"שוב רצית לחזור אליי כי שם כבר קר לך.." עונה 2 פרק 11

"אני אוהבת אותך את יודעת?" שאל
"ואני אותך" אמרתי בחיוך ונישקתי אותו..
"אז מה את אומרת ניתן לנו עוד צ'אנס?" שאל ואני הנהנתי
"איןן אני מכור ליפהה הזאתת" אמר ונישק אותי..

"יפשלי קומי" שמעתי את אריאל לוחש לי,והרגשתי נשיקות קטנות בצוואר..
"עוד חמש דקות" אמרתי בעייפות והסתובבתי לצד השני..
"5 דקות אמרת לפני 5 דקות" אמר בגיחוך..פקחתי עיניים והסתכלתי עליו,ואז הבנתי שאני בכלל לא בחדר שלי..
"מה אני עושה פה?" שאלתי לא מבינה.
"נרדמת פה אתמול,אז היה חבל לי להעיר אותך " אמר,אוו איזה חמוד..
"מה השעה בכלל?" שאלתי בעייפות..
"8 בבוקר" אמר והעיניים שלי נפתחו בבהלה.
"מה 8?! ב 8 וחצי אני צריכה להיות במסדר" אמרתי בלחץ וקמתי מהמיטה..
"אפ אפ אפ לאין את הולכת?" שאל, ומשך אותי אליו.
"לחדר להתארגן" אמרתי במהירות..
"ומה עם נשיקת בוקר טוב?" שאל.
"לא צחצחנו שיניים" אמרתי במהירות, ועפתי מהחדר לפני שהוא הספיק להגיב,אני מאמינה שהוא יהרוג אותי אחרי זה אבל עכשיו אין לי זמן צריך להתארגן..
"או שלום לך" אמרה מעיין כשניכנסתי לחדר..
"בוקר טוב" אמרתי בחיוך וניכנסתי למקלחת לשטוף פנים..
"את רוצה לספר לנו איפה היית בלילה? "שאלה חן ושתיהן הסתכלו עלי מוזר..
"אצל אריאל, חזרנו" אמרתי והתחלתי להתלבש..
"מזל טוב" צעקו וקפצו עליי בחיבוק..
"תודה יפות שליי" אמרתי והתחלתי להתאפר..
"מוכנות?" שאלה מעיין אחרי 10 דקות
"כן" ענינו ויצאנו מהחדר למסדר,היום אומרים לנו מי עבר את הקורס מפקדים..
"בוקר טוב" אמר רועי..
"בוקר טוב המפקד" ענינו ביחד.
"טוב אני לא ימשוך את זה יותר מידי כל מי שאני קורא עכשיו סימן שהוא עבר בהצלחה את הקורס" אמר והתחיל להקריא את השמות..
"קים מעיין וחן" אמר לבסןף,מה?! אני לא מאמינה עברנו את הקורסס!!
"יששש" צעקנו וקפצנו אחת על השניה כמו מפגרות,וכולם התסכלנו עלינו כאילו אנחנו עב"ם..
"שמח שאתן שמחות" אמר רועי צוחק..
"טוב אתם משוחררים" אמר וכולם התפזרו..
התחלנו להיתקדם לכיוון הספסלים איפה שכל החברה שלנו ישבו אבל פתאום הרגשתי יד מושכת אותי אחורה..
"מזה היה צריך להיות בבוקר?" שאל אריאל במבט עצבני
"מיהרתי?" אמרתי או יותר נכון שאלתי מהססת..
"אני מבין שמסדר מזוין יותר חשוב מחבר שלך" אמר..
"אריאל אל תדבר שטויות פשוט לא רציתי לאחר" אמרתי מנסה להסביר לו אבל ללא הצלחה.
"אז מה את עומדת פה?לכי שלא תאחרי שוב פעם לאנשהו" אמר בזילזול והלך לשבת עם כולם בספסלים,אוףף אני מפגרת אנחנו רק יום ביחד וכבר הספקנו לריב..מה היה כל כך קשה לתת לו נשיקה וללכת..
"בוקר טוב פרינססה" עידן אמר לי בחיוך כשבאתי לספסלים..
"בוקר טוב" אמרתי והלכתי לשבת ליד אריאל.
"מאמי" אמרתי מחבקת אותו,אבל הוא לא הגיב..
"נו מאמי" אמרתי מנסה למשוך את תשומת הלב שלו,והוא שוב לא מגיב..
"דיי נו חיישמלי אני מצטערת צודק טעיתי זה לא יקרה שוב" אמרתי והתישבתי עליו ורק אז הוא סוף סוף הסתכל אלי..
"אני לא מאמין קים רומרו בכבודה ובעצמה הודתה הרגע שהיא טעתה?!" שאל בשוק
"חצוף,שאני לא יקח את המילים שלי חזרה" אמרתי ונתתי לו מכה בחזה..
"אז אתה סולח לי?" שאלתי
"איך אפשר לא לסלוח אחרי מילים כאלה" אמר בחיוך..
"אבל את עדיין חייבת לי משהו מהבוקר" אמר והסתכל אלי..נישקתי אותו,לרגע שכחתי שאנחנו בספסלים ושאף אחד לא יודע שאנחנו ביחד..
"מזה צריך להיות?" שמעתי מישהו שואל תוך כדי שהוא נחנק..
התנתקתי מאריאל וראיתי שזה עידן ששאל..
"אנחנו ביחד" אמרתי בחיוך,וראיתי את עידן מתעצבן.
"וואלהה שיהיה לכם בהצלחה" סינן בעצבים והלך..
"הוא יתמודד" אריאל לחש לי באוזן אחרי שראה שאני מבואסת.
"כן פשוט אני הייתי צריכה להגיד לו לפני" אמרתי,אבל מצד שני אנחנו רק ידידים הרי כל אחד עבר הלאה..
"אין מה לעשות הוא כבר יודע" אמר אריאל ונישק אותי..זה מדהים איך נשיקה אחת שלו יכולה לגרום לי לשכוח מהכל3>