים..טבו אולי לא הייתח צריך להיות כלכך כנה..
"לא.." אמרתי,הכנות הזאת בסוף תשתלם לי אני מקווה..

"אמ אני מצטער" אמרתי וליטפתי את הלחי שלה,רוצה קצת מגע איתה..אבל היא העיפה לי את היד..
"אני ממש לא הולכת לנהל פה את השיחה הזאת איתך" אמרה ובאה ללכת,לא אני לא נותן לה ללכת לי עוד פעם..משכתי אותה מהיד היינו צמודים כבר לא שלטתי על עצמי ונישקתי אותה,אחח כמה שהתגעגעתי לשפתיים האלה!!
"לא אני פשוט לא מאמין" קול של מישהו ניתק אותנו מהנשיקה.
"ועוד רציתי לבקש סליחה" הסתכלתי לצד וראיתי את המה שמו הזה,כוסאמאשלו לכל מקום הוא נדחף!
"דניי" היא צעקה לו,אהה ככה קוראים לו..אבל עדיין מה שמו יותר מתאים לו.
"יופי תראה מה עשית" צעקה אלי,אני בחיים לא יבין אותה,לפני רגע התנשקנו עכשיו היא כבר עצבנית.
"אמ" הוא אמרתי מחזיק בידה מפחד לשחרר..
"אל תקרא לי ככה!!" אמרה עצבנית והלכה..לפחות יצאה לי להיות איתה קצת..

"ברחה לך" אמר עמית,הוא כבר היה מסטול לא היה לי טעם לענות לו..
"קח תשתה" אמר והביא לי כוס..
"תאמין לי בחורות זה חרא" אמר ושתה שוב.
"מה קרה רבת עם שני?" שאלתי צוחק,רק שהוא רב איתה הוא ככה.
"כן,עזוב סתם קנאית" אמר..
"מה הפעם?" שאלתי
"סתם היא חשובת ששיקרתי לה ונסעתי עם בחורה לצימר..פרנואידית" אמר ושוב שתה,הוא הזכיר לי את הריבים עם אמבר,בתחילת הקשר היא כל הזמן הייתה פרנואידית וקינאה היא לא הצליחנ הלבין למה התאהבתי דווקא בה..נסעתי עם חברים לאנשהו והיא חשבה שאני בוגד בה..אבל היא הבינה שהיא טעתה והשלמנו,זה היה הריב הראשון שלנו.
טוב אני צריך להתנקות מהמחשבות האלה..קמתי מהכיסא והתקדמתי לכיוון החוף מרחוק ראיתי זוג יושב ומדבר,ואז הם התחבקו ואז התנשקו,באמת שקינאתי ישר ניזכרתי באמבר..
התקדמתי לכיוונם מפחד להפריע להם בנשיקה..
"מה?" מילמלתי בשוק כשהם התנתקו,אמבר הסתכלה אלי והמה שמו סליחה דני לא שם לב שאני שם.
"אידיוט" מלמלתי לעצמי,והמשכתי להסתכל אליה,היא הסתכלה אלי במבט מצטער..הורדתי את הראש וחזרתי לכולם,התחלתי לשתות כמו משוגע..זהו איבדתי אותה.