המשחק המסוכן

אז שלומי היה איש סודה של טובה. היא ידעה בוודאות ש״סיפור האהבה״ שלה ידוע וגלוי רק לשלומי,והוא נוצר אותו בליבו.
שלומי כבר השתחרר וגם סיים את תקופת שירותו בקבע. החברה שלו,שולי,התיידדה עם טובה,והיתה להן שפה משותפת.(יותר מאשר לשלומי ודודו כנראה),שתיהן אהבו שופינג כמובן,ולשתיהן היה מנוי לתאטרון. כי גם שלומי וגם דודו ויתרו על זה.
יום אחד בא דודו לשלומי לעבודה. זה משהו דחוף הוא אמר לו בטלפון.
והגיע אליו למשרד,בעיר. שלומי היה שותף במשרד מהנדסים וארכיטקטים. שלומי הקדיש שעה מזמנו היקר,למרות שהיה כרגיל טרוד. שולי החברה שלו רצתה שיפגשו לארוחת צהריים והוא סרב כי באמת היה שקוע בפרוייקט חשוב.
אז כאמור נפגשו ואז התיישבו שני החברים ב״קפה קפה״,שתו קפה ,אכלו מאפה ושלומי ,קצר בזמן,דוחק בדודו,שיספר כבר מה לוחץ על ליבו.
אז ככה,יש לו בעיה,בעיה גדולה. אולי הוא יצטרך למכור את הבית. הדירה היפה שלו,בעצם של טובה.
מה שהפחיד אותו כל השנים,את שלומי, ממש לא את דודו,הגיע,אמנם בצעדים של צב,אבל הוא כאן,חי ובועט,ומה לעשות? הוא נפל בפח,אותו פח שפחד ממנו כלכך שלומי. שלומי ״איזה הוא חכם הרואה את הנולד..״ ,שלומי שמעולם לא התחבר לפוקר,ידע שזה משחק מסוכן ,חרב פיפיות וכן ,כמובן שהוא צדק ועוד בענק!
אז מה עושים?
לא מוכרים את הבית. לוקחים הלואה וחותמים ערבות.
כן,שלומי,החבר הטוב חותם לו ערבות לדודו.
והחיים ממשיכים לזרום,דודו נשבע באמו ובילדיו,בחיים הוא לא יבגוד בשלומי. בחיים. מלה שלו,זאת מלה.
והזמן כמו תמיד,אין לו זמן והוא רץ והוא טס,ועם הזמן הבורח אתה שוכח…והמציאות טופחת על פניך ביום בהיר אחד.