אמא אל תלכי לי…

אמא,תישארי איתי עוד קצת,אפילו אם זה בחלום
אל תלכי…תישארי עוד.
יש לי כל כך הרבה לספר לך,להתעייץ איתך,ללטף אותך,לנשק אותך,לגעת בשיערך…
אמא אל תלכי,אני רוצה לשתף אותך בפחדיי..
את יודעת כמה אני מפחדת להישאר לבד אמא?לבד בעולם בלי שאף אחד יחבק אותי
מבלי שאף אחד יחזיק את ידי.
אמא מאז שעזבת אני מרגישה שאני בחלום בלהות,כזה שלא נגמר
חלום שכל בוקר אתה מתעורר ומרגיש את עורך,נעמד על הרגליים למרות שבא לך להיבלע בתוך האדמה,והולך ומבין שזה לא חלום-זאת המציאות שלך.
למה אמא?למה עזבת?
את חושבת שהיא הייתה צריכה אותך יותר ממני?
שאני אסתדר בלעדייך?
כל יום שעובר אני מרגישה שאני נרקבת,אני מרגישה איך השכול משתלט עליי
איך הגעגועים האינסופיים האלה שורפים אותי
ואני זועקת,נשרפת,כואבת אבל את לא פה.
תישארי איתי אמא תספרי לי על החלומות שהיו לך,אם טוב לך שם?האם אתן באמת ביחד?
אמא,את באמת רואה אותי מלמעלה?את גאה בי?אני אראה אותך שוב?
אין דבר שלא הייתי נותנת רק בשביל לחבק אותך שוב,להריח את שיערך,לנשק את עינייך.
אמא?זה עובר?הכאב הזה?התחושת יאוש שמשתלטת,הרצון למות רק בשביל לראות אתכן,לא בגלל שאני רוצה למות אני רק רוצה לראות אתכן שוב.
אמא אל תלכי לי בבקשה תישארי איתי עוד קצת
עד שאתעורר